לו הייתה הסדרה "נשות הכדורגלנים" מצטלמת בגרסתה הישראלית, סביר להניח שהסט לסצנות רבות בה היה מסעדת מסה הגרנדיוזית בתל אביב. ושלא ישתמע אחרת: מיטב חברינו הם כדורגלנים ונשותיהם, וכולנו מלאי הערכה לתרומתם לתרבות הישראלית. 

במסה תמצאו נשים מגוהצות שיער, שמזכירות במשהו את דמותן הבלונדינית של בנות משפחת הטורטלים מ"ארץ נהדרת", לצד גברים שמוותרים על יין לטובת וודקה־רדבול. הם קהל דומיננטי במסעדה שאיכשהו מתמזג עם התפאורה האובר־לבנה, האובר־נקייה, האובר־אולמי־אירועים־מהז'אנר־הנוצץ.

המסעדה אומנם לא מינימליסטית ולא מתהדרת בשף (שאליו עוד נגיע תכף), ולמרות זאת, המנות של מסה יכולות היו בקלות להשתלב במסעדות מעוטרות בכוכבי מישלן. לו היו לוקחים אותן נטו, בלי התפאורה וללא רעשי הרקע סביב, ומגישים אותן במסעדה של פול בוקוז בליון שבצרפת, לא מן הנמנע שהן היו זוכות לביקורות יוצאות דופן.

לדוגמה, סשימי שקשוקה (76 שקלים). מה שמרגיש תחילה כמו חוסר נוחות בערבוב שבין שתי המילים – שמא מדובר בהנמכת הסשימי לטובת המזרח התיכון – הופך ליצירה קולינרית מרתקת: טונה צרובה, ביצה רכה שהתבשלה במשך שש דקות, עגבניות שוק וסנדוויצ'וני פלפלים מיניאטוריים, מצטיינים בתיבול עז ומדויק והופכים יחד למנה כיפית במיוחד. זה לא בדיוק שקשוקה, אבל זה מענג־חך באופן מיוחד. 

בקלאווה עגל (62 שקלים) היא מנה ראשונה נוספת שחורגת מהשטנץ: בתוך סיגר שמנמן ומטוגן חבויים חלקי בשר עגל רך במתיקות הכוללת קינמון, סילאן, טחינה ופירות יבשים, וכל זה על קרם קוקוס ובטטה עם ג'ינג'ר. אִמרו לנו שטעמתם אי פעם מנה כזו, ונאמר לכם שאתם לא דוברי אמת. זוהי מהות של מסעדת שף – להעז, למצוא את החיבורים הלא ברורים מאליהם ולהגיש אותם לסועדים. וכשזה מצליח, זה נהדר.

ואם הזכרנו שף, אז זה הזמן להודיע: מסה, כרגע, היא מסעדה נטולת שף. שף המסעדה אביב משה עזב אותה לפני כחודש לטובת התמקדות במסעדות קוואטרו ויאסו, אבל רוחו נשארה, ונכון לכרגע, גם התפריט כולו הוא פרי יצירתו. וגם אם חלק מהמנות היו בעלות מליחות יתר או מתיקות יתר, הרי שאפיון המסעדה נשמר; והגם שאביב לא חבוי במטבח ולא משוטט בין השולחנות, מורשתו כאן, לפחות לחודשים הקרובים.

גם המנות העיקריות שומרות על תמהיל, שהמכנה המשותף להן הוא “לא משעמם כאן”. במילים אחרות, מרכיבים רבים סביב דג אחד. פילה דג הלברק (164 שקלים) עשוי במדויק, בשרו עדין, וסביבו יהום הסער: רביולי מתקתק ממולא בצלי שאלוט, פטריות, לבבות ארטישוק, עגבניות לחות וקציפת פורצ’יני. גם צלעות הטלה, על מחירן המוגזם (217 שקלים), היא מנה שכולה לונה פארק: עם “שטרודל” שקדי טלה ואנטרקוט, ניוקי פריך ופונדו עגבניות וזעפרן. לפעמים, מודים, זה הרגיש קצת יותר מדי כמו מערבולת של טעמים בביס אחד, ובכל זאת, לרוב, התענגנו.

באותו קונספט, גם עוגת הגבינה (58 שקלים) היא ההפך מכל קלישאה. במקום להגיש פרוסה מסותתת, העוגה כאן מוגשת כשהיא מפורקת, ובאורח פלא סך חלקיה גדול מהשלם: בצק העלים בנפרד, הגבינה המומסת בנפרד, התותים ביניהם. לזה קוראים חשיבה מחוץ לצלחת. 


מסה, הארבעה 19, תל אביב
03-6856859