חופים הם לפעמים געגועים לתאילנד - משלוח מהבית התאילנדי

חופים הם לפעמים געגועים לתאילנד....
כל הקורונה הזו מוציאה את דעתי בעיקר בדבר אחד- חופשה בחו"ל. הדרכון מגרד לי בטירוף והוא רגיל שכל פעם שמגרד לו אני מוציאה אותו לחופשה קטנה. לא חייב משהו רציני, איזה סופ"ש בקפריסין, איזה שבוע דיל בברלין. אבל הגעגוע הגדול שלו הוא לחופשות הגדולות, לימים בו הוא היה מתאוורר לשלושה שבועות, משתזף בחופי תאילנד, שותה איזה שייק, אוכל איזה קארי לוהט, מטייל בבגדים מינמליים ונותן לשמש לצרוב אותו כאילו לא צריך לחזור לעולם.
כן כן, הדרכון יקר שלי, שוכב לו במעמקי המגירה, בחושך, לבד כאילו היה דרכון פולני, ממתין בציפייה לאור המיוחל, להחתמה, לאוויר של המטוס, לטעמים החדשים, לחופים ולשמש.
אז עד אז שנינו מסתפקים באוכל מנחם שמספק ולו במעט את הגעגועים לחופשות בחו"ל, אם לצרפת, לאיטליה, יוון וכמובן לתאילנד.

את המשלוח של הבית התאילנדי תיכננתי לא מעט זמן. ההנאה באכילה בבית התאילנדי עצמו ובקאב קאם היא כל כך גדולה ומדוייקת שהיה בי החשש שמא משלוח מהמקומות האהובים עלי לא יהיה אותו הדבר. אבל אז הודיעו שאפשר להזמין במשלוח של הבית התאילנדי גם קוקטיילים מהקאב קאם והבנתי שדי, די לפחד, גם ככה הקורונה תגמור על כולנו, אז אם כבר למות - לפחות עם טעם חריף וטעים בפה.

פה לוהט, דמעות בעיניים
בימים רגילים לא יהיה קל למצוא מקום בבית התאילנדי והמחירים הם לפעמים גבוהים. והנה בימי קורנה יש לכם הזדמנות  להנות מ-15% הנחה על כל התפריט ו-50% הנחה על כל האלכוהול - בכלל קורונה זו הזדמנות להנות ממסעדות שהיו קשות להשגה בימים רגילים. 

התאספנו 4 חברים רעבים, פתחנו את הקוקטיילים של הקאב קאם (הקוקטיילים לא כלולים בהטבה של 50%), עבדנו על פי ההוראות כיאה לשתיינים טובים והכנו לעצמנו בנגקוק מיול וטום יאם מרגריטה. הקוקטיילים הגיעו בבקבוקונים עגלגלים ממותגים בסגנון תאילנדי עם פירוט מלא של הקוקטייל ועם שקית הפתעות קטנה לכל דרינק עם כל הקישוטים והתיבולים ההכרחיים. מושלם.
אחד הדברים החשובים באוכל תאילנדי היא התאמת הדרינק לחריפות, אחרת תקבלו באלאגן רציני בבטן. חשוב שזה יהיה משהו רענן, הדרי קליל, חמצמץ. לכן בירות, יינות לבנים רעננים יעבדו מעולה עם העניין וכמובן קוקטיילים חמצמצים.

טוב נו - בואו נאכל כי אני מורעבת:
כיאה לאוכל תאילנדי אמיתי, המנות חריפות, אמנם אמרנו למסעדה שאנחנו אוכלים חריף אבל גם, בואו נודה שזה חלק מהכיף, לאכול כשהפה לוהט , הדמעות בעיניים, הגוף מתחיל להזיע אבל הנשמה והבטן רוצות עוד ועוד כי דאםם זה ממש טעים!
התחלנו עם יאם פלה הנג, מנה שלא הכרתי לצערי הרב, מליטות מיובשות, כאלו שקל וקשה ללעוס, מפוצצות במליחות ימית כיפית פריכה ומעורבבות עם בצל, סלרי ופלפלים חריפים - מנה מצויינת שאני בהחלט אזמין שוב, מלוח חריף ורענן.
הביס הבא קצת הרגיע את החריפות יאם פלה קם - פרוסות אינטיאס כבוש במלח-ים, ג'ינג'ר, בצל סגול, פלפלים חריפים וכוסברה. כמובן שגם פה הפלפלים נתנו קיק קטן אבל זו בהחלט מנה קלילה, האינטיאס מחליקים על הלשון הלוהטת כמו ליטוף אימהי מרגיע. בדיעבד חבל שלא שמרנו כמה חתיכות להמשך הארוחה כי המנה הבאה הלהיטה לנו את הפה ושלחה אותנו לשווקים של בנגקוק שם היינו יושבים בכסאות פלסטיק מעל קארי לוהט, מזיעים ודומעים אבל לרגע לא מפסיקים לאכול.פאד פיקנג פה נאה - קארי בקר עסיסי מתובל בג'נגל קארי (מחית שורשים חריפה מאוד), חצילים תאים ובזיל תאי עם אורז לבן שסופג טיפה את החריפות. וואו, מנה עוצמתית, חריפה וטעימה והיחידה שיש לה 5 פלפלים בתפריט! בהחלט לחובבי החריף. נהננו בטירוף אבל הלכנו שניה להרגיע את הלשון וכבר חוזרים.

טוב הנה חזרנו, הפה פחות לוהט ואנחנו מוכנים להמשיך, המנה הבאה הייתה פאק קנה מו קרופ - עלי קנה עם פרוסות ברוסט בשר לבן, תאו תייאו ופלפלים חריפים לצד אורז יסמין לבן, והנה החריפות חזרה לה, לא באותה עוצמה אבל בהחלט מנה שיש בה את השילוב הכיפי של חריפות, חמיצות מתיקות, נתחי הברוסט היו פריכים והאורז ספג את הכל באהבה.
במקביל חלק כבר התחילו לחסל את פלה הו באי טונג - לברק שלם עטוף בעלי בננה וצלוי על הגריל, בשר הדג היה עסיסי ומבושם בעלי למון גראס וכפיר ליים, בצענו חתיכות של דג לבנבנן וטבלנו בקערית עם מטבל חריף של צ'ילי, שום, רוטב דגים וסוכר שהגיע לצידו.
המנה האחרונה הייתה הכי מעניינת, עוד מנה שלא הכרתי והייתי חייבת לנסות: פלהמוק קאי קם קלמרי מוקפץ עם ביצה שנכבשה חודש במי מלח, ברוטב ארומתי של סלרי, בצל ירוק ופלפלים חריפים. יש משהו בשילוב הזה של הביצה המלוחה שקיבלה מרקם לעיסתי יותר והמליחות הדגיגית של הקלמרי שיצר ביס מעניין ולא שגרתי, גם מבחינת מרקמים וגם מבחינת טעמים. זו מנה שנשארה בחלקה גם ליום למחרת והטעמים שבה רק התעצמו. 
לא הזמנו קינוח הפעם , למרות שתמיד יהיה בי מקום חם לטפיוקה המצויינת של הבית התאילנדי אבל גם למנה האחרונה הגענו בקושי.