כבר תקופה לא קטנה שמרגישים בתל אביב שמקומן של מסעדות שף מתמעט יותר ויותר. הדיון הרחב, האם יש מקום כיום לקולינריה עילית, הוא דיון שלא נרגע ותמיד מרים את ראשו כאשר נסגרת מסעדת שף או נפתחת אחת בעלויות מטורפות.
בשבילי, מסעדות כאלו הן בעלות ערך בדיוק כמו מסעדות רחוב, שתיהן מספקות חוויה חשובה ומשלימות אחת את השניה בצורה מושלמת. כל אחת מספקת את הטעמים שלה לכל חומר גלם ואיבוד של אחת מהן הוא אובדן לקולינריה הישראלית ולכן חשוב שנשמור עליהן.
פופינה- מסע טעימות
באמצע כל הבאלאגן של הקורונה, בחוסר הידיעה אם מותר לשבת במסעדות ואם כן איפה וכמה? בתוך כל הבלבול הזה, החליט אוראל קימחי, השף של פופינה, לחדש את התפריט ולתת ללקוחות של את היכולת להנות מתפריט טעימות שלוקח אותם לאורך ורוחב כל התפריט בביסים קטנים.
התפריט הנוכחי בנוי מהקלאסיקות ומנות הדגל לצד מנות עונתיות מתחלפות שבאות לרענן ללקוחות הקבועים את החוויה. בכל מנה יש טכניקת בישול שונה והמחשבה על חומר הגלם מורגשת בכל ביס.
אז התיישבנו על הבר- כי אין על חווית הבר בסעדה, תלמדו כבר את זה, הזמנו אולד פאשן בסגנון פופינה (58 שקלים ) עם ג’ק דניאלס ריי, סירופ קליפות תפוזים מעושנות ו- וBitter Passion ג’ין בומביי, קמפרי, סן ג’רמן, לימון ומחית פסיפלורה. הראשון עמוק ומעושן והשני מריר ומרענן. שניהם מושלמים לפתיחת הארוחה ובעיקר מושלמים להטבעת יגוננו- כי מה היינו עושים בלי אלכוהול בימים שכאלו?.
הארוחה בנויה מ-7 מנות לסועד, 305 שקלים מחירה ואם תהיו זוג תוכלו לסדר אותה איך שתרצו ובהתאם לחשקים שלכם או המגבלות כך שאין מצב שתצאו שבעים או לא מרוצים.
שנתחיל? כי אני די מורעבת..
הצלחות מתחילות לזרום, בקצב רגוע אבל כזה ששומר על קשר עין עם הסועד. אוראל פותח את הארוחה במנות שחומר הגלם הוא בפרונט, נקי ולצידו טעמים ומרקמים שמשלימים אותו.
התחלנו במנה קלאסית של המקום- טרטר ג’ין & טוניק -קוביות דג ים, מלפפון, עירית, שאלוט, טוביקו ווסאבי, וג’לי ג’ין & טוניק, משחק מרקמים וחמיצויות בכל ביס, כשהוואסבי נותן צביטת חריף קטנה בסופו. המשכנו עם סשימי טונה- קודם כל , אחת המנות היפות בתפריט בעיני, שפע של ויניגרט הדרים צהוב כתום ועליו מסודרים כמו חיילים רצועות אדומות של טונה מצויירות בקינואה פריכה ונקודות ירוקות של עירית. והביס מרגיש בהתאם, שוב חמיצות מאוזנת ועשירה ומשחקי מרקמים. את הסיבוב הראשון סיימנו בטרטר בקר עשיר (עוד מנה יפייפיה) עם פטריות צלויות ואספרגוס ומנוקד בדמי גלאס-שמנת כמהין, כזה שמנגבים איתו חתיכת לחם כי חבל על כל טיפה שנשארת בצלחת ולמרות המבט המשועשע של הברמן.
בשלב הזה פתחנו בקבוק שרדונה מצויין של פלאם, כזה שישב בחביות ומתאים לשלב בו הארוחה הופכת לעמוקה יותר, לחוויתית יותר והתקדמנו לטעמים קצת יותר חזקים. המבורגר ביס מלחמניה מאודה וקציצת שרימפס, מריחה עדינה של איולי יוזו, חסה פריכה ובצל סגול מוחמץ - ביס ים חזק שהייתי בכיף מחסלת כזה בגירסה הגדולה והשמנמנה שלו. אבל שינוי הטעמים הזה הכין את החך ל 2 הפיצות המפורסמות של פופינה, פיצה טלה מעושן ופיצה שחורה עם פירות ים וגבינת עיזים. שתי הפיצות דקיקות ופריכות על גבול הנייר, כזה שמתפצפץ ביד, ולכן גם שומר על האיזון העדין של הארוחה ו הן לא מכבידות, שתיהן בעלות טעמים חזקים- שוב חומר הגלם הוא מרכז העניינים אבל הפעם סביבו יש תיבול שמעניק לו יותר כח. סיימנו במנת הדגל הכי מוכרת של פופינה - כבד אווז ורביולי ריבת דלעת עם שקדים קלויים, בלסמי מיושן 5 שנים וקציפת כמהין - מנה שמרגישה כמו קינוח, סוכריות דלעת עטופות בקציפת כמהין - דמיינו לבד את הביס הזה. תכלס מי צריך קינוח אחרי המנה הזו
אז זהו שכנראה שחייבים קינוח או שלושה.
3 קינוחים הוגשו כלאחר כבוד ולאחר צ'ייסר של דז'סטיף, אנחנו נתמקד פה בסופלה שוקולד קרמל המופלא של פופינה שמגמד את כל שאר הקינוחים (המעולים) של המקום. בעיקר בגלל שלמרות גלידת הקרמל שנבלעת פנימה כמו מערבולת ולמרות גנאש השוקולד קרמל שנשפך מלמעלה כנחילים של הר געש- הסופלה לא מתוק להחריד. הכיצד? לא מעניין , באמת שלא. כי הביס המתוק עדין מלוח שמשתולל בפה משכיח ממכם כל מחשבה הגיונית למשך כמה דקות, כל מחשבה על קורונה, ומה יהי, כל מחשבה על סגר ועצבים על הבלבול. כל מחשבה. נקודה. ורק בשביל הביס הזה בסוף- אתם צריכים להגיע.
פופינה. ארוחת טעימות גם צמחונית וטבעונית. 305 שקלים לא כולל אלכוהול .
גילינו גם שלאור ההנחיות- תוכלו לקחת את החלל המופלא של פופינה לארוע של 20 איש ! ויש לכם את המטבח הפתוח באמצע, והבר לצד הכורסאות ו- חוויה מושלמת שלולי הקורונה לא היה יכול לקרות.
פופינה | אחד העם 3, תל אביב | 03-5757444