כמעט כל אחד מאיתנו חגג השנה יום הולדת קצת אחר (וגם סדר פסח וראש השנה וחנוכה), אינטימי יותר, בלי המוני אורחים ובלגן. רצה הגורל, וגם רשת "ריבר" חוגגת בימים אלה יום הולדת עגול: 20 שנה.
אז נכון, לא כך קיוו בעליה של הרשת לחגוג, אבל יש גם חצי כוס מלאה: רשת "ריבר" לא רק ששרדה מיתונים, מלחמות ומגיפות, אלא מונה כיום 13 סניפים ברחבי הארץ (חלקם כשרים), ועל כך צריכה להיות גאוותם. לרגל האירוע, יש מיתוג חדש ומנות חדשות, וזו כבר סיבה למסיבה. אז הזמנו משלוח, וחגגנו עם "ריבר" בביתנו, מול הטלוויזיה.
אהבנו את הרול התאילנדי עם ספייסי סלמון וכוסברה, דניס ומיסו דבש, תרכובת מפתיעה ועשירה בטעמים (46 שקלים), נהנינו מיאמי רול הסטנדרטי יותר, עם טונה וסלמון, עירית ואבוקדו ומעל שבבי טמפורה (45 שקלים), אך יותר מהכל אהבנו את הסאמר רול במילוי אטריות שעועית עם נענע וכוסברה (כן, כן), חסה ועירית, אבוקדו וטונה אדומה, מגולגלים בעלי אורז ברוטב צ’ילי ליים (39 שקלים). הייתם חושבים שמדובר בבלגן, אבל לא, זו המסיבה הטובה בעיר.
יש מנות חדשות נוספות, בהן טבעות בצל בטמפורה ברוטב טריאקי (28 שקלים), צ’יקן צ’ילי פפר עם קוביות עוף, גמבה, בצל סגול, צ’ילי חריף וסויה (58 שקלים), פרגית עם קרעי תפוחי אדמה ושאלוט מטוגן (64 שקלים) ועוד.
בשורה התחתונה: יש מסיבה, אומרים בעיר חגיגה.
הזמנות באתר "ריבר" ובטלפון 6969*.
געגועינו לשפיות
אחרי נהיגה בפורש, קשה לחזור לגרוטאה שמחכה לנו בחניון. כך, בערך, הייתה התחושה אחרי ארוחת הסילבסטר שהגו השפים אוראל קמחי ("פופינה") ורז רהב ("OCD") למותג וודקת הפרימיום בלוגה, שאותה ניתן היה להזמין הביתה בערב השנה האזרחית החדשה.
הארוחה, Gold Line Dinner by Beluga, בת 12 מנות, הגיעה הביתה מוכנה כמעט בשלמותה. "כמעט", מפני שעלינו, הסועדים, הייתה מוטלת המשימה לתת את הטאץ’ הסופי ולהרכיב את המנה, כמו גם לחמם חלקים ממנה. חומרי הגלם (בפועל, מדובר במנות מוכנות שעליהן עמלו השפים) מסודרים בקופסאות מסודרות, עומדות כמו חיילים שמנמנים. על כל קופסה רשומה תכולתה. נדמה שהשפים חשבו על כל פרט כדי ליצור חוויה קולינרית עוצמתית.
ההוראות מפורטות בתפריט מהודר, בשפה פשוטה ונעימה, ואכן, המשימה קלה כשמדובר בחימום לחמניות פארקרהאוס במשך שבע דקות בתנור שחומם מראש. הסתבכנו קצת יותר במלאכת ההרכבה של מנות שלכאורה נשמעות פשוטות: "קחו את הכפיות של בלוגה, זלפו מעט מקרם הסנט מור דבש. הניחו עליו סנדוויץ’ הבנוי משתי יחידות מיץ סלק מיובש ומוקצף, ובאמצע קרם סנט מור דבש". מתברר שעם כל הניסיון שלנו בצפייה מרתונית ב”מאסטר שף”, כשמדובר בהרכבה הדורשת עדינות וטאץ’, אנחנו עדיין הולכים לאיבוד.
למרות הידיים השמאליות, למרות המשימתיות שנדרשה מאיתנו, היה בארוחה הזו כל מה שאפשר לפנטז עליו. שש מנות ראשונות – בהן קוגל תפוחי אדמה עם קרם שאלוט, טרטר דג בג’לי לימון עם ויניגרט עצמות (!) דגים מיושנות וקינואה, קרפצ’יו שורשים אפויים עם צ’ימיצ’ורי פינגר ליים ופטה כבד אווז עם ג’לי אפרסמון.
בכל סקשן הומלץ לשתות משקה שונה, המבוסס על הוודקה שהיא טובה, מזוקקת וחזקה. בתפריט פורטו קוקטיילים ייחודיים שנרקחו במיוחד לארוחה, כאשר גם חומרי הגלם הללו צורפו למסיבה. אהבנו מאוד את העיקריות: פילה בקר קלאסי, משובח ומתובל בעדינות, עם גראטן כמהין, ודג לבן אפוי במעטפה עם חמאת הדרים חריפה. כמה עונג, כמה רכות, כמה געגוע לחזרה לשפיות.
בשורה התחתונה: יצאנו אופטימיים.
