כל פעם שאני מגיעה לאכול בחוות צוק משהו קורה, אל תדאגו, לא משהו רע, אבל תמיד יוצא לי לשבת ליד מישהו או מישהי מעניינים שבאו לאכול לבד והשיחה קולחת עד שבן הזוג שאיתי מתחיל להתבאס. או לשבת על הבר ואחד הטבחים לפתע מחליט להכין איזו מנה, סתם ככה כי בא לו, והערב מיד מתגלגל לטעימות מטורפות לא צפויות. או שהשף, אסף שנער, היה מחליט לבדוק שהכל בסדר ואיכשהו הייתי נצמדת אליו ומגיעה למעדניה לטעום מלא דברים חדשים ומשאירה את האוכל להתקרר. לא נראה לי שיצא לי לאכול ארוחה רגועה סטנדרטית בחוות צוק אי פעם.
חוות צוק הביאה את תרבות "מהחווה לשולחן" בצורה הכי אמיתית. היא התחילה כמעדניה-מסעדה המתמחה בבשרים מיושנים בגידול מקומי בלבד לצד מכירה של ירקות עונתיים, עוף אורגני ויינות מהחווה והמשיכה כמסעדת שף שהביאה מנות בשר מופלאות ויצירתיות וירקות לכדי מנות מופלאות לא פחות מהבשר.
אבל קורונה כמו קורונה ודברים השתבשו - לא היו עובדים, הסגרים חנקו את המסעדה ואסף עשה צעד דרמטי וצמצם את המקום לכדי מסעדת המבורגרים משובחים בשם צוציק שעדיין סיפקו ביס נהדר אבל זה לא היה זה, ראו שהאור בעיניים של אסף כבה, היה חסר לו הקהל, הערבים בהם היה נותן לטבחים שלו לבשל מנות יצירתיות בהתאם לחשקים שלהם או לבקשת הלקוח.
אבל קרונה כמו קורונה - אנשים מוציאים מעצמם יותר וחוות צוק הפכה להיות במקביל להמבורגרים, גם יצרנית וספקית בשר גדולה לשלל מסעדות בארץ וללקוחות, בגלל היכולות של החווה לספק נתחי בשר משובחים, כולל זני וואגיו והולשטיין, מיושנים בגדלים שונים בכל רגע נתון מהחווה וממגדלים מקומיים.
עיזבו אתכם מהוואגיו- את הכבד קצוץ אכלתם?
ממש לאחרונה, אחרי תקופה ארוכה, חוזר אסף לבשל לאנשים ולהגיש להם נתחי בשר משובחים, אמנם עדיין במתכונת מצומצמת כי כמו לכולם, אין לו כמעט עובדים אבל האור חזר לעיניים והלקוחות מצביעים ברגליים מרוב התלהבות. אני אישית הצבעתי עם הבטן רק שתדעו.
קודם כל, נכון שהסטייקים של אסף הם עילוי של מקצוענות, הבנה מקצועית וגידול משובח של בשר - אבל תקשיבו, יש למקום מנות ראשונות כל כך, אבל כל כך טובות שאתם תתחרטו על הרגע שלא טעמתם אותם.
חטיפי האסאדו הם פרוסות דקות של אסאדו על העצם עטופות בברביקיו לימוני דביק שתלקקו מהאצבעות בתאווה. וכן, זו מנה שאוכלים בידיים כי אוכל הרבה יותר טעים כשאוכלים אותו בידיים וממתקי האסאדו האלו חייבים להימצץ עד תום כי חבל על כל פיסה. מנה מיוחדת לא פחות שמתעתעת בפה היא תמרי המג'הול ממולאי הקבב, זה מדהים כמה תמרים עובדים מושלם עם שומן ועישון, השומניות מאזנת את המתיקות של התמר ומכניסה כל כך הרבה טעמים לביס שלרגע הפה לא מבין מה תוקף אותו, עכשיו תוסיפו לכל העושר המעט כבד הזה גם שמנת חמוצה ומעט לימון כבוש שעליה כל המנה הזו יושבת ותקבלו את המשולש הקדוש - מתיקות, שומניות וחמיצות- גאד דאם!
ועכשיו נעבור למנה שאני אישית מכורה אליה- הכבד הקצוץ. כן כן, אני יודעת שזה מוזר אבל הכבד קצוץ של חוות צוק הוא משהו שאני מוכנה למכור את גופי בשבילו, הוא פשוט מושלם. לא עיסתי מידי לא גס מידי, יש לו את המרקם הנכון, הכמות הנכונה של הבצל, התיבול והשומן עם מתקתקות עדינה עדינה בסוף הביס. אחת המנות שמלוות את המסעדה לדעתי מהפתיחה שלה ומנה שאני אישית יכולה לחסל בכל יום.
אני יכולה לתאר לכם פה כמה הקרפצ'יו מושלם והכנפיים עסיסיות ושאין כמו סלט קיסר שעשוי כמו שצריך לאזן את כל הבשר וכמובן הנקניקיה הספרדית היא וואו ענק, אבל תכלס אחרי כל המנות האלו בא לכם סטייק ואם יש משהו שאסף יודע לספק זה סטייק טוב, צלוי בדיוק לחשקים שלכם, פרוס דק ועסיסי ומספק את כל חשקי הבשר שאי פעם רציתם. אנחנו אישית לקחנו אנטריקוט על העצם אבל היופי פה זו היכולת לבחור ממגוון נתחים מיושנים מעל חודש בהתאם לתקציב ולחשק.
מילה אחרונה על ההמבורגר. ההצלחה של ההמבורגרים בקורונה השאירה את ההמבורגר בתפריט , אני יכולה לומר בוודאות שה"DIRTY BURGER" הוא אחד המושחתים והחווייתיים לאכילה, כי תכלס מה יכול להיות רע בקציצה המבשר הולשטיין, קורנביף מעושן, ריבת בצל, צ'דר גרוייר ולחמנייה פריכה עם מיונז כמהין מטורף. קחו לכן שניה לדמיין את הביס הזה בפה שלכן ורוצו להזמין מקום או משלוח.
אסף חזר עם תפריט מדויק שמיצר שמחה כזו של טעמים בפה שבאמת לא תבינו איך נתנו למסעדה הזו להסגר. יש משהו בחשיבה הביצועית של כל מנה ומנה שהיא כל כך מדויקת, כל כך מאוזנת בטעמים שלה שהמוח מזהיר להירגע עם הזלילה אבל הלב, הבטן והנשמה זועקים לעוד!
בכל חמישי שני אסף נותן דרור לחשקים וליצירתיות שלו ושל הטבחים שלו ומשיק ערב בסגנון שונה, כגון כריסמס, יווני וועוד.
דרך אגב, הקינוחים מדהימים אבל לא בטוח שתגיעו אליהם (:
חוות צוק - משה פרלוק 5, תל אביב אתר