מסעדה חדשה לשף חמודי עוקלה בחיפה

חיפה מוכיחה שהיא לא פחות רלוונטית מבחינה קולינרית מאחותה התל אביבית ולהלן ההוכחה שעוד שף משיק בה את המסעדה החדשה שלו.
השף חמודי עוקלה, שבאמתחתו מס' מסעדות מצליחות (סמא, אל מרסא), פתח עם קבוצת המסעדנים "סמא", בר אוכל ערבי מודרני במרכזה של העיר התחתית בחיפה, מול הנמל האייקוני ובלב אזור מתחדש ושוקק חיים וזאת לאחר שיצא למסע קולינארי ארוך בחיפה בו חקר במשך חודשים את המטבחים השונים בהם מתהדרת העיר- טעם, למד את חלקיה ורבדיה השונים.

'ראסיף 33', הוא בר אוכל חיפאי עם מטבח ערבי - מודרני , המביא מגוון מנות המבטאות את פרשנותו האישית של השף לפסיפס הצבעוני של חיפה, מנות מהמטבח הערבי הגלילי המושפע מואדי ניסנס, שלל טכניקות בישול וחומרי גלם טריים של הדרוזים והערבים. 
הדבר הראשון שרואים הוא המטבח פתוח, שצידו החיצוני הוא בר ישיבה מושלם המאפשר צפיה בעוקלה והצוות שלו והוא משתלב בחלקים המעט סדוקים ומקולפים המהווים את סיפורו הראשוני של החלל. הדבר השני שרואים הוא הטאבון הגדול הממוקם בפינת המטבח וממנו יוצאים לא מעט מנות דגים ולחמים והריח שהוא מציף את המסעדה,  מהווה חלק בלתי נפרד מהחמימות שהמקום מקרין.

שרימפס לוהט לצד קובה ניה

אין מה לומר שהקירבה לנמל מתבטאת בתפריט, רוב המנות הן מנות של דגים ופירות ים ומבחינתי זה מרגש קולינרית לראות תפריט שנותן במה לדגה ולא רק לבשר במטבח ערבי, בעיקר לאור זה שהמטבח הערבי עשיר במנות דגים ופירות ים ומכין איתם מנות מופלאות לא פחות מבשר.

פתחנו בלחם לוהט ותפוח שיצא מהתנור לצד צלוחיות של שמן זעתר ירוק, באבא גנוש ומסבחה שעועית (27 שקלים), בקבוק יין ספרדי  (148 שקלים) (קצת חבל שאין יותר יינות מקומיים וגם יינות מיקבים נוצריים וערבים) ומנה נהדרת של של תבולה גדושה בשפע של ירוקים על לבאנה חמצמצה, שמן זית מעולה וסלקים אפויים בטאבון שקיבלו עישון קל (44 שקלים).
אני לא חובבת גדולה של סלט תבולה כי בדרך כלל הוא נוטה להגיע רטוב ולא עם הרבה טעם חוץ מלימון ופטרוזיליה, פה התבולה היה עשיר, הבורגול נשאר עם נוכחות בפה והשילוב של הלבאנה המצוינת והסלקים המעושנים נתן רובד נוסף לטעמים.

משם עברנו לקובה ניה מופלאה, תבשיל בשר טלה, רכז רימונים, בהרט וטחינה גולמית (59 שקלים) מייצרים פה את אחד הביסים היותר טובים שתקבלו, חמצמצות, מתיקות ושומניות בביס אחד.
לעומת האיזון המופלא שהיה בקובה ניה, מנת הטרטר דג ים והפלאפל לקתה בחוסר איזון . אף פעם לא הבנתי למה לקחת חומר גלם עדין כמו דג טרי ולהערים עליו מלא חומרי גלם דומיננטיים שבולעים אותו.
המנה הייתה מורכבת מטרטר דג ים, יוגורט, לימון כבוש, שמן שושקה, חריף וקראמבל פלאפל פיקנטי ומתובל שהשתלט על כל המנה. זו מנה ששני הביסים הראשונים שלה טעימים ממש ומשם הכל מרגיש מתובל ועמוס מידי. קצת חבל
אני מודה שכבר סימנתי לי את נתחי הדג ביוגורט ורימונים ואת הטונה ניה לביקור הבא שלי במקום.

מנה נוספת שהיא בהחלט שואו טעים הייתה שיפוד של שרימפסים אדומים מקומיים וטעימים במיוחד שהוגשו רוחשים על משטח צליה אפופים בעשן זרעי שומר ועלי דפנה שהודלק בעת ההגשה לצד סלט משוויאה לימוני (98 שקלים ל- 4 שרימפסים), וכמובן, כי איך אפשר בלי קצת קלאסיקה, מנת שישברק שמנמנים, גדושים בבשר, שנאפו בתנור וכוסו ביוגורט עיזים לוהט וסמיך וזילוף של שמן זית מעולה שאני חייבת לברר מאיפה הוא (74 שקלים).
סיימנו במנה של פילה בר ים בתבשיל חוביזה לבנה וארטישוק צלוי (119 שקלים), שמן זית, לימון , ירקרקות ונתח שמנמן של בר ים היוו מנה מצוינת שמשחקת בין הקלאסי למטבח הערבי. לא מנה שמקפיצה את החך אבל כזו שמנחמת אותו ובביס קראנצ'י מטורף של סיגר ממולא בבשר טלה על צזיקי קישואים- עמבה עדין שרק הרים למנה. (69 שקלים), מבחינתי לזלול ערימה של סיגרים כאלו על בסיס יומי.

אכזבה קלה נרשמה בגזרת הקינוחים. מבחינתי מקום של אוכל שמביא את המטבח הערבי הגבוה לפרונט מחויב להביא גם קינוחים קצת אחרים ואנחנו רואים את זה אצל הלל תקאוולי באנימאר שם תפריט הקינוחים הוא מופת של יצירתיות.
פה, ואולי זה בגלל שאנחנו בהרצה עדיין, מגישים קינוחים של עוגת שוקולד ולחם פודינג, שהם עצמם מאד טעימים אבל, לא כאלו שהיינו מצפים להם בכזה מטבח יצירתי, או לפחות לא רק להם. מגיע למקום הזה ולסועדים שבו, לפחות שני קינוחים מעניינים שמתחברים לשפה של המקום.

אבל לא באנו לקינוחים אלא לאוכל ולחוויה ומבחינתי ראסיף היא חווית אוכל נהדרת, האנרגיה של המקום, השירות המדהים, המחירים הסבירים ביותר וטעמי האוכל הנהדרים מספקים בילוי נהדר, שלמרות הטיפשות של רכבת ישראל שהורסת כל דרך נורמלית לצאת מחיפה, שווה להגיע לחיפה בשביל המקום הזה.

 ראסיף 33 - העצמאות 33 חיפה.