"הוויסקי בר מוזיאון": מדובר במתחם ייחודי המשלב בין בר למוזיאון וויסקי המכיל מעל ל-1,400 סוגי וויסקי שונים מלמעלה מ-13 מדינות שונות מכל קצוות העולם, מסקוטלנד ועד טיוואן, מאירלנד ועד הודו. ובאופן מיוחד, כאן גם תוכלו לטעום מ-99 אחוזים מסוגי המשקה האלכוהולי המוצג לראווה על קיר עוצר נשימה מלא בקבוקים זהובים.
החוויה המיוחדת שעברתי ב"וויסקי בר מוזיאון" החלה עוד לפני שנכנסתי פנימה. כשהכניסה הייתה נסתרת מעיני, וכאשר לבסוף מצאתי אותה, התגלתה לפניי מערה טמפלרית תת-קרקעית בעלת תקרה גבוהה וקירות אבן, שבעבר שימשה כמרתף יין מהמאה ה-19, בהמשך כמתקן לבניית מטוסי קרב למלחמת "יום העצמאות" ובגלגולה הפכה למוזיאון הוויסקי החמישי בגודלו בתבל.
אותה המערה נשמרה בעיצובה, עליו אמון יובל אליהו, בדיוק כמו שהייתה בעברה העשיר. הבר, קיר הוויסקי, הרמקולים והתאורה – כולם עוצבו בקפידה כך שדבר מהנקודה המיוחדת הזו לא ייפגם. המקום חולק לשלושה חלקים, כך שצד אחד הוא בר הוויסקי המקורי, הצד השני הוא מתחם הלייט-נייט המשלב סוגי אלכוהול שונים ומוזיקה צעירה, וקומה עליונה כעוצבה כסלון יוקרתי המאפשר לשלב לצד כוס משקה טוב גם עישון סיגר משובח.
כדי ליהנות מחוויית הוויסקי העשירה, המקום מציע שורה של אופציות כיצד תבחרו לצרוך את האלכוהול שלכם. אם קוקטיילים מיוחדים מבוססי ויסקי, אם בכוסות קלאסיות ואם ב"תפריט המסעות" הייחודי, המאפשר סדרת טעימות המתכתבות זו עם זו המייצרות רצף טעמים מדויק בפה. ואם כל זה לא מספיק, ישנם גם קוקטיילים הספיישל שהורכבו לקראת אירוע ה-CHIVAS REGAL, שנעשה בשיתוף עם השף תומר טל, והייתה לי רק מילה אחת לומר עליהם – וואו.
אך לצד כל האלכוהול עליו דיברנו, במקום פועל מטבח שף עדכני המציע מבחר מנות מחומרי הגלם הטובים ביותר. החל מבשרים בעישון עצמי, ירקות ודגים טריים ועד קינוחים ייחודיים שמכינים במקום, המשלבים בתוכם ניחוחות וטעמי וויסקי.
מהמנות הראשונות בחרתי לטעום את סלט העלים (56 ₪) שהיה עשיר בכל טוב – מיקס עלים, דפי זוקיני, בצל סגול, עגבניות מיובשות, בטטה, קרם קשיו וקרמבל אגוזים. ואם כבר שבעתם רק מלשמוע על הסלט, דעו שהוא בהחלט מגיע בגודל שיכול לשמש כמנה עיקרית. לצידו טעמתי את מנת הקרפצ'יו פילה בקר (62 ₪) שהוגשה עם איולי ויסקי, פיסטוקים קלויים, שרי, בלסמי מצומצם וחצי בגט צרוב, והייתה ממנות הקרפצ'יו המוצלחות שטעמתי – והיא אפילו כשרה לגמרי.
ובנוסף לא דילגתי גם על מנת סינטה מעושנת (56 ₪) שצולחתה יפיפה על קרש עץ ארוך והגיעה בטמפרטורת החדר, על קרם קשיו סלק ובצל שרוף. Say No More.
לעיקריות בחרתי להתענג על מנת סטייק אנטריקוט מיושן (168 ₪ ל-350 ג') על גריל פחמים לצד תפוח אדמה מדורה ואיולי ירוקים, שהוגשה במידת העשייה המושלמת והדהימה אותי כבר בזכות הריח שבקע ממנה. ואם כבר בבשר עסקינן, אל תדלגו על סטייק פילה בקר (176 ₪) שהוגש לצד פירה כמהין מנחם ולצידו רוטב וויסקי עדין שהחמיא מאוד לנתח העסיסי.
ואחרי שכבר התפוצצתי לגמרי משלל המנות הטעימות, הגיע הזמן למתוק, שלו כידוע יש קיבה נפרדת. אז אם הערב כבר התיישב על טהרת הוויסקי, גם לקינוח בחרתי במנה המשלבת אותו: הסופליפיי (48 ₪). סופלה עשיר במילוי חמאת בוטנים על קרם ויסקי, קראמבל עוגיות ושברי בייגלה, כשמעל לכל זה מונח כדור גלידה. ועל אף שגם לי היה נשמע שמדובר בפצצה של מתיקות, הופתעתי כשהכפית נכנסה לפי והביאה איתה טעם עשיר אך לא כבד בכלל.
לסיכום, כדי ליהנות מה"ויסקי בר מוזיאון" ממש לא צריך להיות חובבי ויסקי גדולים, אלא פשוט לאהוב אוכל טוב, שירות מוקפד ואווירה היסטורית שמייצרת תחושת פיין-דיינינג עילי. אין לי ולו שמץ של ספק שאשוב ליהנות מכל מה שיש למקום הזה להציע – פשוט כי כזה לא תמצאו בשום מקום אחר.