אם יש משהו שמבדיל את יוון מהרבה לוקיישנים של נופש קיצי ובטן גב, זו העובדה שהרבה ערים ביוון נפלאות לא פחות גם בחורף. בשנים האחרונות גם הישראלים חובבי ה"הכל כלול" והאיים התכולים לבנים, מתחילים להפנים שבחורף, שעה וחצי מהם נמצאת יוון אחרת, מדהימה לא פחות, המקומיים רגועים יותר, פחות תיירים והרבה יותר חוויות בילוי אחרות שלא תקבלו ביוון הקייצית והעמוסה.
אחת הערים המרתקות היא סלוניקי , עיר היסטורית, מלאה באתרים מרתקים ומרכז יהודי לא קטן.
אל סלוניקי צריך לגשת בראש שונה, היא לא אתונה או כרתים, יש בה פחות טברנות רועשות אבל יש בה שפע של רחובות קטנים עמוסי מקומות של אוכל ושתיה. זוהי גם עיר אוניברסיטאית ולכן יש פה מלא חבר'ה צעירים שיצרו פה תרבות קפה מרתקת וסצנת שתיה ובילוי מגניבה. בעיני סלוניקי היא עיר מלאת רבדים שמצליחה לשלב בצורה מקסימה בין מודרני לישן, צעיר למבוגר ולספק חווית יוון אחרת לחלוטין מה שציפיתם.
היריעה קצרה מכדי להכיל את הדברים שיש לעשות או לטעום בסלוניקי ולכן הבאתי לכם על קצה המזלג איפה מסתתרים הדברים הטעימים.
בוגאצה!
אחח בוגאצה אהובתי,הבוגאצה הגיעה לסלוניקי מתורכיה ומשם התפשטה לשאר יוון, וכיאה לתרבות קולינרית , כל עיר עושה את זה מעט שונה .המקור הוא שכבות של בצק פריכים העשויים מיריעות בצק הנמתחות מעבר ליכולתן ומקופלות שוב ושוב, יריעות הבצק גדושות בתערובת מנחמת של סולת ושמנת עם מעט קינמון, במקומות רבים הבוגאצה ממולאת בגבינות, תרד או בשר. בסלוניקי תקבלו את הבוגאצה על המשקל וחתוכה לביסים קטנים ויש מקומות, כמו באתונה, שתקבלו אותה סגורה כמעטפה וחתוכה לשתיים.
את הבוגאצה הכי טובה בסלוניקי תמצאו במקום קטנטן הנקרא בוגאצה בנטיס שקיים כבר מ-1969, את המתכון לבוגאצה הביא סבו של פיליפוס מתורכיה לסלוניקי ומאז הכל היסטוריה טעימה במיוחד.
פיליפוס מתייחס אל הבוגאצה כמו שף עילית, במטבח הקטן הוא מותח את הבצק ליריעות ענק ההופכות לעלים זהובים ופריכים בתנור ענק וממלא אותן בתערובות שונות שאנשים עולים לרגל בשבילן: תרד ופטה שמנמנה, בשר טחון מתובל בבצל , עוף עם גבינה ופלפלים, סולת וקינמון , גבינה ותאנים ואפילו דלעת מתוקה.
חוץ מהבוגאצה יש עוד מאפים שונים אצל פיליפוס , שווה להגיע בסופש אז המבחר גדל במיוחד אבל תהיו מ ונכנים גם לעמוד בתור.
מכורים למתוק, התפקדו
אחרי שמשוטטים תקופה בסלוניקי מגיעים למסקנה חד משמעית- הסלונקאים אוהבים קפה ומתוק. בכל פינה אנשים שולקים את הפרפה- אותו קפה קר מוקצף שהמקומיים מתעקשים שהם המציאו או את הקפה היווני שמזכיר במידה מה את הקפה שחור- טורקי שאנחנו מכירים אבל מגיע בגירסה חלשה יותר. לא תעברו 10 מטר בלי שתראו בית קפה קטן או מאפייה גדושה במאפים מתוקים, שוקולדים, עוגות קרם וכד'. איך הם כאלו רזים עוד לא הבנתי.
אם במחשבה שלי המתוקים הם בצקי פילו ועוגות תפוזים סוגות אז טעיתי ובענק, בכל מקום תמצאו את ה Tsoureki-חלות בריוש, עטופות בשכבות של שוקולדים שונים ובדרך כלל ממולאות בסוג של גנאש- החלה הזו נחשבת פה לקינוח מקומי מאד מרשים , אני כן אזהיר שזו שנמכרת בדיוטי לא משהו אז אם בא לכם לקנות אחת- נסו לקנות אחת ממש לפני הטיסהה או לילה לפני .
חוץ מאותן חלות תראו בכל מקום חנויות של ממתקי שוקולד ששווה לכן לנסות, חלקם טובים וחלקם פחות אבל מכורי השוקולד יתמוגגו פה. לצד חנויות השוקולד, למקרה והייתםם צריכים עוד מתוק, תמצאו חנויות עמוסות במשלושי פילו זהובים נוטפי דבש לצד עלמת חן שגודשת אותם ללא הרף בסוג של קרם וניל , מה שמייצא פצצת מתוק טעימה ומאד אינסטגרמית, המתוק הזה נקרא "טריגונו" משמע משולש.
אחד המקומות היותר מפוארים ומרכזיים היא קונדיטוריית BLE, חלל מעוצב שבו מנוקדים שפע של תכשיטים מתוקים ומלוחים. כל המאפים מוצגים לראווה בוויטרינות מהודרות ומכילים מגוון ענק של מאפים מסורתיים כגון עוגות השקדים עם אבקת הסוכר, או מאפי בצק קטנים ממולאים בתערובת של סולת וקינמון וחלות הבריוש מצופות השוקולד ועד פטיסרי צרפתי ועוגות ראווה .
על הקירות לחמי מחמצת ענקיים שגם הם נראים כמו אומנות, אותם קונים במשקל, ושפע של מאפים מלוחים, פשטידות, כריכים ומאפי גבינה כיאה ליוון , תוכלו לטעום Voskopitakia- מין פיתה רכה ממולאת בתערובת ירוקים או גבינה חמצמצה, או kaltsunia – מאפי בצק מתוקים בצורת פרח ממולאים בקרמים שונים.
מה שבאמת מרשים הוא הטאבון הענק המתנשא לגובה של 12 מטרים ממנו יוצאים מאפים ופיצות ללא הרף. במקום מגישים גם תפריט מלא של בית קפה – מסעדה עם פיצות, סלטים ואפילו סטייק! ולכן כמעט תמיד הוא יהיה מלא באנשים והמקום פתוח 24-7. עוד שינוי שנוצר בעקבות כמות הצעירים שיש בעיר הזו. שבעים ורגועים תוכלו ללכת מטר נוסף ולהכנס לבר היין של BLE הנמצא צמוד לבית הקפה. במרתף שלו תמצאו יינות מכל יוון שאתם חייבים לנסות, יינות זוכי פרסים ובעלי זנים מרתקים שממש חבל שלא מגיעים אלינו לארץ. לצד היינות תמצאו נתחי חמון תלויים מהתקרה וחריצי גבינה ענקיים שמוגשים לצד היין והם באמת מעולים.
לצאת מהעיר
היופי בסלוניקי, בעיני, הוא השילוב הפנימי והחיצוני, מחוץ למרכז העיר תגלו שפע של מקומות רחבי ידיים, מיוחדים ושונים ממש, יקבים, בתי קפה, מסעדות ואפילו מזקקה. בקיצור שווה לכם לקחת יום לטייל, זה יאזן קצת את המתיקות שזללתם כל היום ומזג האוויר מופלא בעונה הזו.
קפה, נוף ופשטידה עם ערך מוסף
אנגיוס אנטוניוס הוא שמו של בית קפה קואופרטיב (ושם הכפר עליו הוא נקרא Agius Antonios) שאותו מנהלות נשים מהכפר שמכינות שפע של מוצרים ומנות נהדרות לקניה ולאכילה במקום בשיטה המסורתית ובעבודת יד.
הלוקיישן (כחצי שעה של נסיעה רגועה) מלא שלווה, הקפה מהטובים שתשתו , בעיקר הקפה היווני שברוב הפעמים מוגש דלוח ופה הוא מוגש חזק ומלא טעמים ולצידו עוגיות קינמון נהדרות, מגוון של תערובות שוקו מתובלות, וגולת הכותרת - הפרק (PEREK) פשטידות העשויות מעלי בצק אפויים ומוכנים מראש שתראו במלא מקומות בסלוניקי, אותן הן מכינות לבד ומהם הן עושות פשטידות מדהימות ומנחמות. יש עוד מגוון מנות אבל טעמה של הפשטידה עוד שמורה לי בזיכרון
אם לקחתם דירה או שיש לכם עוד מקום במזוודה, תתכוננו לעשות שם קניות, הנשים המדהימות האלו מכינות לא רק את עלי הבצק, אלא מגוון פסטות מיוחדות, מגוון של עוגיות, מאפים, ריבות ומיני קפואים יווניים שכאב לי הלב להשאיר שם ולא לקחת הביתה.
מה עם איזה דרינק של צהריים? מזקקת Dorodoulis
עם כל הכבוד ליין, יש דברים שחייבים לשתות ביוון, אוזו וציפורו הם אחד מהם ובמזקקת DORODOULIS המיוחדת הזו תמצאו ציפורו שלא טעמתם מעולם. יש מצב שביקור במזקקה הוא לחובבי האלכוהול בלבד אבל תרשו לעצמכם להנות מפאוזה כיפי שתכין אתכם לארוחת צהריים מושלמת בראש טוב יותר.
מריה, הבעלים של המזקקה היא אישה מלאת אנרגיות ותחושת שליחות שאי אפשר שלא להתאהב בה, מריה תעביר אתכם סיור מרתק בין דודי המזקקה הזהובים, בנבכי הציפורו המפורסם של יוון אבל בגירסה מודרנית ומושקע יותר, עם או בלי אניס ועם איזה קוקטייל.
אם אתם אנשי ציפורו תתכוננו לטעמים מיוחדים, הציפורו פה פרחוני ומבושם יותר ומריה מנצלת את הבסיס שלו לייצור של ג'ין עשבוני וברנדי הדרי. ניתן להנות מכמה מסלולי טעימות כולל אוכל קליל. רק לא לשכוח לתאם מראש
עולם הפלאות של קטימא
לא רחוק ממזקקת דורודוליס תמצאו את אחת הנקודות הכי יפות שיש, וכזו שתרצו לעבור לגור בה.
יקב Ktima Gerovasiliou , הוא אחד היקבים הגדולים והיפים שיש לסלוניקי להציע, זהו יקב משפחתי שמרכז המבקרים שלו נמצא ממש בתוך הדונמים הרבים של הכרמים מה שמייצר נוף מרהיב ותחושה סוריאליסטית לחלוטין. על הדרך כדאי שתשתו גם כמה כוסות מהיינות של היקב שמציע גם מגוון של מתיישנים ממש מסקרן!
ביקב תוכלו לקבל מגוון של מסלולי טעימה ומנות שונות כך שצפויה לכם חוויה של כמה שעות מענגות במיוחד בנוף הכי יפה שיש . לא לוותר
בין מפלים וחזירי בר / מסעדת פרק
נסיעה קצרה מהיקב או המזקקה והגעתם לאחת המקומות הקסומים שיש וכזה שיעשה לכם חשק להתחתן פה ועכשיו ולא משנה עם מי. הנוף עוצר נשימה והחצר העצומה שזורה צמחיה מטורפת, עציצים ופרחים, מפלים ומקומות ישיבה המסתתרים בין כל היופי הזה. תנו לי כוס יין, לחם וחמאה ותשאירו אותי פה לעולם.
PEREK היא אחת המסעדות הוותיקות, שם תוכלו להנות מאוכל מקומי הררי שלא השתנה הרבה במשך השנים. זהו מקום משפחתי, האבא יווני האמא גרמניה, שניהם משמרים כל מה שניתן וצנצנות מלאות בדברים נפלאים עומדות וממתינות להבשלה. לחמי המחמצת נאפים בתנור אבן ישן, כל חומרי הגלם מגיעים מהסביבה בלבד כבר שנים והרבה לפני שהקונספט פארם טו טייבל הפך להיות טרנדי. אפילו את החזירים שהם מגישים תוכלו לראות משוטטים בשטח להנאתם, נהנים כל עוד הם יכולים.
התפריט גדול ועשיר בכל מה שדמיינתם, שפע של מזטים, צזיקי עשיר מיוגורט יווני סמיך, ספנקופיטה גדושה בתרד וגבינות, פטה מטוגנת עם דבש מקומי, נתחי בשר צלויים לרכות עסיסית, עלי גפן נהדרים, מנטי ממולאים בבשר ומוגשים עם יוגורט, טלה ועופות צלויים, מאפים שונים וכמובן קינוחים קלאסיים וקפה משובח. באמת שזה מקום מופלא שלא תרצו לעזוב.
טעימה קטנה זו היא רק חלק ראשון מסלוניקי החורפית ובקרוב נספק לכם הצצה לכמה מסעדות מודרניות ו-וותיקות שמסמלות את הקולינריה המקומית.
המטרה של הכתבה היא להנגיש גם לחובבי האיים, את הערים היווניות בחורף ולהראות כמה הן מדהימות לא פחות.
ההגעה לסלוניקי כרגע היא דרך טיסות צרטר או קו חדש שנפתח ממש לאחרונה- טיסות סדירות של סאן דור במחיר שפוי (כ- 150 דולר) ההממריאות כ- 3 פעמים בשבוע ונוחתות כעבור שעה וחמישים. הכי כיף זו חופשה בהישג יד.