מי שיבקר במסעדת Sphera יתקשה להאמין שהוא נמצא ברחובות, ושהאוטו שלו לא חונה בשדרה החמישית אלא בשטח חקלאי. כבר מהכניסה, “ספֶרה” מכניסה את הלקוחות לספֶרה אחרת: חלל גבוה ורחב, בנוי עץ, מהתקרה משתלשלים ספק גופי תאורה ספק מטריות דקורטיביות, התאורה רכה ומזמינה. בתוך המסעדה, העצומה בגודלה, ההקפדה נשמרת: עיצוב מדויק, רמת גימור מדוקדקת, פריטי ריהוט יפהפיים ועדינים. חבל שלא באנו בטוקסידו, היינו משתלבים בנוף.
שף המסעדה בני מדר, בוגר ה"קורדון בלו", מתהלך בין הלקוחות ומתעניין בשביעות רצונם. נדמה שהם נרגשים לפגוש אותו לא פחות מאשר הוא נרגש לפגוש אותם. מדר עבר השתלמות במסעדת “נומה” הדנית, הנחשבת למסעדה הטובה בעולם. אלא שבניגוד גמור למסעדה המינימליסטית בקופנהגן, זו שברחובות גדולה מהחיים, יותר מזכירה את דובאי. ל”ספרה” מגיעים רבים על מנת לחגוג אירוע לאחד מהסועדים, כולם לבושים חגיגי ונהנים מקוקטיילים מצוינים (אי אפשר שלא לצלם אותם כשהם מוגשים כאשר עשן סמיך זולג ממגש), מאוכל ברמה גבוהה ומאווירה ששווה שלושה סטוריז.
ויש גם אוכל, והוא פשוט נהדר, טעים ובעיקר בעל פרזנטציה יפהפייה. התפריט מציע מנות פיוז’ן ים־תיכוניות עונתיות ומוקפדות, אולם מדר קיבל השראה לא פחות מהאוכל שאכל בילדותו בבית הוריו, יוצאי תימן ותוניסיה. ב־Sphera מושם דגש על שימוש בחומרי גלם מקומיים, ייחודיים וטריים ושמירה על טעמם: בשר משובח של משק לגזיאל, דגה טרייה מדי יום, ירקות עונתיים ממשקים מקומיים שמטופלים במקצועיות ועלים רעננים מגינת התבלינים של המסעדה.
המסעדה כשרה, ומצליחה למתוח גבולות עד לקצה. מתחת לסשימי דג ים (76 שקלים) מסתתרת טאבולה פיצוחים ממכרת, שהיה אפשר לפצח אותה גם במונדיאל, עם פקאן, קשיו ובוטנים, לצד יוגורט טבעוני שמכינים במקום. יוגורט טבעוני? מה רבו מעשיך השם, הטעם הוא אותו הטעם, אבל זה פרווה ובעצם מוכן מקשיו. גרבלקס הסלמון לגמרי שווה סטורי: הדג עשוי בכבישה ביתית והוא יושב על סלט ביצים שלצדו ביצת הפתעה - ביצת שליו רכה, סלסה ורדה וקוויאר אדום. ביסים קטנים, והעונג שלכם יימשך עוד קצת זמן (68 שקלים).
העדפנו לטעום יותר מנות ראשונות כדי לחוות עוד מהפלא הזה. בהמלצת השף בחרנו בסיגר חלקי פנים (76 שקלים) – למעשה, מדובר בשלושה סיגרים ארוכים ושמנוניים, שבתוכם מוח ושקדי עגל בבישול מרוקאי חריף, עם איולי אריסה וכוסברה; ובפטה כבדים (78 שקלים) יפהפה, שמעוטר סביבו בבריוש קלוי, קולי תות, דובדבני אמרנה וקרמבל פיסטוק. נהדר. כשהסתיימו הראשונות, כבר לא היה מקום למנה עיקרית, מה שאומר שנחזור לכאן שוב.
Sphera, המדע 18, רחובות, 072־3922099 (כשר)
הר געש של טעמים
המחירים גבוהים, אבל חומרי הגלם טריים והמנות נדיבות במיוחד - רשמים ממסעדת “ארטישוק" בקיבוץ בית אלפא:
לא משנה כמה ביסלי וצ’יפס הילדים אכלו, לכמה הפסקות פיפי עצרנו וכמה קראנו בטיפים של אודטה איך להיערך לנסיעה ארוכה עם ילדים תל־אביבים - בזמן אמת, היציאה למסעדה בגלבוע עשתה לנו בעיקר חשק לסיבוב פרסה. לאחר שלוש שעות מורטות ברקסים, הגענו למסעדת “ארטישוק” בקיבוץ בית אלפא. מה שהתחיל אי שם בשנת 2014 כקואופרטיב אורגני בתוך הקיבוץ - יצא מתחומי הקיבוץ למתחם תחנת הדלק סונול הסמוכה, שם נפתחה מסעדה כשרה, על טהרת האוכל החלבי. בנוסף, במתחם המסעדה קיימת גם חנות אורגנית מהשדה ומוצרי משתלה.
המחירים גבוהים, בטח ביחס לעובדה שאנחנו לא במרכז: פסטות ב־67־87 שקלים, סלטים ב־67־82 שקלים, מאפים ב־72־74 שקלים. עם זאת, מאפה הסביח הצליח למוסס את ההתנגדות הכלכלית: מדובר בכיכר לחם גדולה הנאפית בטאבון, ובתוכה חומרי גלם שמהם מורכבת המנה העיראקית - חציל קלוי, טחינה, אריסה מתוקה, לימונים כבושים, סלסת עגבניות ושום קונפי (72 שקלים). זו מנה משפחתית, בפועל גם אנחנו לא ממש הצלחנו לחסל אותה.
גם סלט הארטישוק לא אכזב: בתוך מחבת (תודו, מקורי) הונחו תחתיות ארטישוק על מצע של חסה סלנובה, עגבניות שרי, פלפל קלוי, מיני ירוקים – ומעל גבינת פטה ופקאן סיני (74 שקלים). מלוח עם מתוק עם חמוץ, איזה הר געש של טעמים. היתרון הגדול הוא בטריות חומרי הגלם ובנדיבות גודלו של הסלט, כך שבסופו של דבר נהנינו מאוד. זממנו על קינוח, אבל בגלל גודל המנות לא נשאר מקום להכניס עוד דבר. הסתפקנו במיץ משמש נפלא של נאות סמדר (17 שקלים) ובתה הטעים בעולם - של יזרעאל (17 שקלים).
“ארטישוק", קיבוץ בית אלפא, 04־9938895 (כשר)