כאשר ילדיי היו צעירים, הם תמיד שמחו כאשר הכנתי להם פסטה. הפסטה במטבחי בדרך כלל לבשה ופשטה צורה בהתאם למצב הרוח שלי ולחומרי הגלם במזווה או במקרר הביתי. פעם היא הוגשה בגלימה ירוקה, לעתים לבנה ולפעמים אדומה.
גם מיני וסוגי הפסטות השתנו. השימוש בצורות שונות של פסטה וברטבים שונים יצר אצל ילדיי גיוון ועניין. לפסטה התווספו לא פעם תוספות כמו דגים, נקניקיות, ירקות ועוד. כך הפך המאכל הכל כך פשוט ומהיר הכנה הזה למעניין ומפתיע, ותמיד הוא סחט מחמאות וחוסל במהירות שיא.
היופי במתכון הנוכחי, המהווה גרסה של המטבח הצפון־אפריקאי למאכל האיטלקי, הוא שהפסטה או הספגטי מתבשלים בתוך הרוטב עצמו, ואין צורך להכין אותם בנפרד.
פסטה ברוטב עגבניות וזיתים
החומרים (ל־6־8 מנות):
5 כפות שמן זית
1 בצל בינוני קצוץ
4 שיני שום גדולות כתושות
4 כפות עגבניות קלופות וחתוכות
3 כפות גדושות רסק עגבניות איכותי
1 כף פפריקה מתוקה
1/2 כף פלפלת חריפה או הריסה
1/2 כפית כמון
1/2 כפית פלפל
מלח לפי הטעם
כ־7־8 כוסות מים
1 חבילת פסטה פוזילי (אפשר להחליף לצורה אחרת)
1 כוס זיתי קלמטה מגולענים
להגשה:
2 כפות פטרוזיליה קצוצה או בזיליקום
אופן ההכנה:
1. מחממים שמן בסיר רחב וגבוה, מוסיפים את הבצל הקצוץ, מערבבים ומטגנים 3־2 דקות. מוסיפים את השום הכתוש ומערבבים.
2. מוסיפים את העגבניות החתוכות ואת רסק העגבניות, מערבבים היטב וממשיכים לבשל על להבה בינונית־נמוכה במשך כחמש דקות. מערבבים ומוסיפים את התבלינים. בוחשים ומבשלים עוד דקה־שתיים. יוצקים פנימה כחמש כוסות מים, מכסים ומביאים לרתיחה. מוסיפים את הפסטה, מערבבים ובודקים את כמות הנוזלים. על המים לכסות את הפסטה ב־2 ס”מ. זה הזמן להוסיף נוזלים אם חסר.
3. טועמים ומתקנים תיבול. ממשיכים לבשל על להבה נמוכה עד לריכוך הפסטה. לפני שמכבים את האש, מוסיפים את זיתי הקלמטה ומערבבים בעדינות. מגישים חם ומעטרים כל מנת פסטה בפטרוזיליה קצוצה או בבזיליקום.
טיפסקל
* פסטה אוהבת מרחב. לכן בשלו אותה בסיר גדול במיוחד ביחס של ליטר מים לכל 100 גרם פסטה.
* יש לבשל את הפסטה עד לדרגת "אל־דנטה" (באיטלקית: "על השן"), כלומר שהשיניים יוכלו לנגוס בה, והיא לא תהיה רכה מדי.
* מבשלים את הפסטה בתוך הרוטב. כך טעמי הרוטב ייספגו בפסטה, והטעם יהיה טוב יותר.