עד 7 באוקטובר ניהלו יעל שמיר מנתיב העשרה ושולה גלעדי ממושב שתולה עסקים קולינריים מצליחים, אלא שבעקבות המלחמה הן פונו מבתיהן והשאירו מאחור גם את הפרנסה שלהן. כיום שתיהן מתגוררת במלון רויאל ביץ' בתל אביב, ולקראת פסח הן נפגשו במטבח בית המלון כדי לספר על הרצון לחזור הביתה ולעסק שלהן ועל מה שעבר עליהן מאז שנאלצו לעזוב את בתיהן, וגם כדי להכין ביחד ארוחת ליל סדר.
לפני 7 באוקטובר היו שולה גלעדי ממושב שתולה בגליל המערבי ויעל שמיר מנתיב העשרה שבעוטף דמויות מוכרות ביישובים שבהן התגוררו והתפרנסו מקולינריה ומאירוח. אולם השבת השחורה שינתה את המציאות, ושתיהן מצאו עצמן נעקרות מבתיהן ומאבדות את פרנסתן. בימים אלה גלעדי ושמיר גרות זמנית במלון רויאל ביץ' בתל אביב מרשת ישרוטל, ומקוות מאוד לשוב במהרה לבתיהן ולעסקיהן. לקראת החג הן נפגשו במטבח המלון כדי לנדב מתכונים לליל הסדר ולהכין מנות שיקשטו כל שולחן חג.
האהבה למטבח מחברת
"מושב נתיב העשרה, המשתייך כיום למועצה האזורית חוף אשקלון, הוקם בתחילת שנות ה־70 באזור פתחת ימית. לאחר הפינוי עזבתי יחד עם ההורים שלי, וב־1982 המושב הוקם מחדש במיקומו הנוכחי", מספרת שמיר, 49, שפית, בעלת הקייטרינג "יעלי'S." "במשך 12 שנים חייתי בחו"ל, עבדתי כשפית על יאכטות וגם במסעדות בספרד ובאנגליה. ב־2012 חזרתי ארצה, לנתיב העשרה, ומאז אני שם".
העסק של שמיר כולל שירותי קייטרינג בוטיק לאירועים משפחתיים ועסקיים עד 100 איש; סדנאות וארוחות שף; חוגי בישול לילדים וגם קו ארוחות צהריים לעסקים בכל אזור צפון העוטף. בשגרה, מדי יום הייתה מייצרת 50־70 מנות צהריים ומשנעת אותן לעסקים. בבישולים שלה אוהבת שמיר להסתמך עד כמה שאפשר על תוצרת מקומית מהעוטף.
"להיות עסק עצמאי בעוטף זה לא קל גם בימי שגרה. מספיק שיש צבע אדום אחד ואירועים מתבטלים לך", היא אומרת ומספרת על מה שחוותה ב־7 באוקטובר: "הייתי בבית עם הבן הצעיר (8 וחצי). הבן הגדול (14) היה עם משפחה אחרת במושב. בשעה 6:30 החלו האזעקות, כניסה לממ"ד, סגירת חלונות, יריות מסביב. שכן הרג מחבל ממש ליד הבית שלנו. המשפחה האישית שלי לא נפגעה פיזית, אבל איבדתי חברים טובים, חלקם מהמושב, חלקם ממקומות אחרים בעוטף. אחרי שכבר יצאנו באותו לילה מהמושב, הבית שלי חטף פגיעה ישירה".
גלעדי, 71, המוכרת כ"שולה משתולה", גרה במושב מגיל 16, אז הגיעה לשם עם אמה. היא אלמנה, אם לארבעה ילדים, סבתא לנכדים. "אף אחד מהילדים שלי לא נשאר לגור בשתולה, אבל אני בשתולה. שולה לנצח בשתולה", היא אומרת ומספרת כי עבדה בעברה כגננת 33 שנים, וכשיצאה לפנסיה החלה לחפש במה הכי נכון לה לעסוק. אחרי שלוש שנות התלבטות החליטה.
"דייקתי את עצמי, חיברתי בין כל האהבות שלי, ויצא אירוח ביתי לקבוצות", היא מספרת. "במהלך האירוח אני מכינה ארוחה כורדית מאוד עשירה ואותנטית, מספרת את הסיפור האישי והמשפחתי. אני גם שרה, מחזנת. חיברתי את האוכל עם הסיפור האישי והחוויה, וזה מאוד הצליח. דרך מדריכי טיולים וגם מפה לאוזן היו מגיעים אליי קבוצות של מטיילים. כל שנה העסק גדל עוד קצת ועוד קצת".
"בשנה האחרונה גדלתי בצורה משמעותית, הפכתי גם מאוד מוכרת בכל הרשתות, הפכתי לגמרי למוסד. אחד הדברים שנתן לי יציבות בעסק הוא העובדה שהצטרפתי לעמותת 'זמן גליל מערבי' בהנהלתה של מיכל שילוח גל־נור. התחלתי לקבל עבודה נוספת, הגיעה אליי תיירות חוץ, אמריקאים, אנגלים, גרמנים".
יעל שמיר (צילום: אלוני מור)
מאז תחילת המלחמה מתגוררת שמיר עם ילדיה במלון רויאל ביץ', ואילו גלעדי עברה להתגורר שם לפני כחודשיים. הפגישה במטבח המלון היא בעצם הפגישה הראשונה ביניהן. אף שהן גרות באותו מקום, לא יצא להן לפני כן להכיר באופן אישי. עכשיו האהבה למטבח חיברה ביניהן.
"מושב שתולה פונה בשבוע הראשון למלחמה. התושבים פונו למלון בנצרת, ואילו אני הלכתי לבת שלי ביישוב הושעיה, הייתי שם כחודשיים וחצי", מספרת גלעדי. "למלון רויאל ביץ' הגעתי בעקבות הזמנה מאוד מחבקת שלהם. בינואר הם פתחו לי פופ־אפ שבמהלכו מכרו בישולים שלי ופרגנו לי בגדול. הייתה לזה חשיפה מאוד גדולה. בעקבות זה אנשים מהמרכז התחילו להזמין אותי לבשל אצלם בבית, ואז עברתי לגור במלון. יש לי סוג של תעסוקה. עשייה היא דבר חשוב, כדי להשאיר אותנו שפויים בזמן הזה".
איך אתן מרגישות בימים אלה? שמיר: "בשבועות־חודשים הראשונים היינו בתקופה של עיכול, החיים עברו לידנו. עשינו דברים על אוטומט. השהייה במלון עם עוד מפונים מנתיב העשרה די הועילה, כי ראית אנשים במצבך וזה נותן תמיכה כי זו הקהילה שלך. לי זה עזר מאוד בתהליך הריפוי. קיבלנו גם תמיכה מכל מי שהיה מסביבנו, עובדי המלון, עיריית תל אביב. עד פרוץ המלחמה, רוב העבודה שלי הייתה בעוטף".
"העבודה נעצרה לחלוטין מאז ועד היום", המשיכה. "אנחנו לא יודעים כמה זמן יימשך המצב, רוצים לחזור הביתה. אני רוצה לחזור לעסק שלי, הפן הכלכלי גם מאוד מדאיג אותי. פתאום נעלמת שנה עסקית שבה הייתי אמורה להתפתח. מצד שני, איך אפשר להתלונן כשיש אנשים שאיבדו בני משפחה"'.
"גם לי לא פשוט בכלל בימים אלה", מציינת גלעדי. "זה קשה, אבל צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה. נכון שזה קשה להיות מפונה, אבל את החלונות והתריסים בבית שלי שנשברו מההדף אפשר לתקן. את החייל שנהרג אי אפשר להחזיר. כרגע יש מלחמה וצריך לדאוג קודם כל שהחיילים יחזרו בשלום, שהחטופות והחטופים יחזרו בשלום ושתהיה אחדות בעם הזה. לא משנה דעה פוליטית, כולנו עם אחד, אין לנו ארץ אחרת. אני מקווה שהמדינה תצא מהמצב הזה כדי שאוכל לחזור בביטחון לפינה שלי, שהתיירות תחזור ושאוכל להמשיך לעבוד".
אתן מתגעגעות לחזור לבשל? שמיר: "אני מאוד מתגעגעת לבישול. בימי שישי אנחנו משתדלים תמיד לנסוע למשפחה, לחברים. שם אני תמיד שמחה להציע את עצמי במטבח". גלעדי: "בינתיים אני יוצאת פעם בשבוע לבשל למישהו. עכשיו למשל השתתפתי בפרויקט של עמותת 'זמן גליל מערבי, הכנתי אלף צנצנות חרוסת שנשלחו לחיילים. גייסתי לכך את האחיות שלי, ויחד הכנו".
"מחשבות על העתיד"
במטבח הענק והמאובזר של המלון הן מסתדרות מצוין. שמיר בחרה להכין מנה עיקרית וקינוח, ואילו גלעדי את מנת הפתיחה והתוספת. "זה מרגש לחזור פתאום לבשל", אומרת שמיר, תוך שהיא ממלאת פרגיות. "זה גם גורם לך לחשוב על היום שאחרי, על האופציות שיש בתל אביב לעומת הפריפריה. יש הרבה מחשבות על העתיד. מצד אחד, יש במרכז הרבה יותר הזדמנויות עסקיות, אבל מצד שני יש משהו מאוד תמים ורגוע בעוטף".
"מטבח זה אחד הדברים שנותנים לי הרגשה של בית. מטבח משאיר אותי עם איזושהי תקווה. מטבח זה הדבר שהכי חסר לנו היום", מוסיפה גלעדי.
בימי שגרה נהגה שמיר לחגוג את ליל הסדר בנתיב העשרה עם אחותה. "יחד אנחנו מכינות את המנות. הפעם נעשה את החג במושב מישר, שם אחותי נמצאת עכשיו", היא מספרת.
ואילו גלעדי מודה שאינה יודעת להתארח. "אני יודעת רק לארח. כל הזמן היינו עושים את החג אצלי בשתולה, אבל הפעם נעשה כולנו את החג אצל הבת שלי בהושעיה", היא אומרת תוך כדי מילוי וגלגול עלי גפן בקצב מסחרר.
שומר ממולא בורגול וירקות (צילום: אלוני מור)
מנה ראשונה | שולה גלעדי - שומר ממולא בבורגול ובירקות
מצרכים ל־6 מנות:
4 שומר טרי גדול מפורק ל"כוסות"
מצרכים למלית: 2 בצלים גדולים קצוצים 20 פטריות קצוצות 2 תפוחי אדמה בינוניים קצוצים לקוביות קטנות 3/4 כוס בורגול או קינואה
מטגנים את הבצל הקצוץ. כשהבצל מזהיב, מוסיפים את הפטריות ותפוחי האדמה וממשיכים לטגן עד להזהבה יפה. מוסיפים פלפל שחור ומלח, לפי הטעם, ומעט פפריקה מתוקה. ממשיכים לטגן מעט. מוסיפים את הבורגול/קינואה השטופים וממשיכים לטגן תוך כדי ערבוב במשך דקה נוספת.
לוקחים את "כוסות" השומר וממלאים כל כוס במלית הזאת. מניחים בינתיים בצד.
הכנת הרוטב:
מטגנים קלות בסיר את כל מרכיבי הרוטב עם קצת שמן עד שהם נהפכים לרכים. מוסיפים את התבלינים וממשיכים לטגן כדי "לפתוח" את התבלינים. מוסיפים שלוש כוסות מים רותחים וממשיכים לבשל.
את כוסות השומר מניחים אחד ליד השני בסיר עם הרוטב ונותנים להן להתבשל יחד עם הרוטב כ־20־30 דקות, עד שהרוטב מצטמצם.
הגשה: מניחים כוס אחת של שומר בתוך צלחת ועליו את הרוטב עם הירקות.
מצרכים ל־6 מנות: 6 פרגיות נקיות ומשוטחות צרור עלי מנגולד 50 גרם שורש ג'ינג'ר 4 תפוזים 8 פטריות פורטובלו סלסילת פטריות שמפיניון 2 כפות רכז רימונים 100 גרם סוכר חום 8 כפות שמן זית כפית פפריקה מעושנת מלח פלפל שחור גרוס 2 בצלים 1 ראש שום 6 עלי תימין 100 גרם שבבי שקדים
אופן ההכנה:
הכנת המילוי:
קוצצים את עלי המנגולד עם הגבעולים, שוטפים היטב ומעבירים למסננת.
קוצצים בצל אחד וחצי ראש שום, ומטגנים במחבת עם שמן זית עד שהבצל הופך להיות זהוב. מוסיפים את עלי המנגולד ומטגנים.
בינתיים מגרדים לתוך המחבת כף שורש ג'ינג'ר. מתבלים במלח ופלפל, וכשהעלים מתרככים, מכבים את האש ומצננים מעט.
מקלפים ומפרקים שני תפוזים לפלחים. בשני התפוזים הנוספים מגרדים את הקליפה לתוך עלי המנגולד וסוחטים את המיץ (שומרים את המיץ בצד).
מילוי הפרגיות:
מניחים על משטח העבודה את הפרגיות הנקיות והמשוטחות. במרכז מניחים כף גדושה מהתערובת. מוסיפים פלח תפוז. מגלגלים לרולדה הדוקה עד כמה שניתן. מתבלים את הפרגיות בפפריקה מעושנת, במלח ובפלפל שחור.
במחבת גדולה מטגנים את הבצל הנותר והשום ב־4 כפות שמן זית. כשהבצל מזהיב מוסיפים פטריות פורטובלו ושמפיניון חתוכות גס ומתבלים במלח ובפלפל שחור גס. אפשר להוסיף מעט צ'ילי גרוס לאוהבי החריפות. ממשיכים לטגן עד שהפטריות משחימות מעט.
מסדרים את הפרגיות במחבת בשכבה אחת וממשיכים לטגן כ־5 דקות מכל צד. בקערה קטנה מערבבים את מיץ התפוזים, כף סוכר חום, חצי כוס מים ו־2 כפות רכז רימונים ויוצקים על הפרגיות. מוסיפים שני עלי תימין, מכסים במכסה ומבשלים תוך כדי רתיחה עדינה עוד 20 דקות. מגישים עם שבבי שקדים קלויים ועלי תימין מלמעלה.
בקערת המיקסר מקציפים את החלבונים עד שנוצרות גבעות לבנות. מוסיפים את הסוכר וממשיכים להקציף עד שנוצר קצף נוקשה.
מרכיבים את המנה בצלחת הגשה מעט עמוקה או בכוס לפי הסדר הבא: קרם לימון, שבבי קוקוס קלויים, כיפת מרנג - אותה שורפים קלות עם ברנר. מניחים פירות יער או תותים לקישוט. מגישים בטמפרטורת החדר.
