יאיר לפיד גידל זקן כי ככה התחשק לו. זה לפחות מה שטען כששאלה אותו על כך מנהלת עמוד "כוכבים ברשת". "סתם התחשק לי", כתב לה לפיד, "שום סיבה מיוחדת". שר האוצר שלנו כנראה לא ציפה להררי התגובות שהצליח לייצר אוסף של שיער פנים בגוון מאפיר, וזה עוד בלי להתייחס לספקולציות שסבבו את העניין. האם הוא באבל (על מותו של מעמד הביניים)? האם הוא מנסה להעביר לציבור מסרים בתת-מודע על כך שבקרוב עומדים לדקור כאן את כולנו? ואולי הוא סתם התעצל להתגלח (אחרי הכל, בברלין סכיני הגילוח הרבה יותר זולים)? 

דבר אחד בטוח: לפיד, כמו גברים רבים שהקדימו אותו, בסך הכל מסמן וי על טרנד שעשה קאמבק בשנים האחרונות ועיטר לתקופות את פניהם של כמה מהגברים היפים בעולם, פלוס אישה אחת. הזקן הוא אייקון: של גבריות, של שיק, של היסטוריה. לכל זקן יש משמעות משלו ואמירה משלו. לפעמים הרבה יותר מכפי שנדמה לכם. 


צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

ביטוי של קלילות 

הזקן קיים מאז ומעולם. פרויד ראה בו, כמובן, ביטוי לבגרות מינית. ביהדות, כידוע, חל איסור להתגלח, ולזקן יש משמעות וכובד שמתקשרים לאנשי דת אדוקים ולאבל. 

בחיי היומיום, אחת לכמה שנים שב ומבליח הזקן - ואיתו גם השפם - לחיינו, כסוג של הצהרה תרבותית או אופנתית שאפשר פתאום לזהות בכל פינה. העניין הזה מתועד בהיסטוריה כל הדרך אל המאה ה-16, בתקופה הוויקטוריאנית, כשהאמצעים להתגלח כבר היו מנת חלקם של בני מעמד האצולה ובהמשך גם של פשוטי העם, ולמראה חיצוני הייתה משמעות מכרעת. אפשר היה לראות מלכים ומנהיגים שאת פניהם עיטרו שערות סבוכות, וכך גם חיילים ששבו מן המלחמה, כשהזקן מסמל את הקרבות האימתניים שצלחו.

בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת זקן היה דווקא מאפיין של היפים ונחשב לביטוי של קלילות. מי שרצה להיתפס כאדם מכובד הקפיד להתגלח. 

אל תקופתנו אנו חזר הזקן בחסותם של ההיפסטרים. כמו משקפי הראייה הגדולים ואופנת הווינטג', גם את הזקנים והשפמים אפשר היה לראות פתאום בכל פינה אורבנית מערבית שמכבדת את עצמה. זקן כבר לא היה מנת חלקם של בני הדור הבוגר יותר, אלא נוכס על ידי הדור הצעיר והמתוחכם. כשכוכבים כמו ג'ורג' קלוני וג'ון האם הצטרפו אליהם בחגיגת שיער הפנים, העולם נזכר פתאום שמדובר למעשה במראה סקסי למדי.  


קונצ'יטה וורסט. דוגמה ומופת. צילום: רויטרס

נכון לעכשיו, המומחים חוזים התקרבות לתום עידן הזקן הנוכחי. במאמר שפורסם לפני כמה חודשים במגזין TIME דווח כי הזקן נעשה כל כך פופולרי בימינו, שבקרוב דווקא הגברים שיקפידו להתגלח ולשמור על פנים חלקות ייחשבו מושכים יותר על ידי בנות המין השני, וכך יחל שוב הלופ הנצחי של היפרדות מהזקן והחזרה אליו, כנראה בעוד כמה שנים. אז אילו סוגי זקן זכו היום להכרה תרבותית ואופנתית, ומה המשמעות הנסתרת מאחוריהם, מלבד העובדה שבעליהם זקוק לגילוח?

הסקסי/הזקן הסלבריטאי  

יש משהו בגבר מפורסם ונאה שמגדל זקן, שהופך את כל העסק הזה של שיער פנים להרבה יותר מדי מיני ומושך. יסכימו על כך נשים והומוסקסואלים כאחד: כשסמל סקס כמו בראד פיט או ג'ורג' קלוני מתהדר בזקן, פתאום כל גבר מזוקן ברחוב נראה כמו שלוחה מקומית של הכוכב. אותו בחור שרגע קודם לכן נראה מוזנח ומרושל, זוכה לארשת של תחכום הוליוודי חמקמק.


גם בישראל זכינו לעקוב מקרוב אחר תהליך הצמחת הזקן של כמה מהכוכבים הבולטים שלנו, ביניהם יהודה לוי, שבשלב מסוים ולתקופה קצרה הפך לפרזנטור המזוקנים, ועכשיו יאיר לפיד, שעבורנו לנצח יישאר כוכב. זו לא חוכמה, כי על גברים יפים הכל נראה יפה, אבל ציבור המזוקנים יכול לפחות להודות להם על הטאץ' הסקסי שהם מוסיפים לעניין בכל פעם מחדש. 

האופנתי/הזקן ההיפסטרי

כאמור, הזקן חייב את הקאמבק הנוכחי שלו להיפסטרים, שלא רק השיבו אותו לחיים, אלא תיבלו אותו בטעמים של אורבניות, מגניבות, טרנדיות ותחכום. אחד הנציגים המובהקים של הז'אנר הוא החתן הטרי של נינט, יוסי מזרחי.

זקן היפסטרי יכול להגיע בכל מיני צורות ושילובים, לעתים אפילו כששיער הראש קצר יחסית ואפילו מגולח לגמרי. מאחר שהיפסטריות היא דווקא עניין של גישה ולא רק של מראה, הזקן חייב להיות חלק מאג'נדה כללית ולא ניסיון חיקוי. קו דק מאוד מפריד בין מראה של היפסטר למראה של תייר מבולבל מהסבנטיז.

הפרובוקטיבי/הזקן חוצה המגדרים 

נשים עם זקן היו קיימות מאז ומעולם, לרוב כמושא ללעג לצערנו, בעיקר בגלל התעקשותו של המין האנושי להישאר מחויב לחלוקה מגדרית בכל מה שקשור לשיער פנים. כמה אמיצות לאורך ההיסטוריה שמו פס גדול על ההכתבות הגבריות ונשאו בגבורה זקן על פניהן. זכייתה באירוויזיון של קונצ'יטה וורסט, הטרנסווסטיט בעלת הזקן, היא אבן דרך משמעותית לא רק בתולדותיו התרבותיות של הזקן, אלא גם בזכותן של נשים לגדל אחד כזה, אם הן יכולות ורוצות. 


התגובות ברחבי העולם נעו בין עידוד ושמחה לבוז ומחאה, אבל מה שמשנה הוא שלכמה ימים אישה עם זקן עיטרה את הכותרות. בערך באותה תקופה שטף טרנד מעניין את הרשת: נשים סידרו את שיער ראשן כך שייראה כמו זקן, צילמו והעלו לרשת. ככה סתם, בלי סיבה. אולי לא רחוק היום שבו שיער פנים אצל נשים ייחשב למקובל. 

ההאמנותי/הזקן המעוצב  

כמו עם שיער ראש, גם עם הזקן אפשר לעשות כל מיני דברים יצירתיים: לגלח אותו בצורות מסוימות, אפילו ליצור בו אותיות ומילים. פעם בכמה זמן אפשר להיתקל בגבר כזה, שהפך את הזקן שלו לקנבס של יצירת אמנות. גברים רבים משקיעים בכך לא מעט זמן ומאמץ. כבר קראנו על בחור מסן פרנסיסקו שהפך את הזקן שלו לקערת נודלס ולמחזיק כוסות. אפשר למצוא ברשת עוד שלל דוגמאות יצירתיות לעיצובי זקן מקוריים ולעתים ביזאריים. אם תיתקלו בכזה ברחוב, סביר להניח שתרימו גבה. או שפם. 


המפחיד/הזקן הטרוריסטי  

כל מי שגידל זקן באייטיז או חי בסמיכות לגבר כזה, יודע שבתקופות מסוימות מגדלי הזקן מזכירים באופן מטריד למדי את תמונות הטרוריסטים המבוקשים שמתפרסמות בתקשורת, ובכן, מאז ומעולם. קשה מאוד למצוא היום מחבל או רוצח עם פוטנציאלי שגם דואג להקפיד על גילוח נאות, וכך הזקן המרושל והפרוע יכול לעורר קונוטציה לא מאוד חיובית. הנציגים התורנים של הזקן המפחיד הם כמובן אנשי דאע"ש וחבריהם, שלא טורחים לקצץ את שערות פניהם לפני עריפת הראשים והטלת אימה על העולם. 


לפניהם הכרנו כולנו קצת יותר מדי טוב את הזקן הידוע לשמצה של אוסמה בן לאדן, סדאם חוסיין ואחרים. אז עשו טובה, אם אתם מתכוונים לגדל זקן, לפחות הקפידו לעצב אותו כראוי ולא לתת לו לצמוח לכל עבר.