ענף היין והאלכוהול הוא ענף די מסודר: באביב משיקים יינות לבנים ורוזה, ערב פסח וחגי תשרי את היינות היקרים יותר, המתאימים לארוחות החג, לקראת פורים יינות זולים שיאפשרו את קיום מצוות עד לא ידע וכך הלאה, גם במשקאות האלכוהוליים הכבדים יותר: המשקאות החומים מזוהים עם החורף, האניסים מפציעים באביב וכך הלאה. לעומת זאת, השקה של יינות לבנים חדשים באמצע חודש נובמבר היא מסקרנת מעצם היותה.
חבית או לא חבית
ביינות הלבנים מתקיים תמיד מתח בין יישון בחבית שמעשירה את היין בטעמים חמאתיים, מתובלים ולעיתים אף מתקתקים, לעומת תסיסה במיכלי נירוסטה בלבד, כשהאופנה נוטה פעם לכאן ופעם לכאן. בשנים האחרונות מצליחים ייננים ישראליים מקומיים לאזן בין שתי הגישות וליהנות מהמורכבות שמוסיפה החבית מבלי לאבד את הרעננות. נדמה כי עידו לוינסון, היינן הראשי המוערך של יקבי ברקן-סגל, שעסק בזנים המקומיים והקדומים עוד בימיו כיינן יקב רקנאטי, כיוון בדיוק לשם.
קדומים או חדשים
מצחיק לחשוב על כך, אבל הזנים הקדומים הללו הם בעצם די חדשים כלומר, מגיע להם בהחלט הייחוס הזה בן מאות ואף אלפי שנים, אבל איש לא נדרש אליהם, בקרב האוכלוסייה הערבית, המוסלמית ברובה, הם שימשו בעיקר למאכל, עד שהחל המחקר בנושא (מחקר שהאיש שמזוהה עמו יותר מכל הוא פרופ' שיבי (אלישיב) דרורי, יינן, מבעלי יקב גבעות שבשומרון והאחראי על התחום באוניברסיטת אריאל). כך זכה קהל חובבי היין בישראל להתוודע לשמות כמו מראווי, דאבוקי, ביתוני ואחרים, שמתגלגלים על הלשון קצת אחרת מאשר קברנה סוביניון ומרלו, עוד לפני שלוגמים מהם. הזנים הקדומים מעוררים גם עניין רב בעולם ומעניקים לתעשיית היין הישראלית מאפיין ייחודי רק לה.
סגל, קדומים מראווי 2019
אזכורים ראשונים למראווי קיימים עוד מתקופת הרומאים, כך שהזן הזה קיים באזורנו לפחות 2000 שנה, אך עם השנים תפוצתו הצטמצמה, עד שכמעט ונכחד. מקורם של הענבים מהם נוצר יין זה, הוא מכרם יחידני שניטע לפני מספר שנים בכדי לשמרו. גפני המראווי גדלות בו בטרסות מתפתלות בכרם קטנטן בבר גיורא שבהרי ירושלים. ארומת היין מסגירה רמזים להדרים, פרחים ומינראליות מודגשת, כמו גם וניל וקפה קלוי שמקורם בחביות הגדולות בהן היין מיושן על שמריו במשך שמונה חודשים. למרות טעמי החבית, הרי שהיין לא איבד את החמיצות המורגשת בפה, עם נגיעות תבלינים ואף מליחות עדינה. הסיומת הדרית, מתובלת וארוכה. המחיר: 85 שקלים.
סגל, קדומים, דבוקי 2019
ענבי דבוקי היו נפוצים בישראל עד לשנות החמישים של המאה הקודמת, אך במשך השנים כמעט שנעלמו מנוף הגפנים המקומיות. הענבים ששימשו ליצירת היין הזה הגיעו מאזור הגליל התחתון מכרם שמטופל בשיטת גידול מסורתית. באף נחוש בטעמי אפרסק, הדרים ומינרליות, ביחד עם וניל ותבלינים שמקורם בחבית. גם כאן, למרות טעמי החבית, נשמרת רעננות חמצמצה ונעימה, עם רמז להדרים לקראת הסיומת הארוכה. המחיר: 85 שקלים.
איפה החגיגה?
וממדינה שמנסה לפתח לעצמה מסורת יין מקומית ייחודית, או לפחות להחזיר את מעמדה כיצרנית יין מובילה בעולם העתיק, למדינה שהכי מזוהה עם מסורות יין, צרפת ולחגיגות הבוז'ולה העצובות שלה. למה עצובות? כי בבוז'ולה, היין הוא אף פעם לא הסיפור, אלא חגיגות סיום הבציר, שמחה של ימים אחרונים לפני חורף קר ומסוגר ועוד. השנה, בגלל הקורונה, ייערכו החגיגות במתכונת מצומצמת. הבוז'ולה הוא יין המיוצר באזור בוז'ולה מזן הענבים גאמיי (גאמה) נואר. הנובו הוא יין צעיר למדי שמשוחרר לשוק תקופה קצרה ביותר לאחר הבציר. לצורך כך הוא מיוצר בטכניקה ייחודית (תסיסה קרבונית) המעניקה לו אופי פירותי קל, ייחודי ומאוד מזוהה.
הבוז'ולה נובו מושק מידי שנה בכל העולם בחגיגות ופסטיבלים בתאריך זהה - יום חמישי השלישי של חודש נובמבר בשעה 12:01 בלילה. לצורך כך מוטסים היינות לכל רחבי הגלובוס מספר ימים קודם לכן וחל איסור מוחלט לפתוח אותם לפני המועד האמור. באזור בוז'ולה לבד מתקיימים כ- 120 פסטיבלים מקומיים לציון השקת היין החדש. אלא שהשנה, בגלל נגיף הקורונה, החגיגות תהיינה צנועות ביותר.
מדובר ברעיון שיווקי מהמוצלחים שידע עולם היין, ג'ורג' דובף, בעלי היקב שנושא את שמו, היה היזם מאחורי החגיגות שלמרות שנדמה כי היו חלק מהווי היין הצרפתי, החלו רק לאחר מלחמת העולם השנייה וקיבלו בוסט רציני בשנות השבעים, עת הפך העולם לסילוני וגלובלי יותר. הבעיה היא שמאחר שמדובר ביין כיפי, אך לא מפואר, כל מהות הבוז'ולה הייתה החגיגה סביבו. למרות הקורונה, החליטו בחברת שקד, שמפיצה בישראל את הבוז'ולה של יקב דובף (ולא רק) להביא ארצה את היינות גם השנה, כדי שמיש שלא יכול בלי התחושה שהוא חלק מחוויית יין גלובאלית, יוכל לחגוג לפחות בביתו
ג'ורג' דובף בוז'ולה נובו 2020
יין קלאסי של בוז'ולה-נובו הכולל תסיסה קרבונית של אשכולות שלמים וביקבוק מהיר ללא התיישנות. התוצאה היא יין פירותי, קל, צעיר, מרענן ומהנה עם ניחוחות תות בננה אופייניים. המחיר: 70 שקלים.
יין מיקב מקסים, שקיים מאז אמצע המאה ה-19 וידוע בעיקר בזכות יינות הפינו-נואר והשרדונה המצוינים והיקרים מהקוט ד'אור. ביקב מייצרים גם יינות איכותיים מאזור הבוז'ולה במגוון דרגות. מידי שנה היקב מפיק גם בוז'ולה צעיר איכותי שמייצג את האופי והאיכות של שנת הבציר הנוכחית. בוז'ולה מקסים שמצליח לספק איכות לצד אופי צעיר ורענן. המחיר: 80 שקלים.
אם עייפתם מיין, אתם מוזמנים להכיר עולה חדש לישראל מתחום ה-RTD ("רדי טו דרינק"): סטרונגבאו הוא מותג מוכר בעולם ובישראל בעיקר בזכות הסיידרים הפופולארים שלו (מחזיק ב-52% מקטגוריית הסיידר האלכוהולי בישראל). אל טעמי המשקה המוכרים, נוסף בימים אלה סטרונגבאו בטעם רוזה, כלומר – יין רוזה. אמנם חובבי רוזה לא ימירו את הדבר האמיתי, אבל חובבי הז'אנר עשויים בהחלט ליהנות ממשקה צעיר, כיפי ובמתיקות מעודנת באופן יחסי לטעמים האחרים והמתקתקים. המחיר: מ-7 שקלים לבקבוק (330 מ"ל).
