שזרה על פי האקדמיה ללשון עברית היא: 'ציר מרכזי של של התפרחת והאשכול'. שזרה בפייסבוק או ליתר דיוק השזרה היא קהילת נשות יין חדשה ונפלאה שנתקלתי בה במקרה והצטרפתי אליה מיד. היזמת, מנהלת הקהילה והרוח החיה מאחורי המיזם, שנותן סוף סוף ואולי לראשונה בישראל סוג של בית לנשות יין, היא טל טאובר גוטסדינר, אשת שיווק, אשת יין, ובוגרת Level 3 של WSET - מרכז ההדרכה הבינלאומי ללימודי יין ואלכוהול.
את פרופיל האינסטגרם של טל הכרתי עוד בטרם ידעתי שהיא אשת יין ועקבתי אחריו בגלל מיזם חמוד שנולד בתקופת הקורונה בשם: "בקבוקים שמצאתי". מתברר שלטאובר ולי יש תחביב משותף – חיפוש של בקבוקים עזובים ברחוב. רק שהיא מצלמת בכישרון וגם נותנת קצת הסברים מלומדים, ואני לעומתה משתפת את הצילומים בקבוצת הוואטצאפ של השכונה "תראו כולנו שיכורים"! ומנסה לחבר בקבוק לכל שכן.
למי מתאימה הקהילה
הקהילה מיועדת לנשים שעובדות בתעשיית היין, לנשים שרוצות ללמוד על יין, לנשים שרוצות להשתלב בתעשיית היין ובעיקר לנשים שאוהבות לשתות ומבינות שיין זה עסק נשי לכל דבר. מדובר בקבוצה פרטית שמונה אחרי שבוע וחצי של הרצה, כבר יותר מ-400 חברות. אני מודה שזה שימח אותי, לראות בעיניים את מה שתמיד כתבתי כאן. שיש קהל גדול של נשים שאוהבות יין, שעוסקות ביין, שמנגישות את השיח גם למי שלא מכירה ולא יודעת אבל מאד רוצה.
אפרופו נשים ויין - ואנחנו עדיין בהשפעות של יום האישה שאין מנוס אלא להתייחס בכבוד למועד גם אם אנחנו סבורות שהוא מיותר וכל השנה צריכה להיות שנת האישה ולא רק יום אחד – החברות המסחריות ללא ספק מנצלות את המומנטום, וגם אם אנחנו לא אוהבות את זה, עדיין יש יציאות נחמדות שכדאי לבדוק.
אהבה של אמא
שלשום תפס את עיניי במיוחד בקבוק ג'ין יפהפה בשם mom love, והכיתוב god save the gin בתחתית התווית פשוט שבר לי את הלב. הוא הזכיר לי את הנסיעה הכי מדהימה ללונדון שהיתה לי בחיים, היום לפני שנתיים, עם אחותי. נסענו לסוף שבוע קצר של שכרון חושים ולא ידענו איך החיים הולכים להשתנות. אז מדובר בג'ין פרימיום במהדורה חדשה ומיוחדת ליום האישה, עם נגיעות תות. אישית, הוא בא לי הכי טוב עם סודה או אפילו כשוט נקי אחרי יום עבודה מעצבן של שגרה. הבקבוק תפס אותי עוד לפני שטעמתי, כי אני מודה שבקבוקים יפים עושים לי את זה. אז את המדור הנוכחי אני מקדישה למין היפה: דהיינו- בקבוקים שמתחשק למשש. בקבוקים יפים שמצאתי, אבל אל דאגה בשום שלב לא התפשרתי על הטעם.
לא רק תוויות יפות
את הבקבוקים היפים הבאים קבלתי מדניאל, התלמידה המקסימה שלי לכתיבה, שרצתה להפתיע אותי לכבוד השיעור האחרון של הקורס, ושלחה לי שני בקבוקים של לה בל אנג'ל – סדרת יינות חדשה של זוג הייננים מבורגון, שעומדים גם מאחורי סדרת לה ז'אמל. היא כל כך פחדה שלא תצליח לקלוע לטעם היין שלי, שלא ידעה שהיא עשתה לי את הערב עם יצירת האמנות הזאת.
לה בל, היא דמות של אישה חזקה ועצמאית שהייתה נפוצה בציורי אמנות במאה ה 19- הייתה גם את לה בל המפורסמת של לאונרדו דה וינצ'י, ויש גם ליקר לה בל עם תווית מופלאה (אבל זה כבר משקה אחר לגמרי). התוויות של לה בל אנג'ל אולי מאד נשיות, אבל בעיני פשוט מדהימות. גם אם היין היה לא טוב אני מניחה שהייתי קונה איזה בקבוק לאוסף. אגב, היינות קלילים וכייפים וגם לא יקרים מידי. טעמתי את השרדונה והרוזה היבשים, וראיתי שיש בסדרה גם קברנה סוביניון לחובבות הז'אנר. בינתיים את הלה בל ואת ה-MOM אני אשאיר אצלי על המדף, גם אם הם ריקים כבר. בכל זאת, אלכוהול הוא סוג של יצירת אמנות לא?
