לכבוד יום עצמאותנו השבעים ושניים, החלטתי לספר על מבקבקי הוויסקי העצמאיים. אתם יודעים, מדינת ישראל היא לא הישות העצמאית היחידה בעולם, ושרת התרבות היא לא האחראית הבלעדית על זיקוקים. הסיפור עצמו החל די מזמן. פחות או יותר עם קבלת הזיכיונות והרישיונות הראשונים לזיקוק וויסקי חוקי בשנת 1823, כשמזקקים מורשים הקימו מזקקות והחלו לייצר. אבל למכור? להפיץ? זה כבר דרש מהם יותר מדי מאמץ. בשלב הזה נכנסו לתמונה הסוחרים. הם הגיעו למזקקות ורכשו חביות מלאות, כדי להפיץ אותן לפונדקים ול"מכולות" של אותה תקופה. כך יכולתם, אתם האנשים הצמאים לגשת לפאב הסמוך עם בקבוק ריק ולתדלק וויסקי מקומי.
זוכר אותם מהמכולת
חנויות המכולת, שרכשו כמה חביות מכמה מזקקות החלו לשלב בין סוגי הוויסקי השונים, כדי לספק ללקוחות שלהם מוצרים אחידים - ירידת המיסוי על בקבוקי זכוכית, תרמה לא מעט למגמה. את חלקם של אותם בעלי מכולת אתם בטח מכירים: ג'ון ווקר, ג'ורג' בלנטיין, ג'ון דיואר ועוד. הסוחרים שמכרו לפונדקים ולמכולות, המשיכו לסחור וחלקם החל לבקבק כמעט בבלעדיות סינגל מאלטים מהמזקקות איתן עבדו. בהתחלה חביות בודדות ולאחר מכן, מספר חביות שונות מאותה מזקקה או ממזקקות שונות.
מה עושים המבקבקים העצמאיים
בשונה ממזקקות, מבקבק עצמאי לא מזקק או מייצר וויסקי אלא רוכש חביות נבחרות, לטעמו, ומבקבק אותן תחת שמו. מומחיותו של המבקבק היא בראש ובראשונה בבחירת החבית ובשלב השני, אם יש כזה, ביצירת בלנד בין חביות. כשאנחנו קונים בקבוק ממזקקה מסחרית גדולה, נגיד גלנליווט או לוך-לומונד, אנחנו מצפים מהבקבוקים להיות זהים. במקרה של מבקבק עצמאי נוכל לטעום וויסקי מאותן מזקקות בדיוק, רק עם אופי שונה שנובע מהחבית אותה בחר המבקבק.
מעורב אישי ודוגמה מקומית
רבים מהמבקבקים מצטיינים גם בייצור בלנדים. הם בוחרים את החביות השונות עבור החיתון ויוצרים בלנדים לפי טעמם. גם הבלנדים הללו יהיו שונים מהתוצרת הרגילה של המזקקות, בגלל החביות הייחודיות והמגוון המצומצם יחסית אליו נחשפים המבקבקים. לדוגמה: המזקקה התל אביבית מילק אנד האני, מייצרת וויסקי קלאסי שמאגד שלושה סוגי חביות: חבית ברבן, חבית יין אדום STR ומעט חבית חדשה. המבקבק העצמאי האמריקאי Single cask nation ביקבק חבית ברבן יחידה שבחר במזקקה, ואותה הוא מוכר תחת שם המותג שלו. לסיכום, קבלו כמה עצמאיים שאפשר למצוא בארץ ולחגוג איתם את יום העצמאות הזה על המרפסת או בסלון:
קדנהאד - החברה הוקמה ב 1842 באברדין על ידי סוחר היינות והמשקאות ווליאם קדנהאד, והייתה בבעלות המשפחה עד לרכישתה על ידי משפחת מיטשל, הבעלים של מזקקת ספרינגבנק מקמבל טאון, סקוטלנד. החברה נחשבת כיום לטופ של הבקבוק העצמאי, אנשי המקצוע שלה שבוחרים חביות נפלאות מכל מזקקה ומזקקה הם ממובילי התחום, והיא מבקבקת כיום גם סוגי רום וקוניאק ייחודיים.
דגלאס ליינג - פרד ליינג איש יקר וצבעוני, מנהל את החברה המשפחתית הקטנה שהוקמה על ידי אביו בגלאזגו. האב השתחרר מחיל האוויר הבריטי לאחר מלחה"ע השנייה ורכש כמה חביות וויסקי כדי לייצר בלנד בשם קינג אוף סקוטס. פרד מבקבק כיום כמה סדרות תחת המותג המשפחתי (לא לבלבל עם האנטר ליינג), בכמה סדרות כמו: פרובננס, סדרת חביות בודדות והסדרה ממנה מגיע המותג המפורסם של המזקקה, ביג פיט המעושן
סיגנטורי - מבקבק עצמאי ידוע ומוערך אשר הצליח לנצל את השפל במכירות הוויסקי העולמי בשנות ה- 90 ותחילת האלף הנוכחי, ויצר לעצמו סטוק גדול של חביות מובחרות ממזקקות סקוטיות רבות. הסדרה שלו שנקראת סיגנטורי ווינטאג' מאגדת בקבוקים של חביות יחידות ממזקקות יחידות.סינגל קאסק סינגל מאלט.
קומפאס בוקס - אולי המשוגע והנון קונפורמיסט הגדול ביותר מבין כל המבקבקים העצמאיים. אותו פחות מעניין למצוא חביות עתיקות או ייחודיות אלא מה הוא עושה עם הבלנד לאחר מכן, אין הוא אורז אותו ובעיקר, איך הוא מאתגר את הסקוטש וויסקי אסוסיאשן ומותח את הגבולות עד הקצה. אהבתם או לא, ג'ון גלייזר הוא גאון. אני חושב שאם זה מה שנכפה עלינו ביום העצמאות הזה, בואו נעשה ממיץ נבט החיטה הזה וויסקי וננצל את החג כדי לשתות בבית בלי להיגרר לפיקניקים במקומות חמים.