בירה אחת ביום: הישראלית שהפתיעה את המומחים

"יש מכבי יש חברים" גרס  סרטון פרסומת לבירה "מכבי", אי שם לפני עשרים שנה ומעלה. אלא שספק אם מכבי חשבה אי פעם שתמצא חברים דווקא במחוזות של מי שבדרך כלל נמנעים מבירות לאגר זהובות ומרעננות: פורום "בירה אחת ליום" שנולד באמצע משבר קורונה. מיד נשוב לפורום, לטעימה ולבירה הישראלית הלא מוערכת מספיק, אבל קודם כל קצת על מכבי.

מופע שנות השבעים: בירה בינלאומית 
בתחילת דרכה שווקה הבירה הזאת דווקא כ"הצלחה בינלאומית": אי שם בשנות השבעים, כשהחלו ראשוני הישראלים לטוס לחו"ל, נחשב מיתוג בינלאומי לחוד החנית. מכבי שווקה בבקבוקים שמנמנים בעלי צוואר קצר, כמו חלק גדול מהבירות בבלגיה, והחצינה על התווית מדליות בינלאומיות שבהן זכתה. בהמשך הועם זוהרה: מי שהמיתוג הבינלאומי חשוב לו, נהה אחרי בירות מיובאות ומי שרצה להישאר נאמן למקור ולמקום, דבק באחות הכהה יותר של אותו יצרן: גולדסטאר.

היפסטר, יש לך קצף על השפם  
באופן מפתיע המשיכה מכבי, גם ללא תמיכה שיווקית ופרסומית, להימכר באחוזים יפים, בעיקר בקרב קהל מבוגר שזכר לה את חסד נעוריה. בשנים האחרונות חלה תזוזה של המותג לעבר הקהל הצעיר – או ליתר דיוק, של הקהל הצעיר לכיוונו: הבירה הוותיקה אומצה במעין "הפוך על הפוך" דווקא בידי המכונים "היפסטרים" – והתגובה, מתוך זיהוי הפוטנציאל, הייתה תמיכה באירועי תרבות אלטרנטיביים: מתערוכות קומיקס ועד להשקה של סקייטבורדים מאוירים ביד אמן. זאת ועוד: המהלך הושלם עם השקת "מכבי 7.9%" שבניגוד למותג אחר של אותו יצרן, "גולדסטאר סלואו ברו" לא הסתירה את הרצון להתחרות בשוק הבירות החזקות, המפותח מאוד בישראל, מאחורי בשורת איכות, אלא שידרה מקסימום אפקט (אלכוהולי) במינימום כסף. בירה מכבי "הרגילה", הגם שהחלה להימכר פה ושם בברזים, נחשבה למוצר שאינו מעיד על אנינות הטעם של לוגמיו. הייתה רק בעיה אחת עם הדימוי הזה: הוא היה מופרך.