בדרך להרכבת הבר הביתי אפשר ללכת לאיבוד בין הרצון לאגור אינסוף מוצרי אלכוהול לבין האמת הפרקטית. רצוי להתמקד במשקאות ובקוקטיילים שאתם אוהבים במיוחד ולהתחיל מפה את האוסף. באילו משקאות בדיוק להתמקד? אחרי שדיברנו על וודקה, ג'ין, רום, טקילה, וויסקי סקוטי, וויסקי אמריקאי ו-קוניאק, נתקדם למדף השמיני: קמפרי.
קמפרי הוא משקה אפריטיף, כלומר, משקה אלכוהולי שנוהגים לשתות כמתאבן הפותח את הארוחה. האפריטיף, שמגיע לפני הארוחה, לא אמור להיות מתוק מדי, כדי לא לגרום לנו לתחושת שובע מזויפת. רצוי שיהיו בו עשבי תיבול, צמחים ותמציות פירות, שמעוררים את מיצי הקיבה ואת התיאבון. ריכוז האלכוהול במשקה יהיה לרוב לא גבוה, כדי לא להקהות את חוש הטעם.
בשנת 1862 נפל דבר בעולם האלכוהול, כשג'ספרה קמפרי, רוקח לשעבר ולימים הבעלים של קפה קמפרינו במילאנו, ייצר לראשונה משקה מריר מתוק מתערובת של עשבים וקרא לו על שמו, קמפרי (Campari). ג'ספרה קמפרי שינה הרגלים של מאות שנים וייסד את המנהג של שתיית משקאות מרירים לפני הארוחה ולא אחריה, כפי שהיה נהוג עד אז.
כיום קמפרי הוא אפריטיף הביטר הנמכר ביותר בעולם, והוא מופץ ביותר מ-200 מדינות. מותג שהפך מילה נרדפת לזמן פנאי איכותי, ביטר איטלקי מושלם על כל גווניו, החל בערבוב עם מיץ אשכוליות או עם סודה למתחילים וכלה במזיגה נקייה לחובבים המושבעים.
על פי קבוצת קמפרי, בהכנת המשקה האדום הבוהק הזה משמשים 86 סוגים של צמחים, שורשים, עשבים, תבלינים ופירות. הבולטים שבהם הם שורש הג'ינסנג, קליפות ההדרים והלענה, המעניקה למשקה את מרירותו, כינין, ריבס, שמן ברגמוט ועוד. המתכון המקורי לא שונה עד עצם היום הזה ונשמר כסוד משפחתי. המסתורין נותר עד היום חלק בלתי נפרד מקסמו של המשקה. כדי למנוע מצב שבו הנוסחה הסודית תאבד, מקפידים בחברת קמפרי שאנשי הסוד שלהם לא ייסעו לעולם יחדיו, לא ברכבת ולא במטוס, למקרה שתארע חלילה תאונה. את רכיבי המתכון מכירים כיום רק שלושה אנשים: נינו של ג'ספרה, המאסטר דיסטילר של החברה והרב הראשי של איטליה.
רשימת קניות
קמפרי יש רק אחד, זהו שם המותג, ומה לעשות, גם בין החקיינים הטובים ביותר, עד כה לא קמו לו מתחרים. משקה חובה בכל בית.
מוצרים נלווים
סודה, מיץ תפוזים, מיץ אשכוליות (עדיף אשכוליות אדומות), טוניק, ספרייט, לימון, ליים.
איפה שומרים
על מדפי הבר הביתי בטמפרטורת החדר הרגילה.
איך שותים
טעמו של הקמפרי מריר ומלווה גם במתיקות קלה ולא מעיקה, ולכן יתאים מאוד כאפריטיף לפני ארוחה. המשקה לא כבד ולא אלכוהולי מדי, ולכן הוא יכול ללוות בנעימות גם פגישה של אחר הצהריים. אפשר להגישו נקי בכוס נמוכה, או בכוס גבוהה עם קרח וסודה (לימון מוסיף המון). ברגע שנערבב אותו עם מיץ תפוזים, עם מיץ אשכוליות או עם כל משקה קל אחר, הוא פחות יתאים לשמש אפריטיף בשל רמת הסוכר הגבוהה.
אחד הקוקטיילים המפורסמים ביותר ואחד האהובים עליי הוא נגרוני. לא באמת ידוע מתי הומצא הקוקטייל הזה, אך האגדה אומרת שעורבב לראשונה באיטליה בשנות ה-20 של המאה הקודמת ונקרא על שם הרוזן האיטלקי קמיליו נגרוני, שחי בפירנצה. הרוזן נהג להזמין בבר הקבוע שלו בפירנצה את קוקטייל האמריקנו, אך מכיוון שהקוקטייל לא היה חזק מספיק לטעמו, ביקש מהמוזג שלו להחליף את הסודה במנה של ג'ין לחיזוק המשקה. למרות המרכיבים האלכוהוליים הרבים, המשקה נעים ורך לשתייה, כנראה בזכות הקמפרי, שנותן למשקה את האופי המיוחד שלו.
מה צריכים: (לכוס נמוכה אחת)
25 מ"ל קמפרי
25 מ"ל ורמוט אדום
25 מ"ל ג'ין יבש
קרח
סליל קליפת תפוז לקישוט
מה עושים: ממלאים את הכוס בקרח. מערבבים בשייקר את כל המרכיבים יחד בכפית במשך 20-30 שניות. מסננים את הקוקטייל לתוך הכוס ומקשטים בסליל קליפת תפוז.
*המתכון וצילום הקוקטייל, מתוך הספר "שעות שמחות – סיפורים על הבר ומתכוני קוקטיילים מפורסמים" מאת מירה איתן