נפתח דווקא בהערה קטנה, לא חלילה בכדי לקלקל את מצב הרוח, אלא כדי לשים את הדברים על שולחן החג כהווייתם, רגע לפני התפוח והדבש: הסיבה העיקרית לשתות יין ישראלי היא רגשית. זה לא שאין כאן יינות נפלאים – והרי מיד נדבר בשבחם של כמה וכמה בקבוקים ששמם הולך לפניהם. אבל בעידן שבו יינות יבוא נהדרים במחירים של 30-40 שקלים לבקבוק (חלקם אפילו כשרים) מציפים את המדפים, צריך מידה מסוימת של פטריוטיות כדי לשלם כפול על יין ישראלי באותה דרגת איכות. זו לא בעיה אקסקלוסיבית של ענף היין כמובן, אלא בעיה משקית עמוקה בהרבה. ובכל זאת בגבולות המנדט המאוד ספציפי של המדור הזה, נאחל לתעשייה המקומית שתוסיף להתפתח בשוק ה- VFM (תועלת מול עלות), כדי שלא נידרש להניח את היד על הלב בכל פעם שבה אנו שולפים את הארנק כדי לרכוש יין ישראלי, אלא שרק טעמו ואיכותו הן אלה שידריכו את ההעדפה שלנו לתוצרת המקומית.
 
השמות הבאים לא יחדשו דבר לחובבי יין אמיתיים, ובכל זאת, בתום שנה שאנו מקווים כי תכלה וקללותיה עמה, חשבנו שלפחות בערב החג, מגיע לנו להתפנק עם היינות הישראלים הגדולים ביותר על המדף. שימו לב שלמרות התמקדות חלק מהענף בזנים מקומיים, הרי שאלה שעדיין מרכיבים את היינות הגדולים ביותר שלו הם זנים אופיניים לבורדו, צרפת – שלכל היותר ניתנה להם פרשנות מקומית עדכנית. יש ברשימה גם יין לבן אחד, שהצליח – בשם התקווה הלבנה הגדולה ששורה על ענף היין הישראלי בשנים האחרונות, לדחוק ממנה את אחד היינות האהובים עלי, בלאק טוליפ (240 שקלים לבקבוק מבציר 2017), שמבטא בעיני עשייה של יין טוב עם מחויבות ותרומה לקהילה. ועכשיו, לרשימה שכל בקבוק שנכלל בה ויונח על שולחן החג, יהפוך מיד לכוכב הערב. 

רמת הגולן, ירדן קצרין 2016
הבלנד המפואר של רמת הגולן הוא סוג של מדד ליינות האדומים הגדולים בישראל. 75% ממנו הם תולדה של קברנה סוביניון והיתר מלבק, מרלו, פטי ורדו וקברנה פרנק. בתחילת דרכו יושן היין מחלקות הבציר השונות בנפרד במשך 18 חודשים ואז נולד הממסך הסופי שיושן למשך עוד כחצי שנה. זהו יין שניתן ליהנות ממנו כבר עתה, אבל אם תניחו לו להתבגר אפילו עוד עשר שנים ומעלה, לא תצטערו. המחיר, כיאה לסדרה מוגבלת שאינה מתחדשת בכל שנת בציר אלא רק במובחרות שבהן, בהתאם. המחיר: 500-550 שקלים.

רמת הגולן, ירדן קצרין 2011 (צילום: חגית גורן)
רמת הגולן, ירדן קצרין 2011 (צילום: חגית גורן)

מרגלית, אניגמה 2016
דרבי בין בורדו וקליפורניה שנערך על אדמת ישראל. יש שיאמרו שזהו אחד היינות הטובים ביותר שנעשו אי פעם בישראל – ולא רק בזכות החלוציות של ד"ר יאיר מרגלית, האיש שאחראי למהפכה של ממש בייצור יינות גדולים מיקבים קטנים. 59% קברנה סוביניון ו- 30% מרלו, שהושלמו בקברנה פרנק ומעט פטי ורדו והתיישנו כשנה בחבית, הופכים ליין אדום מרשים, שככל שהוא אוזל מהר מהבקבוק, נשאר בפה הרבה אחרי שתמה הלגימה האחרונה.  המחיר: כ-240 שקלים 
 
הרי גליל, יראון 2016
קברנה סוביניון ומרלו שהושלמו בעזרת פטי ורדו וסירה, יוצרים את היין הזה שקנה לו מקום של כבוד בקרב חובבי היין כבר מהבציר הראשון. היחס בין איכות היין לבין נגישותו (הן במחיר – יחסית לרמתו, והן בטעמים) הילכו קסם לא רק עלי אלא גם על רבים מהקולגות שלי שראו בו כמייצג נאמן לשביל הזהב שבו צריך ענף היין הישראלי ללכת כדי לתת ביטוי מקומי לבלנד ששורשיו נטועים בבורדו. היין התיישן במשך 16 חודשים והוא יוכל להתיישן שנים נוספות, אך ראוי מאוד לשתייה כבר עתה. המחיר: 100-120 שקלים.

הרי גליל יראון 2017 (צילום: יח''צ)
הרי גליל יראון 2017 (צילום: יח''צ)

סגל, UF (לא מסונן) קברנה סוביניון*  2016
יקב סגל, למרות ששורשיו נטועים בימים הראשונים של עשיית היין בישראל בעת החדשה, היה בעיני תמיד האח המעט משוגע של ברקן (שני היקבים הם באותה בעלות). היין הזה הוא דוגמה נהדרת לכך: יין לא מסונן (שלא ירתיע אתכם, זה לא שיש בפנים גושים שלא מחליקים בלגימה) שהוא למעשה קברנה סוביניון (*שנבצר משתי חלקות כרם שונות ואוזן בעזרת 10% מרלו) ויושן בחבית במשך 18 חודשים. יין מצוין שיוכל להתבגר בחן, אך יפה לשתייה כבר עתה. המחיר: 200-210 שקלים.

יתיר, יער יתיר 2016
מדובר ביקב שמבטא בצורה הטובה ביותר את היתרון היחסי היחיד אולי שיש לישראל בתחום היין: מקבץ  של כמה אזורי אקלים על פני שטח קטנטן. בעוד היקב עצמו שוכן באזור מדברי לחלוטין, הרי שבמרחק נסיעה קצר ממנו, בדרום הר חברון, נמצא יער יתיר, שמופעים של שלג בחורף אינם חיזיון נדיר בו. עוד לא טעמתי יין מהיקב הזה שהיה פחות ממצוין, אבל יער יתיר, יין הדגל ששם את היקב המקסים הזה על המפה, נותר ראש וראשון לכולם. היין יושן במשך 15 חודשים בחבית והושאר ביקב לשנתיים נוספות של התיישנות בבקבוק. המחיר: 235-260 שקלים

יער יתיר 2016 (צילום: אייל קרן)
יער יתיר 2016 (צילום: אייל קרן)

רקנאטי, ספיישל רזרב אדום 2016
יין הדגל של היקב הוא בלנד אדום שהרכבו משתנה מבציר לבציר, כשהוא משלב בין זנים בורדולזים קלאסיים, ביחד עם "תיבול" ים תיכוני של זנים כסירה וקריניאן, כיאה ליקב שחרט על דגלו את הים-תיכוניות. היין התיישן במשך 18 חודשים. הוא נהדר לשתייה כבר עתה, אך מי שיניח אותו במקרר היין לשנים שעוד נכונו לנו, לא יצטער. מבלי לגרוע מאיכותו של בציר 2016, הרי שאם תצליחו לשים יד על בקבוק מבציר 2015, רכשו אותו בכל מחיר שהוא. המחיר: 190-200 שקלים.

רקנאטי ספיישל רזרב אדום  (צילום: עמרי מרון)
רקנאטי ספיישל רזרב אדום (צילום: עמרי מרון)

טפרברג, פרובידנס 2016
זהו ללא ספק הדובדבן שעל מהפכת האיכות האדירה שעבר היקב המשפחתי בן 150 השנים, מאז נקרא עדיין בשם "יקבי אפרת". קברנה סוביניון (52%) ופטי ורדו (42%) שאוזנו במעט סירה, יצרו את יין הדגל של היקב. והוא מפגין עומק ועושר לצד עידון נעים ואלגנטי, ניגוד שנוצר בכוונת מכוון של היינן הראשי בטפרברג, שיקי ראוכברגר, שהשיק את היין במקביל לתחילת חגיגות 150 שנים ליקב. המחיר: 250 שקלים.

טפרברג, פרובידנס 2016 (צילום: אייל קרן)
טפרברג, פרובידנס 2016 (צילום: אייל קרן)

כרמל, לימיטד אדישן 2014
הצלחת ההחלטה שקבל היקב שייסד את תעשיית היין האיכותי בישראל,  להתמקד בעיקר ביינות צעירים ונגישים, הסיטה מעט את הזרקור מהעובדה שלכרמל יש יינות נפלאים כמעט בכל רמה. היין הזה הוא בהחלט הקצה העליון שלהם: בלנד של ארבעה זנים שמקורם בורדו: קברנה סוביניון (55%), פטי ורדו (27%), מלבק (12%) וקברנה פרנק (6%). היין הזה הוא עוצמתי ונפלא שאפשר ללגום ממנו כבר עתה, אך עוד מספר שנים בבקבוק עוד ייטיבו אתו. המחיר: 220-230 שקלים.

כרמל, לימיטד אדישן  (צילום: אייל קרן)
כרמל, לימיטד אדישן (צילום: אייל קרן)
 
ברקן, סופירייר, קברנה סוביניון בציר 2014
סדרת העילית של היקב שהפך (ביחד עם סגל) לגדול בישראל. כמו בכל יקב גדול, גם בברקן עסוקים רוב הזמן בלחם – כלומר – ביינות נגישים בטעמיהם ובמחיריהם. יחד עם זאת, הרצון לפגוש את הצרכן בגובה העיניים לא בא על חשבון השמנת: חלקות הכרם הטובות ביותר מהגליל העליון ויישון של 21 חודשים בחביות, מהן נבחרו רק המובחרות ביותר, חברו ליצירת הקברנה סוביניון מבציר 2014, יין שמוכיח שעומק ועושר של טעמים לא חייב להתפרץ להפך: כוחו של היין הזה באיפוק ובריסון העצמי שהוא מפגין. יין שחושף את עצמו בפני הלוגם לאט, אבל היטב. המחיר: כ-200 שקלים.
ברקן, סופריור 2016 (צילום: יח''צ)
ברקן, סופריור 2016 (צילום: יח''צ)

צרעה, שורש אדום 2018
בלנד מופלא מכרם שורש שבהרי יהודה, שהזנים הדומיננטיים בו הם קברנה סוביניון (53%) וסירה (43%) שהושלמו בעזרת מעט פטי ורדו והתיישן במשך 16 חודשים. לכן ליין יש את עמוד הדרה החזק של הקברנה ואת הפרי השחור של הסירה. היינן המוערך ומנכ"ל היקב, ערן פיק, נעזר ביצירת יין זה ביינן הצרפתי ז'אן קלוד ברואה, שהיה בעבר חלק מיקב "פטרוס" הידוע. היין עז, אך לא אגרסיבי – ואם בניתם עליו כמלווה למנה העיקרית בסעודת החג, נמליץ לפתוח אותו עוד לפני שתגישו את המנות הראשונות. המחיר: 160-180 שקלים.

ספרה, ווייט סיגניצ'ר 2019
היין הזה, הגם שהוא ישראלי ששורשיו נטועים בהרי ירושלים, אינו מתהדר בתו כשרות. זהו גם היין הלבן היחיד ברשימה, שכן למרות לבלוב בתחום היינות הלבנים, אין עוד מלבדו יין לבן ישראלי שהצליח להיות אייקוני. עסקינן בבלנד שרדונה וסמיון שיושנו כשנה בחבית והתוצאה מרתקת. מחמאה מיוחדת מגיעה לדורון וסימה רב הון, על זיהוי המגמה וההחלטה להקים יקב שיתמקד כולו ביינות לבנים מובחרים. יין נפלא. המחיר: 145-160 שקלים.

ספרה, ווייט סיגנצ'ר  (צילום: אילן אייזקסון)
ספרה, ווייט סיגנצ'ר (צילום: אילן אייזקסון)
קסטל , גרנד וין קסטל 2017
אילו הייתה אוניה כמו המייפלאואר לענף היין הישראלי, אפשר שאלי בן זקן, היינן והמייסד של יקב קסטל, היה ניצב על גשר הפיקוד שלה, ביחד עם יאיר מרגלית. ה"גרנד וין" היה היין הראשון שלו – והוא היה כבר אז, לפני שנים, טוב כל כך עד שהעלה את קסטל על המפה. מדובר בבלנד של זנים בורדולזים: קברנה סוביניון, מרלו, פטי ורדו וקברנה פרנק שהתיישנו במשך 16 חודשים בחבית ועוד כארבעה חודשים במיכלי בטון. יין נפלא שהיה ונותר השגריר המכובד של הרי יהודה. המחיר: 260-290 שקלים.
קסטל, גרנד וין 2017 (צילום: אלעד ברמי)
קסטל, גרנד וין 2017 (צילום: אלעד ברמי)