"זרעי קיץ
נישאים ברוח
מעירים זכרונות
מעוררים ערגונות
זרעי קיץ באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ
הולך להיות..." מאיר אריאל
הקיץ עדיין כאן, גם מגיפת הקורונה, שתימשך כנראה עוד זמן רב, ואנחנו מתגעגעים עד כאב לברוח קצת. לצאת לטיולים במחוזות אחרים, עם טעמים וריחות שונים. המוח הקודח חושב על דרכים יצירתיות לצאת מהבית, אם לטיולים ברחבי הארץ, ביקורים ביקבים, מחלבות, מבשלות, או למסעדות אקזוטיות וברים על הים, והנה גם זה נלקח מאתנו, זמן סגר הגיע.
עניין של פרספקטיבה
מה עושה בימים כאלה ישראלי ממוצע? מזמין משלוח של יינות או משקאות אלכוהוליים אחרים שיסייעו לעבור את הימים הנוראים האלה במצב צבירה טוב יותר, ו"ישנו את הפרספקטיבה שלנו לחיים", כמו שנהג לומר חברי גדי לפני שנטש אותנו ליוון לשתות ציפורו בחברת תושבי הכפר שלו. המשקאות שיעוררו ערגונות ויאפשרו לנו להפליג על כנפי הדמיון.
יוצאים לדרך
לכן החלטתי "לשכור" יאכטה וירטואלית ולצאת למסע בעקבות המשקאות המתאימים לנו ביותר, המשקאות של ארצות אגן הים התיכון. באזורים הללו ניתקל בייחוד במשקאות מבוססי אניס או ענבים, אבל יהיו כמה הפתעות בדרך. המסע שלנו שיקיף את הים התיכון, יצא מנמל האם ביפו. נתחיל בהפלגה צפונה ללבנון וטורקיה, נעבור בחלק מארצות הבלקן, גם ביוון, איטליה, צרפת וספרד ואז נדרים לצפון אפריקה, עד שנחזור לחופי ארצנו. המשקאות שנאסוף בדרך יספיקו לנו לימי הבידוד.
"...אז מהו הקיץ שבא להיות
ממה שהריח לי דק מן הדק
גל אהבה שנוסע אלינו
נשבר על כמיהה למרחק".
אניס והחבר'ה
חלק נרחב מהמשקאות האלכוהוליים של ארצות אגן הים התיכון מבוסס על אניס. הקלישאה טוענת כי העולם מתחלק לשני סוגי אנשים, אלו שאוהבים אניס ואלו ששונאים אניס, אך המציאות קצת יותר מורכבת. את טעמי האניס, תבלין נפוץ באזורנו, אנחנו פוגשים די הרבה בצלחת שלנו, כל פעם במינון שונה, לעתים בצורה מאופקת ומרומזת ולעתים בצורה תוקפנית וחדה. גם בעולם היין שומעים לא פעם את הטועמים טוענים שיש ביין שלהם "רמזים של אניס וליקריץ".
האניס הוא עשב חד שנתי בעל פרחים לבנים או צהובים ומזרעיו מפיקים שמן לתיבול מאכלים והרבה משקאות אלכוהוליים. אך למעשה בעולם מצויים מאות מיני צמחים, ממשפחות בוטניות שונות, שיש להם תכונות ריח אניסטיות.
צמחי האניס מלווים את התרבות האנושית כבר עשרות אלפי שנים. המוכרים ביותר הם כמנון האניס ושומר פשוט, ששניהם משתייכים למשפחת הסוככיים, שוש קירח, המוכר יותר כליקריץ, קטניה ממשפחת הפרפרניים, ואניס הכוכב הסיני, שנחשב המין היחיד במשפחה אסייתית נידחת בשם אליצייצאה. זרעיהם ושורשיהם של ארבעת הצמחים האלה ידועים מני אז בכל רחבי העולם. רקחו מהם תרופות, הכינו משקאות, השתמשו בהם בתערובות תבלינים וכתבו עליהם שירים וסיפורים. מכולם מכינים את משקאות האניס שאנחנו מכירים כל כך טוב.
משקאות האניס מייחדים את ארצות אגן הים התיכון, אם כי באסכולות וטכניקות ייצור שונות. אצלנו ובאזור הקרוב אלינו שותים ערק, הטורקים קוראים למשקה שלהם ראקי, ליוונים אלפי מותגים של אוזו, ולצרפתים יש פסטיס, פרנו ואבסינת', האיטלקים נהנים מליקר אניס שנקרא סמבוקה ובצפון אפריקה אפשר לפגוש את המחיה.
שביל החלב
לתזקיקי האניס השקופים והיבשים יותר, המזוהים עם ארצות ים תיכוניות, תכונה כימית משותפת. במהילת המשקה עם מים הוא הופך לחלבי. מסתבר ששמנים, שמתמוססים בקלות באלכוהול ושומרים על מראם השקוף, לא מתערבבים במים. הוספת המים לתמיסת שמן ואלכוהול מפרידה אותם אחד מהשני ויוצרת תחליב. לכן למשקאות האניס כינויים רבים בהם מצויה המילה 'חלב'. הערבים קוראים לערק שלהם 'חלב אריות' ובצרפתית מכונה האניס 'החלב של פרובאנס'. אתם מוזמנים לצאת למסע ים תיכוני ולהתנסות במשקאות השונים בארצות אגן הים התיכון. ספויילר: נתחיל מהשכנה הקרובה אלינו ביותר מצפון, לבנון, מולדת הערק.
