אחד הדברים המתוקים ביותר שקורים בסצנה האלכוהולית בתקופה האחרונה הוא טרנד הקוקטיילים שמגיעים הביתה. אפשר לראות את זה במיזמים כמו שף טו טייבל, 'המחתרת' של אריאל לייזגולד וחבורתו, אצל יותם שילה מהספייסהאוס ועוד רבים וטובים שמספקים הביתה משקאות מוכנים או חומרי גלם להכנת קוקטיילים.
אורגזמה לשולחן שתיים בבקשה
קוקטייל בעיני, תמיד היה משקה נשי מובהק. משחר נעוריי אני זוכרת את הקוקטיילים עם המטריות בקלאב מד, את האורגזמות הרבות שהזמנתי (הכל טוב, רק משחק המילים) בבר "הכוסית" בכיכר רבין כשהייתי בת 19, את הוויט ראשן מהניינטיז ואת הקוקטיילים המתוקים להחריד בצבעי הניאון.
שנות התשעים חוזרות. אבל בסטייל
בשנים האחרונות נדמה שמה שהיה טוב עבורנו בשנות התשעים חזר לסצנה אבל בגרסה משודרגת. מיקסולוג הפך להיות שם דבר בסצנת האלכוהול והנה שוב אנחנו מוצאות את עצמנו מתפתות לזנוח את הג'ין אנד טוניק הישן והטוב או את כוס היין הסטנדרטית ומזמינות קוקטייל.
מבחינת מחיר, נדמה שלפעמים משתלם יותר לשתות קוקטייל אפקטיבי, מאשר כוס יין שלעתים מתומחרת במקומות מסוימים במחירים מופקעים ביחס לבקבוק שפותחים בבית. יש משהו קל בקוקטיילים שמאפשר גם למי שלא ממש מכירה את כל המרכיבים, ללכת על עיוור ולהתמסר להמלצות הברמן. אם כי אני מודה שמידי פעם אני מרגישה לא בנוח עם העובדה שאני מזמינה משקה שלא תמיד אני באמת מצליחה להבין מה יש בו.
השאלות שחוזרות על עצמן תמיד כדי להבין את העדפות הטעם הן בין חמוץ למתוק או מריר. בין ג'ין לוודקה ובין רום וטקילה לאניס. זה קל, ובדרך כלל הברמנים המנוסים תמיד קולעים בטעם, אבל לא הייתן רוצות לדעת יותר? גיליתי, שרבות מאיתנו למשל, מאד אוהבות לשתות מרטיני אבל לא ממש יודעות מה יש בתוכו ומה ההבדל בין מרטיני למרגריטה? אני מודה שבאופן אישי לקח לי זמן לצאת מקופסת הג'ין אנד טוניק והיין כשאני יוצאת לבר או מזמינה משקה, גם אם אני טכנית יודעת ממה הוא מורכב. יש נטייה, ואני רואה את זה לא רק אצלי, להישאר באזור הנוחות בכל הנוגע למשקאות חדשים. לכן, אנסה במדורים הקרובים לעשות עבורכן קצת סדר במשקאות לפי קבוצות של טעם, כדי שתוכלו לדייק יותר בהזמנות שלכן, במיוחד בזמנים בהם אי אפשר לבקש מהברמן איזו טעימה קטנה בצד.
משוקשק או מנוער?
אחרי מותו של שון קונרי בשיבה טובה במיטתו בבהאמה, החלו להקדיש בכל מיני אתרים כהומאז' קוקטיילים מיוחדים של מרטיני, במקרה של בונד – וודקה מרטיני, אותו כאמור היה שותה הבונד בגילומו של קונרי, מנוער – לא מעורבב. כמובן שמיד קפצו כמה מלומדי אלכוהול קפוצים וטענו שמרטיני לא מנערים מכיוון שהניעור מדלל את המשקה פוגם בטעם. ואני שוב גלגלתי עיניים ונזכרתי איך בפעם הראשונה שישבתי בבר וביקשתי כמה קוביות קרח כדי בצד כדי לזרוק אחת לכוס היין, קבלתי נזיפה מהברמן. ושנים אחר כך, ישבתי עם מנהל יקב צרפתי ידוע ומדופלם שעשה את אותה הפעולה בדיוק. רוצה לומר, שתמיד יהיה מישהו שישאף ללמד אותנו לשתות לפי הספר. אבל כמו שלימדו אותי החיים, מה שקורה בספר עדיף שיישאר בספר.
מה זה מרטיני
בקוקטייל המרטיני יככב ברוב המקרים וורמוט, סוג של יין לבן מתובל. אפשר לשתות אותו על בסיס ג'ין, הבחירה המסורתית יותר, או וודקה אם אתן שון קונרי. ככל שכמות הוורמוט נמוכה ביחס לג'ין, המרטיני יהיה יבש יותר, הוא יוגש בדרך כלל עם זית, לימון, או בצלצל. אם אתן חובבות ג'ין או יין לבן אתן תסתדרו נהדר עם המשקה הזה, שיכול להגיע בכל מיני וריאציות יצירתיות כאלה ואחרות אבל זה הבסיס, וזה כיוון הטעם. המלצה קטנה – אל תעשו את הטעות שלי וחכו עם הנגיסה בזית לסוף. זה העונג הכי גדול שיש.