אני מת על התקופה הזאת של השנה: משלוחי וולט מתעכבים, הסטרימר נתקע קצת יותר מתמיד, פתאום קשה להזמין מונית, 140 מקרי הצפה בשבוע אחד של גשם, אין כמו הרומנטיקה של החורף. בין יום סגרירי לסתם יום של סגר, אחרי שהפכתם למאסטרים באפיית לחמי מחמצת, הגיע הזמן להפוך למיקסולוגים ולשלוף את השייקר, המצאה שתמנף את איכות החיים בבית. ממש כמו בפעם הראשונה שבה הכנסתם הביתה מודם.
הקוקטיילים שנכין כאן הם חורפיים, אחד מהם אפילו חם. כולם עשירים ומנחמים, ויעבדו טוב אפילו תחת קרן שמש חמימה. והכי חשוב - יחסית לתוצאה הם אפילו די פשוטים להכנה, וזאת ההזדמנות להפסיק את האאוטסורסינג שאתם עושים לקוקטיילים, ולגוון את תפריט הדרינקים בבר הביתי.
ועוד מילה על חומרי הגלם: המשקאות המצוינים בכתבה הם לא ברמת הדיל ברייקר אבל תעשו לי טובה ותשתמשו בגלם איכותי. אל תתקמצנו אפילו שמדובר בקוקטיילים, ואל תשכחו שלכל בקבוק יש עוד כמה שימושים בבר ובמטבח.
קלארט סנאפ
הקוקטייל הראשון ברשימה, מוכר גם בשם ניו יורק סאוור. זה אחד המקרים, הלא מאוד נדירים, בהם לפחות 5 ברמנים שונים ב 5 ערים שונות טוענים שהם האבא והאמא של הדרינק, ויש לו שמות נוספים בהתאם. כן, קיים קונצנזוס לגבי כך שמדובר בוויסקי סאוור קלאסי למדי, עם תוספת של יין אדום. סוג הוויסקי והיין כמובן משתנים ממתכון למתכון.
אנחנו מנסים בדרך כלל להציג בפניכם את הגרסה האידאלית לחיים, לכן הלכנו על גרסה סופר חורפית ועשירה שמערבת גלנליווט 15 ובלנד ישראלי אדום בשם 'גלגמש' של יקב פלדשטיין שעבדו ביחד מצוין והפכו את הדרינק לקטיפתי וסופר מפנק. קוקטיילי סאוור קלאסים מערבים חלבון ביצה, ומומלץ מאוד להוסיף אותו. הבונוס האמיתי של הטכניקה הזאת הוא בראש הקצף שהדרינק ייקבל, בעזרתו נוכל בנקל להציף שכבה עבה וסקסית של יין אדום שמבדילה אותו מסתם וויסקי סאוור יומיומי.
מה צריך: (למנה אחת)
מנה מהוויסקי החביב עליכם (רצוי אחד עשיר וכבד)
⅕ מנה מיץ לימון טרי
1 חלבון ביצה טרייה מאוד
⅕ מנה או פחות מי סוכר (שנכין ביחס של 1:1 מים רותחים וסוכר ויהיה רלוונטי לכל שאר המתכונים)
יין אדום מלא ואיכותי להצפת הקוקטייל
מה עושים:
מקציפים את החלמון בטכניקה שנקראת שקשוק יבש. כלומר: שקשוק של כל הרכיבים (מלבד היין), בשייקר ללא קרח כחצי דקה. לאחר השקשוק הראשון נוסיף את הקרח ונשקשק תוך כדי מחשבות על ניו יורק.
את המרקחת הקרה והשוצפת נמזוג לכוס נמוכה מלאה בקרח ונדאג להשאיר קצת מקום ליין שאותו נציף מעליה בזרזיף עדין עד למילוי הכוס, בתקווה ליצור שכבה אמצעית יפה ועסיסית. נקשט בקליפת תפוז. אין סיבה להירתע מלהשתמש בחלבון (אפשר אפילו חצי) של ביצה סופר טרייה שתהפוך אץ הקוקטייל להרבה יותר עשיר ויציב. בלי להכביד או להעיק.
הפעם הבחירה הייתה קלה. הקוקטייל עם השם הכי רלוונטי לחורף 2020, מבוסס על וויסקי ומכיל דבש, ג׳ינג׳ר ותפוזים שעוזרים לו להיות טעים מאוד, ועוזרים לכם להשלות את עצמכם שמדובר במשקה בריאות. המתכון המקורי קורא להשתמש בסקוטש וויסקי, ובנגיעה של סינגל מאלט מעושן מלמעלה, אחרי שהדרינק מוכן .
אני החלטתי להתפנק קצת יותר- הסקאפה שהשתמשתי בו פירותי, עד כמה שוויסקי יכול להיות פירותי, קלוי ואפילו קצת מלוח החליק ישר למקום - שילוב מאוד מוצלח שנותן לוויסקי אופציה נדירה להרגיש נמרץ ורענן בתוך הכוס שלכם.
מה צריך:
1 מנה סקוטש וויסקי, או סינגל מאלט (פחות מומלץ להשתמש בברבן)
½ מנה מיץ לימון
½ מנה מיץ תפוזים
½ מנה או פחות מי סוכר
ג׳ינג׳ר טרי
וויסקי מעושן לסגירת הקוקטייל (אופציונלי)
מה עושים
כותשים את הג׳ינג׳ר בשייקר, מעליו מוזגים את כל שאר המרכיבים מלבד הוויסקי המעושן, ומשקשקים עם הרבה קרח כאילו מדובר בתרופה שתציל את האנושות. מוזגים לכוס נמוכה עם קרח, סוגרים עם מעט וויסקי מעושן ומקשטים בפלח של פרי ההדר החביב עליכם.
האגדה מספרת על קצין אמריקאי בשלהי מלחמת העולם הראשונה שנהג להגיע על אופנוע עם סירה (מכאן השם) לבר של הריץ בפריז, ולבקש מהברמן קוקטייל שיחמם את גופו ואת ליבו, וכך נולד הסיידקאר, קוקטייל לקצינים וג׳נטלמנים. זהו אחד הקוקטיילים האהובים עליי בכל הזמנים, הוא ידרוש מכם את המרכיבים הטובים ביותר שתוכלו למצוא, ובתמורה תקבלו דרינק יחסית פשוט להכנה ואפקטיבי בצורה קטלנית.
הכוכב הוא ללא ספק הקוניאק, שמעבר למעט תמיכה מליקר תפוז ומיץ לימון לא מקבל הרבה תיבול וצריך לזרוח דרך שאר המרכיבים, לטובת העניין בחרתי ב-גודה vs שחביב עליי במיוחד, ובליקר תפוזים איכותי שגם הוא השקעה טובה מאוד ויכול לפגוש אתכם בשלב מאוחר במרגריטות, בעוגות כמובן ואפילו באיזה מחבת שרימפס ספונטנית.
מה צריך: (למנה אחת)
1 מנה קוניאק איכותי
⅕ מנה ליקר תפוזים איכותי
⅕ מנה מיץ לימון טרי
⅕ מנה או פחות מי סוכר
מה עושים:
משקשקים ביחד את כל המרכיבים עם הרבה קרח ומכל הלב ומוזגים לכוס מרטיני מקוררת עם שפה מקושטת בתערובת של מלח וסוכר ביחסים שווים. מעטרים בקליפת תפוז.
פונץ׳ רום חמים
אי אפשר לסיים רשימה כזאת בלי לפחות קוקטייל אחד חם, ואני מודה שסביר להניח ותמצאו אותי משקשק קוביות קרח גם בחודשים עם האות ר׳ בשם שלהם. ובכל זאת - קוקטייל חם אחד בשביל הנחמה המושלמת. וורמוט אדום ורום כהה הם חברים טובים שלא נפגשים לעתים קרובות וחבל, הלכתי על וורמוט רוסו של גנצ׳יה שהוא לא רק מתוק אלא גם קצת חמצמץ ונותן לו נקודת אור נעימה, בשילוב עם רום בוטראן בן 12 שנה, מתקתק ומתובל, וזה בעצם הקונספט.
מה צריך: (לשתי מנות)
דבש לפי הטעם
מקל קינמון
2-3 מסמרי ציפורן
3-4 גרגרי פלפל שחור
קליפה מחצי תפוז
מיץ מחצי תפוז
2 מנות וורמוט אדום
מנה רום כהה
מה עושים:
מכינים חליטה: כל התבלינים+מיץ התפוזים והדבש נכנסים לסיר קטן יחד עם כוס מים, לרתיחה קצרה ובישול של עוד 5 דקות על האש הכי נמוכה שיש לאחר הרתיחה. מכבים את האש ומוסיפים את האלכוהול, ומגישים עם התבלינים בכוס. חשוב מאוד: מטעמי בטיחות נוסיף את האלכוהול לחליטה החמה בתום הבישול ולאחר שכיבינו את הלהבה.
המתוקן הומצא באיטליה על פי רוב הסברות ומדובר בכוס קפה (מהסוג החביב עליכם) מתוקנת בעזרת שלוק אלכוהול (מהסוג החביב עליכם) ואני לא מצליח לחשוב על שום משקה המצוין בכתבה הזאת שלא ניתן לתקן בעזרתו כוסית אספרסו, שחור קטן, או אפילו איזה הפוכצ׳יק. לא כל אחד יכול להתחיל כך את הבוקר אבל נסו לתקן פעם איזה קפה קטן של אחרי הצהריים, ותודו לי אחר כך.
