בעת כתיבת שורות אלה, אין לי מושג אם את הסילבסטר הקרוב אנחנו הולכים לעבור בריסון מהודק או בסגר מלא. בכלל, מה זה משנה מה יחליטו האידיוטים, כשאין ממש לאן לצאת ובין כה כל מה שנותר לנו כדי לשחרר את השנה הזו מעלינו הוא לשתות עדלאידע ולקוות ששנת 2021 תראה הרבה יותר נורמלית.
 
בינתיים, בין החיסון של ביבי למוטציה הבריטית, בין דרינק מאולתר על ארגז פלסטיק  לבין דרינק מפונפן יותר עם שולחן ומפה לבנה וכוסות זכוכית באחת המסעדות התל אביביות הנחשבות, שהחליטו שהן מושיבות אותנו כהלכתו ושמות אצבע בעין לפקחים, התחלנו לחשוב איך אנחנו מציינות את ערב השנה החדשה או ליתר דיוק מה אנחנו שותות בו.

יין לבן על ארגז ירוק  (צילום: טליה לוין)
יין לבן על ארגז ירוק (צילום: טליה לוין)

1. האופציה הקלאסית: מבעבעים  
השמפניות הן האופציה הקלאסית לחגוג איתה, אבל אנחנו בחבורה כבר זקוקות למשהו כבד יותר. שמפניה זה כמו כוס מים עבורנו, וזה טעים וכייף. פרייבט קולקשן מוסקטו 2020 של יקבי כרמל, שנפתח בצהריי שישי האחרון, היה ממש חמוד (רק חייבים להגיש קר קר), אבל זה בקטנה. לדרינק עם הבישולים שלי לקראת הערב. 

2. הצ'ייסר: וודקה 
כשהחברות יגיעו אליי נתחיל עם צ'ייסר של גריי גוס. אני בדרך כלל לא שותה וודקה, ואת הבקבוקים שהייתי מנגבת מהמדף בדיוטי פרי בכל פעם כשהיו מבצעים אטרקטיביים הייתי שומרת תמיד לקוקטיילים או לאיזה צ'ייסר על הגג כשעושים על האש, ובא החבר הזה שמתעקש.
 
אבל סילבסטר משום מה מתקשר לי לגיל 18, לנשיקת חצות קלאסית, ולשכרות של נעורים במועדון התיאטרון ז"ל ביפו שם הייתי מקיאה את נשמתי בחצר האחורית אחרי יותר מידי וודקה. לכן אין מבחינתי סילבסטר בלי וודקה וצ'ייסר זה מגניב. זה מחמם את הגרון והוושט, זה מנקה את החיידקים והמוטציות ובעיקר לי פותח את התיאבון. חוץ מזה שגריי גוס עשו מארז חמוד מאד לסילבסטר, אז אם אתן בעניין זו גם אחלה מתנה.

וודקה גריי גוס. מארזי סילבסטר  (צילום: רוסקו רז)
וודקה גריי גוס. מארזי סילבסטר (צילום: רוסקו רז)

3. המחמם הרשמי: ג'ין 
למי שלא זורמת על וודקה, אני ממליצה על הביפיטר 24, שהוא אחד ממותגי הג'ין שאני אוהבת במיוחד. הוא עדין, מחליק בגרון ובעיקר נותן מעין זץ בגוף של חיבוק אלכוהולי חם. גם אותו שתיתי השבוע עם חבר שמצא את הבקבוק במחיר מבצע שווה ביותר (כייף לשמש עבורכן כשפן ניסיונות) והוא זרם נפלא כששתינו אותו נקי ללא סודה או טוניק, עם מגש אימתני של פיצה.

ג'ין ביפאיטר - הצעת הגשה  (צילום: יח''צ)
ג'ין ביפאיטר - הצעת הגשה (צילום: יח''צ)

4. המשתלם: יין 
ובכל זאת, אי אפשר בלי יין. בקטגוריית הואליו פור מאני – לכו על 'רמת הגולן, גמלא' בלנד אדום 2017. אחד היינות המוצלחים שטעמתי שגם לא עולים הרבה, ובהחלט לא כואב הלב כשגומרים 3 בקבוקים שלו בערב, וגם נהנים ממנו כמו שצריך.

יקב רמת הגולן, גמלא, בלנד אדום 2017 (צילום: חגית גורן)
יקב רמת הגולן, גמלא, בלנד אדום 2017 (צילום: חגית גורן)

5. כיוון הרו"ח 
ואפרופו הוצאה מוכרת: כל עצמאית יודעת שבסוף שנת המס זה הזמן להגדיל את ההוצאות ולקנות מחשב, טאבלט, טלפון או כל דבר חיוני שיכול לקזז את המיליונים שהרווחת בשנה הכי טובה שהייתה אי פעם לעסקים הקטנים. אז אני החלטתי שהשנה אני קונה בדצמבר כמה בקבוקי יין שווים שאני לא מרשה לעצמי בדרך כלל, בגלל מחיר גבוה במיוחד - נניח 'קסטל גרנד וין', או 'ארכיטיפ 2014' של יקב 'בר מאור' שאולי על אחד מהם אצליח להוציא אישור להוצאה מוכרת לצורכי עבודה. הם שווים את המאורע המשמח ללא ספק, אבל אפתח אותם רק אחרי שתיכנס רשמית 2021 ולו כדי לא לנחס את הבקבוק עם שאריות של שנה מחורבנת באוויר.