בחלוף השנים אני מתקשה להחליט איזה אלכוהול חביב עלי יותר מכולם. בירה? אין ספק שזה לא רק המשקה הראשון, אלא גם הכי שכיח ויום-יומי ובהיותו נטול יומרות (לפחות הבירות הבהירות והמרות שאני אוהב) גם הכי נוח לשתייה למי שנפיחות יתר מציקה לו. נפיחות מלשון בלבולי מוח מיותר. הסוג השני בלתי נמנע בגילי, לא משנה מה. אבל לפעמים, אחרי כל הבירה וקצת יין חמוץ מספיק, ואיזה ג'ין אנד טוניק מזדמן וקמפרי עם סודה, וקצת ערק עם קרח, מתחשק משהו חגיגי קצת יותר.
מתקפת המבעבעים
בדיוק בשביל זה המציאו את השמפניה כנראה, שהיא לא רק חגיגית, הכי חגיגית שיש, אלא גם טעימה, ולא נעים להודות, הכי טעימה שיש. כן, אני יודע, זה כמובן מוציא אותי גם הכי פלצן שיש. בדיוק בשביל זה, וגם בשביל חסרון הכיס, המציאו את היינות המבעבעים שאינם שמפניה. והאמת היא שלי לפחות לא ממש משנה איזה. קאווה ספרדית, פרוסקו איטלקי, קרמו ד'אלזס צרפתי, אפילו פט נט ישראלי או מבעבע מקומי מיוחס יותר.
בקבוק אחד ביום
אחד כזה, כמה ליתר דיוק, הם המבעבעים של בית גנצ'יה האיטלקי, בית מיוחס ומכובד מאד שנוסד בשנת 1850 ונחשב לראשון יצרני היינות המבעבעים בארץ המגף. מה שלא מפריע ליבואניו הנחמדים להציע לנו פרוסקו יבש ב-50 שקלים בסך הכל. מה אומר ומה אדבר, נער הייתי וגם זקנתי ואני לפחות לא צריך יותר מזה. או בעברית פשוטה, שימרו את השמפניה ב-300 שקל לעצמכם ולפעם בשנה, אם בכלל, שמישהו שאינו אוליגרך יכול להרשות לעצמו אותה, ותנו לי בקבוק כזה כל יום. יבש, פריך, מרענן ומקסים לאללה. ומכיוון שאני מנהל כאן מדור מתכונים (כך הוסבר לי) הנה הצעה נחמדה שתעזור לכם לגמור את הבקבוק שפתחתם אם גם אתם כבר לא בכושר, כמוני, ולא מסוגלים לרדת על בקבוק שלם, והעזר שכנגדכם גם היא (או הוא) כבר לא שותה יותר מכוס אחת.
דגים ביין מבעבע
קחו פילטים של דג ים לבן (אינטיאס, פלמידה לבנה, פרידה, לוקוס ) , או אפילו דג בריכה בים (לברק, דניס). אני מחבב אינטיאס ופלמידה ואם אין ברירה אז לברק. הניחו בתבנית אפיה עם כוס פרוסקו גנצ'יה (או מבעבע יבש אחר כמובן), הוסיפו עלי מנגולד, שאלוט פרוס דק, כמה שיני שום, מיץ מלימון אחד, כמה עשבי תיבול (טימין יהיה נהדר) מלח ופלפל. חממו תנור ל-200 מעלות והכניסו את התבנית ל-15-20 דקות, תלוי כמה עבים הנתחים. זה הכל.
האופציה החגיגית
אם בא לכם להיות קצת יותר חגיגיים, צמצמו את הרוטב שנשאר אחרי האפייה בסיר קטן ואז ערבבו לתוכו קוביית חמאה גדולה בעזרת מטרפה עד שהוא מסמיך ומיזגו על הדג. אפשר לבצע את כל זה גם במחבת ואז מטגנים בעדינות את השאלוט, ואפשר להוסיף לו גם פרוסות שומר ובצל אדום, ואז מוסיפים את הדג ומעליו את המנגולד שאותו במקרה זה תקצצו גס. שוב, רבע שעה-20 דקות בישול על אש נמוכה אחרי ההרתחה, עם הפרוסקו, מיץ הלימון, התבלינים וכל השאר. אפשר גם קוביות עגבנייה למי שאוהב, אפשר להחליף את התרד במנגולד, להוסיף קוביות זוקיני ובקיצור, לשחק ולהשתעשע. שנה אזרחית יותר טובה שתהיה לכולנו.
