שנת הקורונה הציבה בפני ענף היין הישראלי אתגרים, בלשון המעטה, וקשיים של ממש, בלשון מדויקת יותר. הראשון שבהם, בעיניהם של אנשי הענף, הוא הצניחה החדה בפעילות המסעדות. "בחלק הראשון של השנה, השוק נפתח־נסגר כל הזמן, וניסינו למצוא פתרונות", שרון מספרת. "הקצינו משאבים לעזרה למסעדות, כדי שיפרסמו את עצמן, כדי שייערכו לשירות טייק אוויי, ועוד".
גם ביקב עצמו השתנו סדרי עולם. בין השאר, סיורים המשולבים בטעימות נאסרו ונעצרו. "צריך היה בכל זאת למקסם את מרכז המבקרים, להשתמש בו כך שיוכל לייצר ערך אחר. בסיורים שעשינו בעולם ראינו שאתה לא חייב להביא אנשים ליקב רק לסיור ולטעימת יין בשילוב גבינות. אפשר לתת למבקרים חוויה קולינרית שלמה, שהיין משתלב בתוכה. בתקופה הזו, שבה המסעדות נסגרות, ואנשים מחפשים ליהנות מחוויית אוכל בחוץ, מרכז המבקרים שלנו השתנה ונעשה מרכז קולינרי חווייתי. אפשרנו לאורחים לקנות תיבות פיקניק, לשבת, לאכול ולשתות במרפסת הענקית שלנו, ברחבה שמשקיפה לכרמים, או במקומות יפים אחרים באזור היקב. העניין התקבל נהדר, אנחנו סולד אאוט שבועיים מראש. אני יודעת שיקבים נוספים עשו את זה, וגם הם הצליחו".
בימים שבהם התקהלות קלה הייתה מותרת, יקב הרי גליל הנהיג אירועים בימי חמישי בערב, בעיקר להנאתם של נופשי הצימרים שהשתוקקו ליציאה בערב – ולא היה להם לאן. כך נולדו ערבי קונספט, של יין, אוכל ומוזיקה: ערב סושי, ערב יווני, ערב קוקטיילים מבוססי יין. "כיוון שאסור לנו למזוג יין, ייצרנו ערכה שבאמצעותה אנשים יכולים למזוג לעצמם", מנהלת השיווק מסבירה. "היוזמה הזו גם נתנה לאנשים שלא היו רגילים לשתות יין, ובוודאי לא לבוא לביקורים ביקבים, הזדמנות להיחשף ליין".
שותים יותר, צעירים יותר
שיווק היינות של הרי גליל, כמו ביקבים אחרים, התמקד השנה ברשת. שרון: "היינו צריכים להגיע לצרכן בדרך יותר יצירתית, בלי לפגוע בקמעונאים שלנו. למשל, יצרנו מארזים מיוחדים, שאפשר לקנות רק דרך האתר. התמודדנו גם עם השאלה, איך מגיעים לצרכן כשאנחנו לא יכולים לעשות אירועי השקה. בהתחלה עשינו אירועים קטנים, בקפסולות, אחר כך בזום, ודברים נוספים. הפעלנו גם לא מעט פרסום בדיגיטל כדי להגיע ללקוחות".
הבשורה הטובה בשנת היין הזו היא, כמובן, העלייה בצריכה הביתית. "כיוון שאין היום ישיבה במסעדות, אנשים מחפשים יינות בחנויות יין, בסופרמרקטים, באתר וגם ביקב. יינות הווליו פור מאני התחזקו מאוד, ובעיקר סדרות האמצע, כמו גליל אצלנו. אנשים התחילו לשתות יין איכותי, ועדיין הסתכלו על הכיס".
יקב הרי גליל חגג השנה יום הולדת 20. לרגל האירוע, נוצר יין ששמו הכורמים, ושמשלב ענבים מחמשת הכרמים של היקב. ארבע שנים עבדו על היין הזה, שהמהדורה המוגבלת שלו נמכרה כולה בחנויות היין. על תוויות הבקבוקים התנוססו דמויותיהם של כל אחד מכורמי היקב, בכרמו. יין נוסף שנולד השנה הוא יראון רוזה, שבא לעולם כשנה אחרי היראון הלבן, ושכל בקבוקיו נמכרו בתוך חודשיים.
"בלי קשר ליראון, רוזה מתקבל בארץ בהתלהבות", שרון אומרת. "מתאים מאוד לאקלים שלנו, כיפי וקליל, והוורדרדות שלו יפה וסקסית. אנחנו רואים את זה גם בקהל הצעיר, שמחפש את הרוזה ושמשתף אותנו ברשתות החברתיות. כללית, יש כניסה רבה יותר של צעירים לעולם היין. אני מבחינה בכמות הצעירים הגדולה שמגיעה אלינו בימי שישי, והם שותים יין וגם מגלים בקיאות".
הפתעות וקיימוּת
כשדנה שרון נשאלת מה הפתיע אותה בשנה הזו, היא עונה "הכל". וההשלכות: "אנחנו עובדים על תוכניות שיווקיות זמן רב מראש, ופתאום הכל משתנה. זו הפעם הראשונה שבה שמנו את התוכניות בצד. כל יום היינו בתנועה, עבדנו בהתאם למגבלות ואילוצים ותקנות. היינו כל הזמן עם היד על הדופק. וזה העניין: לדעת לקבל את המצב ולייצר הזדמנויות חדשות, בהתאם".
ומה הלאה, ב־2021? "לדעתי, בשנה הקרובה נהיה חכמים יותר. נדע לא להיבהל ולפעול בדרך הנכונה. אני חושבת שצריכת היין תמשיך לעלות. זו מגמה כללית, לא רק בתקופת הקורונה. לנו יש בקנה הרבה יינות חדשים, עם סיפורים חדשים. הסנונית הראשונה לשנה זו היא הסדרה הצעירה שלנו, ששמה יהיה בר, כחלק מהחיבור שלנו לעולמות הבר קיימא. אלה יינות צעירים, קלילים, יומיומיים, במחיר שווה לכל כיס וכל נפש".
נושא הקיימוּת בוער בעצמותיו של יקב הרי גליל. שרון מדגישה את דאגתו של היקב לסביבה – לאדמה ולכרמים – ובכלל, את ההתכתבות עם הטבע, או בלשונה, "חיבור בין החי, הצומח והכורם". וזה לא מסתכם בסביבה. גם החברה האנושית זוכה להתייחסות מיוחדת ביקב. "לכל פרויקט שאנחנו עושים יש נגיעה לסביבה ולחברה. למדנו שאנחנו צריכים לייצר ערבות הדדית ולעזור זה לזה, והדבר מתבטא הרבה בתוכנית העבודה: תרומה לסביבה, תרומה לקהילה, תרומה לשותפים שלנו ודאגה לאיכות חיינו במגוון תחומים".
