רציתי לאחל לכם סוף סגר שמח אבל מניסיון העבר עם סגרים, בדיוק כמו בדייטים אתם עוד עלולים להתאכזב ולהבין במהרה שהחופש הזה הוא זמני, והחיים בעצם עוד לא ממש חזרו למסלולם. אבל אני לא כאן חלילה כדי לבאס אתכם, אלא כדי לספר שגיליתי חיי לילה שוקקים בזום. סדנאות האלכוהול שהחלו כטרנד צ'ופרי לכל מיני חברות היי טק שרצו לפנק את העובדים שלהם, אלה שיושבים בבית עם ארבעה ילדים על הראש ליטרלי, הפכו להיות בילוי חדש עבור כולם. בדיוק חברה טובה סיפרה לי שהיא ובן הזוג שלה נרקבים בבית, נמאס להם לשבת עם בירה על ארגז בשכונת מונטיפיורי השוממת, והיא מחפשת אטרקציות און ליין. רצוי כאלה שגם יפעילו אותם וגם ידפקו להם קצת את הראש בקטע טוב. אז היא הזמינה להם סדנת וויסקי, סדנת קוקטיילים ובשבוע הבא אפילו יש להם הופעה פרטית של גיא מזיג.
שעתיים של פאן
לפני כשבועיים נכחתי בסדנת וויסקי און ליין בניצוחה של בחורה מהממת בשם גל לוין ממזקקת 'מילק אנד האני', שהעבירה לנו שעתיים של פאן עם ארבעה סוגי וויסקי ו-10 סוגי שוקולד. כשאני נכנסת לסדנת זום, אני אוהבת לדפדף בחלונות הבית, כדי לראות מי השכנים שלי לסדנה. זה תמיד משמח לגלות שיש טווח רחב של גילים, המון נשים (יא מלכות!), ואנשים שאולי לא הייתי פוגשת מעולם. קצת כמו באינטראקציה של אולם תאטרון בו כל אחד יושב על הכיסא שלו, צללנו להרצאה חווייתית של גל שבדקה מפעם לפעם שכולנו עדיין עם דופק. ולא הפסקנו לשתות.
אהבה חדשה
סיפור האהבה שלי עם הוויסקי הוא משהו חדש בהחלט. אני זוכרת את הפעם הראשונה כשהחברים האלכוהוליסטים שלי לקחו אותי בפעם הראשונה למוזיאון הוויסקי. לא היה לי נעים לא לשתות, אז לקחתי לגימות קשות מאד של הנוזל שכיניתי בזמנו 'אפטר שייב'. בדיעבד, הקדמתי שם את זמני ואני כל כך מחכה לשוב למקום הזה ברגע שרק יתאפשר (היי אמיר שאני מכירה מהיסודי!!).
בשביל זה יש חברות
החברה שצירפתי לסדנה סיפרה לי שגם היא לא ממש שותה וויסקי ושהיא אישה של יין בלבד, ושמעתי בקולה את החשש כשהצעתי לה להצטרף אליי לשעתיים של זיקוק. אחרי השעתיים הללו אולי לא הפכתי עוד מישהי לשתיינית כבדה אבל החשש מנוזל הזהב הוסר לנצח. תמיד חלמתי להיות מנטורית אלכוהול. אני מניחה שזה יקרה כשאהיה גדולה אולי.
טיפ לסיום, אבל קטן
ועל אף שבוויסקי עסקינן הפעם, אני רוצה לתת לכם טיפ קטן דווקא בענייני יין. כשיצאתי מהסדנה, שמרתי את בקבוקוני הוויסקי הריקים, מילאתי אותם ביין אדום ודחפתי לכיס קטן במעיל הריצה שלי. זה מאפשר לי לנוע מעבר לטווח ה 1000 מטר, וגם לשתות עם חבר ולו לגימה קטנה. מסתבר שאני לא הראשונה שחשבה על זה, וישנו טרנד חדש וחמוד לחלוטין של בקבוקי יין במהדורות קטנות ששוטף את השוק. אמנם זה לא משהו חדש, וכולנו מכירים את חצאי הבקבוקים, אבל בימים בהם אין עוד ממש מסעדות ואיש איש יוצא לדשא עם בקבוקו הוא, זה אחלה פתרון. חברה גילתה לי את אתר אואזיס שפשוט עשה מזה עסק, ומוכר בקבוקים מוקטנים במחירים שווים. לא עוד לפתוח בקבוק שלם באמצע היום על הדשא ו "להיתקע" איתו . לפעמים שתי כוסות זה כל מה שאנחנו צריכים.
