יש מנות שנשמעות תמיד אגדיות. משהו שרק אצל אחרים יש בבית, או שאוכלים במסעדה. הכי אגדיות הן המנות שאכלת במסעדה קטנה בשוק שבדיוק שכחת איך קוראים לה או שאתה לא ממש רוצה לגלות. בעידן האינטרנט אין ממש מסעדות פועלים סודיות שאף אחד לא מכיר באיזה שוק נידח. מה גם שאנחנו לא בדיוק אמריקה שבה אפשר, אולי, למצוא עוד מקום שאיש לא מכיר. גם זה לא בטוח.
כולם מכירים את הדושפרה של חנן מרגילן בשכונת שפירא, כולם כבר אכלו מפרום אצל פינוקי האוכל של כרמל בשוק של נתניה. שלא לדבר על בירה עם דג מלוח אצל מתי המקלל. מה שמפתיע הוא שבכל זאת יהיו כמה חובבי אוכל שלא יזהו את המקומות שאני מדבר עליהם. ככה זה בעידן הנוכחי. נדמה לך שכולם כבר יודעים הכל ואז אתה מגלה שזה לא ממש ככה.
בלי לטחון את הראש
קחו למשל את קציצות הדגים. מנה שתפגשו היום כמעט בכל מסעדה. אלא ששם יקראו לה כנראה 'קבב לוקוס', או שמא 'כדורי מוסר פרא שנסחף מלהקתו ושחה ארבעים יום ולילה לחופי יפו ואז סוחרר במיציו ובושם בפרפום של עגבניות שטח', ופעם נחשבה, ואולי עדיין, משהו שרק בשלניות זקנות יודעות להכין. האמת היא שכל מי שיודע להכין קציצת בשר יכול להכין גם קציצת דג. צריך רק למצוא מוכר דגים שעדיין טוחן אותם. לא כולם עושים זאת. אבל יש מספיק.
בלי פאניקה
אם יש לכם מוכר כזה, וקניתם ממנו חצי קילו נקי של בורי טחון (מה שאומר בערך דג במשקל של קילו לפני הפירוק, הניקוי והטחינה) כל מה שנותר הוא להכין קציצות, בדיוק כמו שמכינים קציצת בשר. כלומר, לערבב את הדג הטחון עם בצל קצוץ אחד, חופן נאה של פטרוזיליה קצוצה אף היא, חצי כוס פירורי לחם, מלח, פלפל (אפשר לבן) ותבלינים לפי בחירתכם. אני למשל הלכתי הפעם על קצת ראס אל חנות, וקצת צ'ילי יבש חריף. הוספתי גם כפית לימון כבוש קצוץ. ו..(אתם ממש לא חייבים) מכיוון שנשארו לי פרוסות חציל מטוגן מערב קודם, קצצתי גם שלוש כאלו והוספתי בכדי לראות מה יקרה. לא בטוח שזה שינה. בפעם הבאה אוסיף חציל קלוי.
לא להיבהל, דג-בצל-פטרוזיליה-ביצה-פירורי לחם- מלח- פלפל מספיקים בהחלט. יוצרים כדורי לא גדולים, בגודל של כדורי פינג פונג, מטגנים בעדינות בשמן זית חם ולא רדוד מדי, על אש גבוה ואחרי שתי דקות מונמכת, משני הצדדים עד השחמה ואם עשיתם זאת בעדינות ונחישות לא יישארו לכם יותר מדי חתיכות קציצה דבוקות לתחתית ותוכלו 'לבנות' את הרוטב על אותה מחבת בלי להוציא את הקציצות ולשטוף. פשוט תוסיפו כמה שיני שום פרוסות ובקבוק פסאטה (רוטב עגבניות איטלקי נוזלי) ואפשר גם כמה עלי בזיליקום או אורגנו יבש (אפשר לערבב כאלה גם לתוך הקציצות). תביאו לרתיחה, תערבבו בעדינות רבה ותבשלו חצי שעה על אש קטנה מאד. בינתיים תכינו ספגטי ויאללה, יש לכם בומבה של ארוחת צהריים, או ערב.
דרום לבן 2020. בלי לחשוב פעמיים
ליד הספגטי עם הקציצות שימו בקבוק של דרום לבן 2020,, הסוביניון בלאן החדש מבית היוצר של ערן גולדווסר מיקב יתיר. סוביניון בלאן נפלא ממש. חומצי אבל גם פירותי סטייל טרופי אבל בעדינות, עדין אבל לא ביישן מדי, פריך אבל מלא טעם ובכלל, מלווה מושלם לקציצות שלי. איך אמרה לובה של טל פרידמן? אני נהנייתי.
