לפני כמה חודשים כשהמוזיאונים עוד היו סגורים, הטריינינגים עוד היו על גופי והתחשק לי לתבל את חיי בקצת אמנות, שמחה, אופנה וצבע, הקדשתי חלק מהמדור לתוויות יין שריגשו אותי בתוך האפרוריות הקיומית של אז. ואולי כי גם אני כמו נשים רבות אחרות, סבורה שכמו שאנחנו קודם כל עושות סוויפ ימינה בטינדר עם העין, בוחרות את המנות שלנו עם העין, אז למה שלא נעשה את זה גם עם שתייה. אני עדיין דוגלת במשפט אל תסתכלו (רק) בקנקן אלא (גם) במה שיש בו. ועדיין, קצת יופי לא הזיק לאף אחת.
חוזק תווית
יש משהו שמרגש אותי בתוויות יין, במיוחד אם הן נראות ישנות, מינימליסטיות, קצת קרועות והיסטוריות ושיש להן סיפור. אז עכשיו כשהמוזיאונים פתוחים, והעקבים והשמלות חזרו למלתחה, וגם יש עבור מה להתאפר כי אין מסיכות, אני עדיין מרגישה שמתחשק לי לשטוף את העיניים בצבע וצורות כל הזמן. אולי זה הגיל או המלחמה, יום ההולדת הקרב או לא יודעת מה.
לפני כמה ימים קבלתי הודעה מחברה שהציעה לי לכתוב על בקבוקים מיוחדים שנראים כמו יצירת אמנות בפני עצמה, כאלה שלא רק כייף לשתות אלא גם כייף לקבל ולהניח על המדף, להתענג עליהם ואפילו לשמור אותם כשהם נגמרים ולעשות מהם אגרטלים לפרחים. בקבוקי אלכוהול כן?
בנא לכאן הרבה?
אתן בטח זוכרות את בקבוק ה MOM ג'ין עליו כתבתי לא מזמן. גם הוא ורוד ומיוחד ומגיע בשלל גרסאות. הבקבוק שנגמר ומשמש כיום כאגרטל לפרחי נץ החלב שלא דורשים טיפול מיוחד או מים, וזו העונה שלהם. היו לי שני מארזים בבית אחד בוורוד והשני בשחור ושניהם עומדים כרהיט מופלא אחרי שרוקנו לחלוטין מתכולתם. חוץ מזה, טיול קטן בסניף 'בנא משקאות' בעיר ילדותי, שעשיתי לא מזמן כדי לרכוש אלכוהול לקמפינג ים, גילה לי שבעולם הג'ין העיצוב שולט.
יש את זה בוורוד?
קודם כל, בהמלצת המוכרת (המלצות מאישה זה תמיד כייף!) גיליתי את סדרת Mermaid מדובר לא רק בג'ין אנגלי משובח אלא בכזה שהבקבוקים שלו זכו בפרס העיצוב של התחרות הבינלאומית ליין ומשקאות חריפים IWSC וגם בתקן ירוק, משמע – נטול פלסטיק. אז כמובן שאספתי שניים אחד בוורוד ואחד בתכלת קרירה ויפה. מתה על רום
עוד משהו ששמתי בעגלה על הדרך, מותג שלא הכרתי אותו קודם לכן – הפעם של רום. אני מודה שמה שמשך אותי יותר מכל היה השם והעיצוב! DEAD MAN'S FINGERS. אולי, כמו במציאת חברים חדשים, לפעמים צריך להתעניין ולקחת סיכון ולפתוח את הראש. אני אוהבת רום, ולאחרונה מתנסה בו הרבה (רשמים בהמשך) מסתבר ששנת 2021 היתה ועודנה שנה מאד טובה בתחום הרום, הקטגוריה ממש משגשגת בעולם וניכר כי נולד פה טרנד חדש.
זה התחיל כמובן בשוק האמריקאי וחולש דרך אירופה גם על המזה"ת. אני הלכתי על האננס – ולו כי זה הפרי (היקר רצח) האהוב עליי, אבל כן ממש בא לי לרכוש את כל הסדרה ולהפוך אותה אחרי השתייה לאדניות תבלינים על החלון. המדף הגבוה
היה עוד איזה בקבוק אחד שם בקצה של החנות, שידעתי שאין מצב שאני ארכוש אלא אם מישהו רוצה לקנות לי אותו ליומולדת קוניאק DEAU L.V.O – בקבוק מעוצב עשוי משכבות זהב טהור 24 קראט. ששוויו - 28,000 ₪. יפה כמו תכשיט ומי היה מאמין שיש כזה דבר בחנות משקאות.
אבל האמת היא שלא התבאסתי, אני חושבת שאם כבר בהיי קלאס עסקינן, ואני צריכה לבקש מהקוראים שלי מתנה ליום הולדתי שיחול בעוד שלושה שבועות אז אני אבחר במשקה שאני אוהבת יותר מכל, הבסיס לכל – יין, שאטו לאטור 2000- שחבר הדליק אותי עליו לפני כמה ימים, ולדעתי המחיר שלו היום קרוב ל 3000 ₪ אבל אולי אני טועה וזה הרבה יותר. כך או כך, אולי אפתח הד סטארט ואזמין את כולן לטעימה.