מאז שאני זוכרת את עצמי פינטזתי שאני אפרוש לאיזו פינה בטוסקנה, שם אמצא לי איטלקי חמוד ופיסת אדמה שעליה נשתול כרמים ונייצר לעצמנו יין ונזדקן לנו שיכורים ומאושרים. על האיטלקי כבר ויתרתי כי מצאתי לי ישראלי מדהים לא פחות אבל על הפנטזיה הזו, להיות הבעלים של כרם קטן, מעולם לא וויתרתי.
רוצים לחגוג את יום היין הבינלאומי? הנה כמה יקבים בצפון ועד דרום שיעניקו לכם חוויה יוצאת דופן>>>
עד שאסע לאיטליה אני שותה לי יין ללא הפסקה ובעיקר מתחככת באנשי ונשות יין כדי לספוג כמה שיותר ידע מהעולם המרתק הזה. אחת הנשים המעניינות היא קשת רזילי-מיכאלי, המנהלת של יקב הרי גליל שישבה איתי יחד עם דנה שרון, מנהלת השיווק של היקב לשיחה על יין, קיימות, נשים ועתיד טוב יותר לכולנו.
יקב הרי גליל עבר מהפכה ושינוי עצום לפני כשמונה שנים כאשר החליט, בהובלתו של המנכ"לית ענת , להיות היקב הראשון שעובר כולו ליקב בר קיימא, יקב המבוסס כולו על קיימות, יקב שמקבל את האדמה עליה גדלים הכרמים, בלי להרוס אותה ואת מה שחי עליה . מה שאומר בניית מערכת חשמל סולארית על גג היקב, מערכת לטיפול במי שפכים, במקום סולר שימוש באנרגיה סולארית, דישון הכרמים בקומפוט משאריות קפה ועוד שפע של פעולות כדי לשמור על הסביבה חיה, בריאה וחיונית לאורך זמן.
בואי נדבר מהפכות, חלק מהמהפכה הצעירה שמתחוללת כיום היא הצריכה הגבוהה של בני ה- 25+, המחפשים יינות עם ערך ואג'נדה. איך היקב מביא את עצמו למהפכה הזו?
קשת לקחה אותי להתחלה של כל הסיפור: "הרבה לפני שהתחילה מגמת היינות הטבעיים, התחלנו ביקב תהליך מהפכני המהווה שינוי של כל הגישה שהייתה עד כה ביקבים. ב-2014 התחלנו בהפיכת היקב ליקב המבוסס קיימות, מקומי, טרוארי ועונתי. התהליך קרה לאט לאט עוד ועם המון חבלי לידה, כמובן שזה לא היה כלכלי בכלל, היינו צריכים להשקיע המון כסף ובעקר אמונה כדי שזה יעבוד. ישבנו והתחלנו לנסות ולהבין מי אנחנו, מה אנחנו רוצים להיות ואיך נעשה את זה, וכולם הסתכלו עלינו מוזר, הם לא הבינו מה אנחנו רוצים, ושבטח זה עוד טרנד. אבל מיכה לא וויתר ועבדנו עם כל הדרגות וושינינו לאט לאט את היקב ואת החשיבה של העובדים".
לדבריה, במשך תקופה ארוכה מייצרי היין נאלצו ללכת ולשכנע את כולם שזה העתיד. במשך שנתיים הם עסוקים רק בללמוד את העניין, לאו דווקא ההנהלה אלא בעיקר הייננים והשיווק. התחלנו משינויים בתוך הבית, הקמנו פינה ירוקה, הייתה קבוצה שעסקה באיך לנקות יותר נקי, עם פח זיהום, מה הטכנולוגיות שיש בימינו שניתן להיעזר בהם, הייתה קבוצה שעסקה רק במיחזור וחיפשה כל הזמן איך להשתמש עוד ועוד במה שאנחנו מייצרים. זה עלה לנו הון אבל בסוף זה השתלם לנו וזה עזר לנו להפוך את זה משתלם ללקוחות.
"כיום אנחנו מחפשים לספק את אותו היין עם הערך מוסף לקהל שמחפש את זה, קונים מספקים מקומיים וקטנים ומחפשים באופן עקבי פתרונות חדשניים ויצירתיים כדי לצמצמם את הנזק הסביבתי ולהרחיב את ההשפעה החיובית החברתית".
בראיון למעריב סיפרה קשת: "רק שתביני שאנחנו לא שומרים את הידע אצלנו, אנחנו שמחים ורוצים לשתף את המידע הזה כי רק ככה יהיה שינוי אמיתי, מי שרוצה לבוא וללמוד איך הופכים עסק לקיימות- מוזמן, בכל נושא וכל עסק. זה חלק מהרצון שלנו לתרום לעולם, לספק את הידע הזה שצברנו. זו המגמה שלי כמנהלת כל הזמן , שיתוף מידע כדי ליצור סביבה טובה יותר".
ככל שיותר יקבים ותעשיות אחרות, כגון מזון ואופנה, יצטרפו לקיימות - רק כך השינוי יתחולל. וזה רק יהיה טוב לכולם, אי אפשר רק לקחת ולקחת מהאדמה ומהמשאבים שלנו. מתישהו זה ייגמר והמתישהו הזה קרוב ממש.
אחרי שנעשתה קפיצה ביקב, יש גם קפיצה של נגישות לקהל מצד היקבים, יותר קהל צעיר ששותה יותר יין , איך זה מתבטא אצלכם?
"הקהל הצעיר מחפש מוצר עם ערך מוסף, כזה שיש לו אג'נדה, זה קהל מעורה שמחפש יותר מעוד שלוק של יין ולכן אנחנו מייצרים שיתופי פעולה כחלק מהאג'נדה שלנו וכאלו שהקהל מתחבר אליהם כגון נספרסו שעם שאריות הקפסולות שלהם אנחנו מדשנים", אמרה קשת.
עוד היא ציינה כי בשנת 2021 הם הביעו תמיכה במרכז איקלום לחיות בר באגמון החולה, שקם ממש בתחילת הקורונה, ועשו ערב מחווה עם תערוכת צילומים של חיית בר, כאשר חלק מהכנסות הוקדשו לסדרת גליל המתחדשת עבור המרכז.
קמפיין נוסף שרץ בראש השנה בשנת 2020, היה סביב תמיכה בארגון המשקם אשר מעסיק בעלי מוגבלויות, שם הם הכינו מארז חגיגי שהתאים בין צבע היין למפת שולחן חגיגית, ואת המפות תפרו במתפרת המשקם בכפר יאנוח-ג'ת, במקום במתפרה זולה בסין, כך נתנו להם עבודה במהלך הקורונה ואף טיפחנו להם גינה עם מקומית ישיבה במתפרה עם הצוות של היקב. אלו דברים שהקהל של נו מעריך.
השיחוק פה הוא בשיווק, מחלקת השיווק שלנו, ודנה בראשה, ידעה לזהות את הדרישה של הקהל הזה, לפני שנתיים שלוש וישר הגיבה - יצרנו סידרה שנקראת אביב - יינות שמאד מונגשים ונמכרים לברי יין, מסעדות ומעדניות כדי שזה יגיע לקהל השותה, גם המחיר הונגש כדי שהקהל יוכל להנות מזה, התווית נעשתה קלילה יותר ומחוברת אל היקב והיינות האלו עפו, סולד אאוט! זהו יין קליל, טעים ועכשיו השקנו לו גירסה לבנה והוא פשוט מושלם!
בהתאם לשינוי של ביקב כך גם היינות כמובן, יותר ביו דינמי, יינות טבעיים שהקהל הצעיר מחפש. "זה עולם שאנחנו מתחברות אליו וזה גם מתיישב מאד עם הרצון של כולנו בתעשייה להגדיל את הצריכה לנפש. כמובן שיש לנו עוד הרבה לעשות, יותר יינות לבנים שיש להם ביקוש גבוה, אנחנו חוקרים הרבה כדי לחפש את הזן הבא, יושבים בכל מיני מקומות טרנדיים כדי להבין מה הקהל הצעיר מחפש", סיפרה דנה.
כמו כן, מרכז המבקרים של יקב הרי גליל גם הוא מרכז יין תרבותי קולינרי - לא עוד מקום שבאים לעשות טעימות אלא מרכז עשיר עם מלא מידע בגובה העיניים גם לאנשים שלא יודעים כלום אבל רוצים ללמוד ורוצים לדעת. המטרה מאחורי הרעיון היא לבסס את תרבות שתיית היין שנהנים ממנה, בלי השואו ועם המון נגישות ושילובים קולינריים שמתאימים לכולם.
בואי נדבר נשים ויין, ביקב יש מלא נשים בתפקידים שונים ולאחרונה שומעים על ינניות, בעלות יקב וכד'
איזה טיפ היית נותנת לנשים שרוצות להכנס לתחום היין?
זה מזמן שנשים הפכו להיות חלק עיקרי ודוחף בתחום היין, אם לפני פחות מעשור הנשים היחידות שהיו ביקבים היו בד"כ במכירות או מדריכות במרכזי מבקרים, היום יקבים מתהדרים במערכת נשית השולטת בכל ענפי היקב, מניהול, דרך שיווק ועד ינניות וכורמות. תחום היין ספג לתוכו שפע של נשים שרוצות לקחת חלק בו, זה מדהים בעיני. אי אפשר להפריד מהסיפור שלי את התמיכה הנשית שאני קיבלתי מהנשים שהיו ביקב, הגעתי עם תואר בכלכלה וניהול אבל תמיד הייתי חובבת יין ואוכל. הגעתי ליקב במסגרת סמינריון והייתי בשוק שיש מקום כזה ליד הבית שלי וידעתי שאני חייבת לעבוד שם בכל דבר, פניתי לחברה שעבדה שם ואמרתי לה שלא משנה מה מתפנה אני רוצה. מתברר שהתפנה מקום כמדריכת יין וככה התחלתי להתאהב בעולם הזה ולספוג מלא ידע וללמוד תוך כדי . באותה תקופה היו לא מעט נשים חזקות שם שזיהו מישהי צעירה שרוצה ללמוד ועזרו לה לעלות, המנכל"ית ענת המדהימה , מנהלת השיווק וגם סמנכלית הכספים וכולן עזרו לי להתקדם.
המעגל הנשי הזה, יצר בשבילי תמיכה נשית חזקה להתקדם. ב- 2014 מוניתי למנהלת היקב, והיום אני מנסה גם כן לזהות את אותן נשים שרוצות ללמוד ולהתקדם, לאו דווקא מתחום היין , עם תשוקה וזיק בעיניים ולספק להן את התמיכה.
חוץ מזה אנחנו מאד מפרגנות ביקב לאמהות צעירות ולערך המשפחה, אנחנו מפרגנות ליוזמות של העובדים ולא מקבעים אותם לרעיונות שלנו והעובדים מחזירים לנו את הפרגון הזה חזרה.
חשוב להבין שזו עבודה קשה שתמיד בעשייה, לא באים בשביל היוקרה, חשוב להבין שרוב היקבים לא בתל אביב ולכן יש מחויבות לאהוב את זה מספיק כדי לנסוע לא מעט. והכי חשוב, ליזום, לבוא לראות אם המקום מתאים, לשאול, לברר אם יש תפקידים, לנצל את השזרה כקהילה יוזמת ומלאת קשרים, להתחיל מלמטה ולהבין שאולי הדרך ארוכה אבל היא מספקת מאד.
כיום יש לנו נשים בכל התפקידים, כורמות מבוגרות שקמות השכם בבוקר לכרמים לצד מדריכות יין שרק הצטרפו, מנהלת מרכז המבקרים ומנהלת השיווק של כל היקב. יקב הרי גליל הוא משפחה. אנחנו צוות אחד וכולם מגבים אחד את השני ולכן דברים עובדים, האגו לא קיים ואנחנו נעים כגוף אחד.
איפה את רואות את היקב בעתיד?
אני חושבת שהפוטנציאל של יקב הרי גליל הוא גדול והוא ימשיך לגדול ולהתפתח ולהציב לעצמו מטרות חדשות ולהתייעל יותר ויותר ולעצמי אני מאחלת שאני אמשיך לעשות את הדברים עם אותה תשוקה ואינשללה שנצליח לקדם יותר ויותר נשים אל תוך היין , אל הבסיס.