בתקופה שבה ברי יין צצים כמו פטריות אחרי הגשם, הבשורה על אחד חדש כבר פחות מרגשת אותי, אלא אם הוא מציע לי משהו שעד עכשיו לא ראיתי. כזה הוא בוקה 57 - בר יין קטן מבית קפה בוקה, שנפתח ממש לאחרונה ביהודה מכבי 57 בתל אביב. הוא יכול בכיף להיכנס לרשימת המומלצים שלכם, בכל פעם שאתם מחפשים מקום קליל לשתות ולאכול.
בוקה 57 הוא יותר מבר יין טיפוסי - יותר בכיוון של בר בניחוח איטלקי. כיאה לקבוצת בוקה - האווירה פה היא מרכז העניינים. המקום נגיש, בגובה העיניים, והשירות חייכני ורגוע. כל שאלה, גם הכי מטופשת, בנושא האלכוהול, מקבלת יחס - וזה חשוב, כי לא פעם בבר יין אנחנו לא מכירים חצי תפריט.
האוכל הוא חלק חשוב בתפריט, אבל קליל יותר. מרכז העניינים הן הפיצות הנפוליטניות, שיוצאות מתנור לוהט, ולצדן מנות ראשונות וסלטים.
אבל בואו נשתה משהו קודם
תפריט היין לא ענק ולא מתיימר להיות תפריט של בר יין הארד קור. יש בו כ-20 וקצת יינות, שיותר מחצי מהם פתוחים בכוסות. המחירים נעים מ-32 שקל ועד 51 שקל לכוס יין. אין נציגות בלעדית ליינות ישראליים, אבל הם מהווים לפחות 50% מהיינות.
אנחנו דווקא התחלנו עם שפריצים. שפריץ זה דרינק מושלם להתחלה של ארוחה. אין בו הרבה אלכוהול, כך שאפשר לשתות ממנו לא מעט. עכשיו, כשכוס גדולה של פורט לבן עם טוניק וקוקטייל סנטג'רמן עם פרוסקו (44 שקל, כל אחד) עמדו על השולחן - התחלנו לאכול.
הקונספט, כמו בהרבה מסעדות/ברים שנפתחו בשנים האחרונות, הוא שרינג. לכן כל המנות לא קטנות, אבל לא ממש גדולות כדי להיות עיקרית. חוץ מהפיצה, כמובן.
הייתה צלחת של קרודו (דג נא), שהגיע על קרם פלפלים - טעים מאוד, אבל שתלטן ומאפיל על הדג. בגדול, אני לא מבינה מנות שמשלבות דגים נאים עם רוטב דומיננטי - אבל זו אני. המשכנו למנה מעולה של "גראטן כרוב וטחינה" - שכבות של כרוב אפוי עם טחינה חמה. ביס נהדר ואחלה רעיון, שבא לי כבר לנסות בבית. טעמנו גם רצועות סינטה צרובות, שהגיעו על צלחת עם זרעי עגבנייה, איולי טונה וצלפים. את הכל סגרנו בסלט קיסר עם קרוטונים פריכים וביצה רכה. סלט מצוין, אבל לא היינו מתנגדים אם היו נדיבים יותר עם הרוטב, כי הרוטב זה כל הסיפור בסלט קיסר. למנות ראשונות יש גם פוקאצ'ות עם כל מיני תוספות, צלחות קטנות עם פלפלים וגבינה, סלט סלק וגבינת בושה, ועוד מנות שמשתנות כל הזמן.
לסיבוב השני לקחנו כוס שרדונה של יקב מדבר וכתום מגראנש ספרדי. בשלב זה היינו כבר מוכנים לפיצה. הבטן הייתה רגועה, האלכוהול העלה את מצב הרוח, המקום היה מלא, המוזיקה משובחת אבל לא צורחת, האנשים מגניבים, והפיצה שהגיעה אלינו עשתה את הכל לפשוט מושלם. לקחנו פיצה ביאנקה פטריות - פיצה לבנה (ללא רוטב עגבניות) עם מלא פטריות. אני בכללי לא חסידה של פיצות לבנות; תנו לי קלאסית עם רוטב משובח וגבינה איכותית והרבה אנשובי - ואני אדם מאושר. אבל הפלאס וואן שלי ממש רצה פיצה עם פטריות, אז זרמתי. להפתעתי, זה עבר הרבה יותר טוב ממה שציפיתי. בעיקר בזכות דבר אחד - הבצק. הבצק של בוקה 57 מושלם - הוא דק אבל גם נגיסתי, השולים שמנמנים ומלאי אוויר וטעם של מלח ושמן זית, והבסיס לא רך מדי, כך שאפשר לאחוז את הסלייס ביד אחת ופשוט לתת ביס רעבתני. כבר בזמן הביס הראשון הפה מתמלא בתערובת של שמנת מלטפת, ניחוח של פטריות שונות, טיפה כמהין ברקע ופלפל שחור שנותן קיק עוקצני. אני עדיין בעד פיצה קלאסית, אבל הלבנה של בוקה 57 עושה עבודה נהדרת.
כמובן שיש גם קלאסית, ועם טופינג של ארטישוק ופיקנטית.
לא זללנו קינוח, אבל בהחלט הבטחנו לעצמנו לחזור שוב.
בוקה 57 - יהודה מכבי 57, תל אביב
פתוח בכל יום ב-23:00-16:00,
ובשישי ושבת פתוח כבר מ-12:00
