"כולנו עוברים ימים מורכבים וקשים לעיכול" אומרת דנית אביטבול, "בתוך המציאות הלא פשוטה הזאת, נמצאים גם ילדינו, להם אנחנו צריכים לתווך את המציאות בצורה הברורה, אך גם הרגועה ביותר האפשרית. כזו, שתיתן, מצד אחד גם מקום לכל הרגשות והתחושות שלהם ושלנו לצאת החוצה, ומצד שני תשרה ותקרין להם הרגשה של הגנה ובטחון, תוך שמירה על שגרה כמה שאפשר".
זכרו שאתם מודל לחיקוי: הטיפ הראשון שלי קשור למראה ולמודל שאנחנו צריכים להוות לילדינו. הילדים חווים את העולם ומבינים את הסיטואציות המורכבות בו, דרך ההתנהגות והתגובות שלנו. עם כל הקושי לפעמים, נסו לשמור על קור רוח מולם ולשדר שליטה במצב עד כמה שניתן.
תנשמו: ברגעי לחץ אנחנו לא פעם נושמים לא נכון וזה מגביר את רמות החרדה. למדו את הילדים לנשום נשימות עמוקות ואיטיות, שירגיעו את הגוף בזמני לחץ. אפשר להפוך גם את זה לפעילות משותפת, דרך צפייה בסרטון ביוטיוב, שיאפשר לכם לתרגל יחד איתם נשימות. טכניקה מצוינת וחביבה במיוחד היא הפרח והנר. בשאיפה - לדמיין שמריחים פרח צבעוני וצריכים לנפח את הבטן כדי לחוש את הריח שלו, ובנשיפה - לדמיין שמכבים נרות במסיבת יומולדת וצריכים להוציא את האוויר לאט לאט מהבטן אחרי.
תנו ביטוי לרגש: דברו על מה שאתם מרגישים ותנו לגיטימציה ותוקף לרגשות. השתמשו במילים המשקפות רגשות "גם אני פוחדת" "אני מבין ומרגיש גם כעס וחרדה". ברגע שנדבר ברגשות גם הילדים ילמדו לחשוף ולאוורר את רגשותיהם.
שמרו על סדר יום ושגרה בריאה: נסו לשמור על סדר יום קבוע. קבעו זמן ללמידה, ארוחות, מקלחת, זמן מסך, ספורט, טיול עם הכלב, ניקיון ועוד. תלו אותו במקום בולט, כדי שהילדים יוכלו לראות אותו. כך מקרינים להם תחושת שליטה. לילדים קטנים או עם צרכים מיוחדים אפשרי להכין לוח עם סדר יום בסמלים ותמונות. במקביל, נסו למצוא פעילויות שיאפשרו קצת להוריד את המתח, הלחץ והחרדה, ביניהן: האזנה למוסיקה מרגיעה, צפייה בסרטים מצויירים, לא על ווליום גבוה, פעילויות צביעה ומשחקי חברה אהובים ועוד.
הקפידו להיות בעשייה ופעילות: להיות בעשייה מעצים את תחושת הביטחון ומאוורר את הנפש. ברגע שהילדים מרגישים יעילים זה מפתח תחושת מסוגלות ושליטה בתוך סיטואציות שאין לנו שליטה עליהן. לכן, מומלץ לבצע חלוקת תפקידים בבית, למשל: סידור המשחקים, מי אחראי להביא את המים לממ"ד, מי מביא את הכלב, מי מספר בדיחה בממ"ד וכל פעילות שתמצאו לנכון שתתאים להם.
הכנה מוקדמת: ילדים עם צרכים מיוחדים וילדים קטנים זקוקים להכנה מוקדמת. מומלץ לדבר על מה שהולך לקרות בעתיד "ברגע שיש אזעקה אנחנו הולכים לאט לממ"ד/ יורדים למקלט/ יוצאים למדרגות. הכנה שכזו, מאפשרת הרגעה של החרדה וההתמודדות טובה יותר עם המצב הקיים.
יצרו משמעות: עזרה לזולת יוצרת תחושת משמעות. נסו ליצור לילדים ובמיוחד למתבגרים תחושת משמעות, ונסו תמיד לחשוב יחד איתם, איך הם יכולים לעזור לזולת בסיטואציה המורכבת שנוצרה. אפשר לבדוק אם יש שכנים עם ילדים שזקוקים להפעלה, אם יש מבוגרים בסביבה שאפשר לבקר אותם ולארח להם חברה. לאפות יחד עוגות לחיילים או לשכנים, לכתוב מכתבים או לצייר ציורים לחיילים, ליצור קשר עם ילדים מהכיתה, ועוד. אפשר גם לשתף אותם בסרטוני השראה מהרשתות, של ההתנדבות של כל כך הרבה אנשים למען החיילים ותושבי הדרום, שיכניסו בהם עוד מוטיבציה לתרום.
הגבילו צפייה במסכים: צפייה בחדשות נותנת לנו אשליה של שליטה במצב, כשלמעשה היא מגבירה חרדה. לכן נסו לקבוע פעמיים או שלוש ביום, שאתם נכנסים להתעדכן, ונסו להימנע שהחדשות יפעלו ברקע בבית. בכל הנוגע למתבגרים, מומלץ לדבר איתם על החשיפה לסרטונים ברשתות ועל הנזקים שזה עלול לגרום לנפש היקרה שלהם. גם במקרה הזה, מומלץ להגיע יחד איתם להסכמה, שהם מנסים כמה שיותר להימנע מצפייה בסרטונים משדה הקרב, שעלולים להכיל תמונות קשות טראומטיות. חשוב להסביר להם שגם אם הם סקרנים, זה לא שווה את הנזק ואת החרדה שייתכן ויבואו אחרי, במודע או לא במודע.
לא להיות לבד: לדבר עם אנשים עושה לנו טוב. ההסתגרות עלולה רק להחמיר את תחושת החרדה, הבדידות וחוסר האונים. לכן, מומלץ, להוציא את הילדים החוצה מהחדרים, לאכול ארוחות משפחתיות, לראות סרט מרגיע יחד, לחבק אותם חיבוקים ארוכים, לדבר איתם על דברים גם שלא קשורים במצב, ולשדר להם שלא חשוב מה יקרה, נעבור את הכל יחד.
כח האמונה: האמונה היא מרכיב משמעותי בחיזוק תחושת החוסן של הילדים, הזכירו לילדים שיש מי ששומר עלינו, צה"ל, כיפת ברזל, אנחנו ההורים והקב"ה. ההבנה שיש כח ששומר עלינו מאפשרת רגיעה ותחושת ביטחון. בתוך זה חפשו כל הזמן לשקף את הבשורות והחיוביות, הדגישו את הבשורות הטובות במהלך כל יום, לא משנה כמה הוא היה קשה או גרוע כלפי חוץ.
דנית אביטבול היא פסיכותרפיסטית ומנחת הורים, בוגרת תואר ראשון בחינוך מיוחד ותואר שני בייעוץ חינוכי עם התמחות בייעוץ משפחתי. טיפים נוספים באתר ובעמוד הפייסבוק
