רפאל נאה ז”ל, שבמשך 58 שנים סיקר עבור “ידיעות אחרונות” שלל אירועים דרמטיים בספורט הישראלי, ובהם טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ב-1972, זכייתה ההיסטורית של מכבי תל אביב בגביע אירופה לאלופות בכדורסל ב-1977 ומשחקה ההיסטורי של מכבי תל אביב במוסקבה, בינואר 1989, נפטר. כחודש וחצי לפני שמלאו לו 80. 
הלווייתו, שהתקיימה ביום ראשון בבית העלמין ירקון, הפכה למסע נוסטלגי במנהרת הזמן. בין מלוויו בדרכו האחרונה היו, לצד בני משפחתו האבלים: יו”ר מכבי תל אביב כדורסל עו”ד שמעון מזרחי, כדורסלני העבר טל ברודי, מיקי ברקוביץ', מוטי ארואסטי ודורון גמצ’י, מאמני כדורסל, ובהם צביקה שרף, ועיתונאים לדורותיהם, שהכירו והוקירו את פועלו.
נאה, שנולד בתל אביב, התגורר במשך שנים ארוכות במרכז רמת גן ואף שיחק בשורות קבוצת הילדים של המועדון. משחקה של עירוני רמת גן, ביום שלישי מול הפועל חבל מודיעין, במסגרת הליגה הלאומית בכדורסל נפתח בדקת דומייה לזכרו. במשחק עצמו זכתה רמת גן בניצחון - 76-90. דורות של כדורסלנים, אנשי ספורט ועיתונאים גדלו על הסיקור שלו, בתקופה שבה לא היו אתרי אינטרנט והיה רק ערוץ טלוויזיה אחד בשחור-לבן.
נאה, שתמיד היה מגיע ראשון ויוצא אחרון מהאימונים של מכבי תל אביב ונבחרת ישראל בכדורסל בארץ ובעולם, תיעד באמצעות כתיבה בעט בפנקסו, שהיה חלק ממנו, שלל רגעים דרמטיים וגרף סיפורים בלעדיים רבים, שנכנסו להיסטוריה של הספורט הישראלי.
הכרתי את נאה מקרוב, עוד כשהייתי כתב ספורט בתחילת הדרך בעיתון “דבר”. הוא תמיד הציע סיוע, וכל שיחה איתו הייתה מרחיבת אופקים. נאה סיקר עם כל הלב אלפי אירועים ומשחקים, ותמיד הקפיד על הגינות, שיצרה הערכה רבה כלפיו גם בקרב קולגות מכלי תקשורת אחרים בארץ ובאירופה. עבורו כל אימון היה חוויה חדשה, שיצרה חדוות עשייה של דיווח והעברת חדשות טריות, ולעתים גם בלעדיות. נאה היה עיתונאי מזן שהולך ונעלם, שעבורו הכתיבה והסיקור היוו דרך חיים - עיתונאי וג’נטלמן, שהותיר את חותמו על עיתונות הספורט לדורותיה.
מן הראוי שגם ברמת גן, העיר שבה התגורר במשך שנים ארוכות, תימצא הדרך להנצחתו.