יעל בת ה-15 הגיעה למפגש איתי, ופתחה בכך שיש לה משהו מביך לספר. “אני יודעת בראש שזו שטות, אבל זה מרגיש לי כמו סוף העולם. אני רזה מדי ואין לי בכלל חזה או ישבן. אף אחד לא ירצה אותי. כולן כאלה עגולות ויפות”.
ביטחון עצמי נמוך הינו מצב מוכר לרבים מאיתנו. כולנו יכולים להרגיש חוסר סיפוק ותחושות נחיתות - בעיקר כשאנחנו משווים עצמנו לאחרים. לעתים התחושה מתחילה בהרגשה שהסביבה שופטת אותנו ובהתעסקות מרובה באופן שבו אני נתפס. אנשים שסובלים מפגיעה בביטחון העצמי חשופים ורגישים לביקורת ולעלבון.
כולנו, צעירים ומבוגרים, עסוקים במידה זו אחרת בהשוואה חברתית. מעבר לרמה מסוימת, עיסוק זה עלול להיות הרסני. כולנו מעדיפים לקבל תגובות מעודדות מאשר ביקורת. ילד שקשה לו בלימודים ומקבל ציון נמוך, לא יכול להימנע מלהשוות עצמו לחברו שקיבל ציון גבוה - ובכך לשכוח את מעלותיו. 
אחד הדברים שמזינים ביטחון עצמי נמוך הינו פרשנות שלילית למצבים. למשל, "ניצחתי במשחק, כי הם היו גרועים", לעומת "ניצחנו - כי היינו מעולים". מחקרים מראים שלמשפחה ולהורים יש השפעה של כ-80% על התפתחות הילד. הורים שמרגישים טוב עם עצמם יוכלו להעביר את תחושותיהם ולשמש מודל חיקוי לילדיהם. בעזרת חיזוק ההערכה העצמית שלנו נוכל להרגיש על בשרנו את הקושי ואת ה"פרס" שמגיעים עם עבודה אישית בנושא.
ילד נולד לתוך מערכת משפחתית. תפיסת העולם שלו מתעצבת על פי החוויות שהוא צובר בילדותו.  אם ניתן לו תחושה שהוא אהוב, בעל יכולת, משמעותי ונחוץ, אנחנו כבר מציידים אותו ב"מגן" מפני קשיי העולם. הורים רבים מבינים שהפסקול הביקורתי שאותו הם חוו בילדותם ושאותו הם משמיעים לילדם הוא בעייתי. ילדים מרגישים אותנטיות, ילד קורא בין השורות מה אתה חושב עליו. לכן מחמאות מוגזמות ולא מותאמות דינן כביקורת לא פוסקת. הבשורה הטובה: אפשר לחזק את עצמנו בכל שלב בחיים, אם רק נבין כיצד זה ירים אותנו. 

אז איך מתחילים? 

• לאנשים שונים יש תכונות שונות. מה אנחנו חושבים שערכי? מה אנחנו חושבים שיפה? האם הילד שלנו עונה על הדברים האלו? אם לא, יש להיות מודעים לפער בין הפנטזיה למציאות.
• רגשות: כל תחושה ורגש הם לגיטימיים. אין רגשות יפים או לא יפים. אם ניתן מקום לקנאה, כעס, עצב או פחד, נעזור לילד להבין שהוא טוב, שמותר לו להרגיש רגשות כאלו. שהוא אהוב גם כשהוא מתנהג כך. 
• עזרו לילד לפתח עצמאות מגיל צעיר. קבעו איתו ביחד מטרות, גם אם הן פשוטות. חשבו ביחד כיצד ישיג מטרותיו, והסבירו שיש השלכות למטרות שלא הושגו: אכזבה, הישארות מאחור, תחושת חוסר מסוגלות. אחריות היא ההפך מקורבנות. 
• חיזוק תחושת השייכות - שאלו אותו מה הוא חושב על נושאים שונים, בדקו את דעתו. העלו שאלות אקטואליות וערכיות בארוחת הערב, ותנו לילדכם להביע דעה. 
• הדדיות - התחשבות וראיית האחר. אנחנו לא רק נותני שירותים, הילד הוא חלק מהתא המשפחתי. דרשו מילדכם להתנהג בכבוד והדדיות לאחרים. שיתוף פעולה ומערכות יחסים טובות מחזקים את הביטחון העצמי. 
• ראייה לעתיד - בגיל ההתבגרות אנו רואים מתבגרים שעסוקים הרבה בלתפוס מקום בעולם ולהבין איך הם משתלבים. עיסוק בעתיד, מה אהיה, מה אעשה – הוא מלחיץ ומוריד. כדאי לדבר איתם באופן פתוח על קריירה ותחומי עניין. בילוי עם מבוגרים במשפחה יכול לתת להם הצצה אל ניסיון ואל השקפת עולם אחרת. 
• בחירה ומסוגלות - בחירה מאפשרת תחושת שליטה. שליטה עצמית ומשמעת מחזקות הערכה עצמית. ילדים שמרגישים שיש להם בחירה הופכים להיות לשותפים ולא למתנגדים. מסוגלות היא בפשטות היכולת להצליח. כל הצלחה נרשמת אצלנו כמשהו חיובי ומעצימה אותנו. תנו לילד אפשרות להתאמץ ולהצליח, החל ממשימות קטנות ועד גדולות. חשוב ללמד להתמדה, יצירתיות וספורטיביות. פרגנו לעצמכם על הצלחות, ועזרו לו לפרגן לעצמו. 
• רשתות חברתיות - ילדים יוצרים אידיאליזציה לעולמם של מפורסמים, וחושבים שסטנדרטים של יופי, כישרון והצלחה הם משהו שצריך ליישר איתו קו. הבהירו לילדים שהם רואים רק את אשליית הרשת. עודדו אותם שקשר איכותי עם חברים אמיתיים ולא וירטואליים יחזק אותם.