נועם יפה חודרוב, בן 18, ועומרי ג'ורג'י חברו נהרגו בתאונה קטלנית בכביש 5 כאשר רכב גנוב שהתנהל נגד כיוון התנועה התנגש ברכבם. נועם, שחלם להתגייס לסיירת דובדבן והקדיש את חייו לספורט ולתרומה לאחרים, הותיר אחריו הורים, אחות ומאות חברים שאיבדו את דמות המופת שלהם.מאות חברים ובני משפחה ליוו אתמול את נועם ועומרי בדרכם האחרונה. "כולם סיפרו איך הוא נגע בהם," סיפר הבוקר המאמן דרור, "זה היה ברור שהוא לא סתם ילד – הוא שינה חיים".
התאונה הקשה התרחשה כאשר רכב שנגנב מוקדם יותר בלילה על ידי נער בן 14 התנהל נגד כיוון התנועה והתנגש חזיתית ברכבם של נועם ועומרי ג'ורג'י. המילים הראשונות שקיבל אבי יפה, אביו של נועם יפה חודרוב, על התאונה הקטלנית שהתרחשה אמש היו "תבוא דחוף". הוא לא ידע שמילותיה הנסערות של גרושתו, רוני, יכניסו אותו לעולם של כאב בלתי נתפס. "הבנתי שקרה אסון מהשיחה, אבל לא דמיינתי שזה יהיה נועם", הוא אומר בקול חנוק.
נועם היה ילד של חלומות גדולים ואהבה אינסופית לחיים. "הוא קם כל בוקר עם תשוקה אדירה להספיק הכל", מספר אביו, "הוא החליט להתכונן לצבא ברצינות, קם בארבע לפנות בוקר לריצה ולשחייה בים כדי להגיע בכושר שיא". חלומו של נועם היה להצטרף לסיירת דובדבן, והוא היה מוכן להשקיע כל מאמץ כדי להגשים אותו. מאמן האיגרוף התאילנדי שלו, דרור, מספר על תלמיד מיוחד במינו. "נועם היה יד ימיני במועדון. הוא ידע לגעת בנשמה של ילדים, לעזור להם ולתמוך בהם. לא היה דבר שהוא לא עשה מתוך אהבה."
נועם, שהיה לא רק בן ואח, אלא גם חבר ומנטור לרבים, הותיר אחריו חלל עצום. "הוא היה ילד יפה תואר, אבל הרבה מעבר לזה", מספר אביו, "הייתה לו תודעה גבוהה ורגישות נדירה. הוא תמיד ידע מה להגיד כדי לעזור, לחזק, לתמוך. הוא היה כמו מבוגר בגוף של ילד". אחד הרגעים שהכי מאפיינים את נועם, לפי אביו, הוא סיפור על ילד שעבר חרם בבית הספר. "נועם הביא אותו הביתה, נתן לו מקום, בנה אותו מחדש. הוא לא סיפר על זה לאף אחד. גילינו את זה דרך הילד עצמו".
אביו של נועם, שחקן במקצועו, עומד בפני חזרה לבמות בעוד שלושה שבועות עם הפקה של ספר הג'ונגל. "בהתחלה לא ידעתי איך אוכל לעלות לבמה שוב," הוא משתף. "אבל קולגות אמרו לי שזה יעזור לי להתאזן ולמצוא ריפוי. החלטתי שאני חוזר. זה מה שנועם היה רוצה". "אני לא מתעסק כרגע בפרטים", הוא מסכם בדמעות, "הכאב הוא עצום, והחקירה תמשיך. אבל ברור שמשהו במערכת נכשל".
