"היד שלי קשה על ההדק. כל הנפקה של רישיון לכריתת עץ בעיר נעשית בייסורים", אומר מנהל מחלקת גנים ונוף בעיריית גבעתיים רענן שמעיה, המשמש גם כפקיד היערות העירוני. בסמכותו להנפיק היתרים לכריתה במקרים של עצים חולים או מתים, או בשל ביצוע תוכניות בנייה.
"עיריית גבעתיים כורתת הכי פחות עצים ונוטעת הכי הרבה עצים ביחס לגודל האוכלוסייה, לעומת כל הרשויות בארץ", מציין שמעיה, הנדסאי אדריכלות נוף במקצועו, שבאופן אישי גם מתכנן את עבודות השדרוג בגנים הציבוריים בעיר וגם בוחר את סוגי העצים הניטעים בעיר.
"היעד הוא ליצור בעיר רחובות ייחודיים עם צבעי פריחה זהים, או גזעים דומים בכל רחוב", מספר שמעיה, שאת ידו מקשט קעקוע של עץ אלון. לדבריו, "עצים זה חיים. עץ מייצר סביבו חיים. אנחנו חלק ממערך גדול. אני מאמץ את מה שאמר בזמנו דוד בן גוריון – 'עץ בן 70 שנכרת - לא יבוא במקומו שום מבנה. המשמיד עץ בן 70 - עוקר שורשי אדם'".
נפגשתי עם שמעיה לרגל ט"ו בשבט, המצוין השבוע בגבעתיים במבצעי נטיעות, באירועים ובחלוקת שתיל לכל ילד בגנים העירוניים. במהלך הריאיון הוא מדבר על האתגרים המורכבים של שימור ופיתוח המרחב הירוק, באחת מהערים הצפופות בישראל. גם על הצורך לתת מענה לאוכלוסיות רחבות, כמו אוכלוסיית בעלי הכלבים ולדיירים המתגוררים בסמוך לגינות כלבים. "התחלנו השנה בשתי גינות כלבים בפיילוט של הצבת חיפויים על גדרות, במטרה להפחית את מטרדי הרעש לשכנים", הוא מספר. "אנחנו כל הזמן שוקדים על מציאת פתרונות יצירתיים".
כמה עצים נטועים כיום בגבעתיים?
"במרחב העירוני נטועים כ-50 אלף עצים בוגרים, מתוכם כ-20 אלף במרחב הציבורי וכ-30 אלף בשטחים פרטיים ושטחים משותפים של בניינים בעיר".
שמעיה מציין, כי בגבעתיים נטועים עשרות עצים ותיקים, חלקם בני כ-100 שנה. "בניגוד למה שסבורים רבים, עצי הפיקוס אינם הוותיקים ביותר, אלא עצי הברוש, שניטעו לפני כ-100 שנה, בעיקר בשכונות הוותיקות – בורוכוב וגבעת רמב"ם. בעיר נטועים עצי פיקוס בני כ-80-70 שנה".
איזה סוגי עצים מוגדרים לשימור?
"כל העצים בעיר מיועדים לשימור ואנו מקפידים על שמירתם".
פוקוס על הפיקוס
בדומה לרמת גן, גם בגבעתיים נחשבים עצי הפיקוס המיתולוגיים ברחובות הוותיקים בעיר, בהם קק"ל וטייבר, לחלון הראווה הירוק של העיר. "זה עץ מושלם, שהגיע בזמנו לארץ מצפון הודו", מציין שמעיה. "יש לו חופת צל רחבה, שיוצרת הצללה מרשימה. העץ מספק צל, סופח אבק ורעשים, ומוריד את הטמפרטורות כשלוש-חמש מעלות. בתקופת הקיץ, זה משמעותי מאוד", הוא אומר. "עצי הפיקוס משפיעים גם על המחייה סביבם ומהווים מוקד משיכה לציפורים, פרפרים ועטלפים. הם יוצרים סביבה אקולוגית".
ומלכלכת.
"העטלף משלים את הסביבה האקולוגית ודווקא מונע מטרדים, כשהוא אוכל את פירות הפיקוס. לגבי השורשים, ניתן לשלוט בהם באמצעות בקרה וטיפול נכון, ואת זה אנחנו עושים. הפירות הם תעלומה. כשהעצים הגיעו לישראל, לא הייתה להם פריחה פירותית. ככל הנראה, צרעות הן שעשו את ההפריה לעצי הפיקוס לפני כ-50-40 שנה. משרד החקלאות משקיע משאבים רבים במחקרים ובפיתוח חומרים שיימנעו את הופעת הפירות. בעבר הוזרק לעצים חומר עיקור, אבל הוא גרם לפגיעה בעצים ולעתים גם למותם".
באיזו תקופה נושרים הפירות מעצי הפיקוס?
"הפרי נושר ארבע פעמים בשנה, בכל פעם במשך כחודש וחצי".
איך אתם מתמודדים עם המטרד?
"אנחנו מגבירים את פעולות הניקיון, גם באמצעות מכונות טיאוט ומכונות קיטור לשטיפה בלחץ. השטיפה מבוצעת בזהירות, כדי לא לגרום למריחת השומן של הפרי. כסגן מנהל אגף שפ"ע, פעולות הניקיון בעת תקופות נשירת הפרי מעצי הפיקוס, עומדות בסדר עדיפות גבוה. לעתים מבוצעות פעולות יומיומיות וגם זה לא תמיד זה מספיק. בשיא נשירת הפרי מהעצים, בזמן שהעובדים מבצעים את הניקיון, הפירות ממשיכים לנשור, והם נאלצים לחזור כמה פעמים על הניקיונות".
מה מדיניות הגיזום לנוכח נשירת הפירות?
"אנחנו משתדלים כמה שפחות לגזום. לחופת עצי הפיקוס יש יתרונות רבים והם יוצרים נוף ייחודי, שחשוב לשמר אותו".
רחוב טייבר, שנחשב בעיניי רבים ליפה ביותר בגבעתיים, בעיקר בזכות שדירת עצי הפיקוס, עבר לאחרונה שיפוץ נרחב. מה נעשה כדי לשמר את עצי הפיקוס ברחוב?
"רחוב טייבר הוא רחוב מושלם בזכות עצי הפיקוס, לא בזכות הפירות שלהם. עם זאת, אנחנו מתמודדים עם העצים הוותיקים כדי לשמר את הנוף המיוחד ברחוב הוותיק", מציין שמעיה.
עיר בשלל צבעים
בשנה האחרונה התמודדו ערים רבות עם כנימת המייש – מחלה שתקפה עצי מייש וגרמה להם להפריש בתקופת השלכת מעין טל דבש סמיך, שומני ודביק, שיצר מטרדי לכלוך קשים. לדברי שמעיה, כנימת המייש פגעה בעצי מייש רבים ברחוב ריינס.
איך התמודדתם עם התופעה?
"הפתרון הוא הדברתי. משרד החקלאות פיתח הדברה שצמצמה בצורה משמעותית את ההפרשה מהעצים, ואנו ממשיכים לעקוב מקרוב".
מה תוכנית הנטיעות לשנה הקרובה?
"בשנה שעברה ניטעו בגבעתיים כ-600 עצים – בגנים ציבוריים, במוסדות עירוניים וברחובות. השנה היעד הוא לנטוע מספר דומה של עצים. לא מדובר רק בנטיעה. לכל עץ יוצרים בית גידול ומערכת השקיה תואמת, כדי לסייע לו להתבסס".
היכן התמקדו הנטיעות בשנה האחרונה?
"שתלנו, בין היתר, ברחובות המרי והשומר. התוכנית היא לשתול בכל רחוב עצים עם אותו גוון צבע בפריחה, או עם גזעים ייחודיים, כחלק מהחזון ליצור בגבעתיים רחובות עם פריחות ייחודיות באותו גוון לכל אורכ. ברחוב המעיין למשל, שתלנו לפני כמה שנים עצים עם משחק צבעי שלכת מרהיב. לאורך רחוב משמר הירדן השלמנו נטיעת עצי סיגלון והמשכנו את רצף הגוון של הפריחה הייחודית שלהם. ברחוב המרי, שעבר עבודות שיפוץ ושדרוג, נשתלו עצי אלון, עם גזע קישוטי, שיוצרים מראה ייחודי. ברחוב ריינס, שעובר עבודות שדרוג ושיפוץ, נשתול עצים עם פריחה בצבע סגול".
מתי נראה את הפריחה ברחובות העיר במלוא עוצמתה?
"עץ מגיע לשיא הפריחה רק בחלוף כעשר שנים. במרבית הרחובות העצים שנשתלו בשנים האחרונות עדיין לא הגיעו לשיא פריחתם".
במקביל לנטיעות העירוניות, שמעיה מספר שיש כוונה להרחיב את מבצע אמץ עץ, במסגרתו תושבים מקבלים ללא עלות כספית עץ כדי לשתול אותו בחצר הבית או בחצר הבניין המשותף. "נצא בקול קורא לאמץ עץ. ב-2022 אומצו כ-400 עצים, והיעד הוא להגיע השנה לכ-800 עצים, שיימסרו לתושבים לגידול. יש לזה ביקוש גבוה", הוא מציין – "נספק עצי נוי שפורחים ויוצרים פריחה עשירה במגוון צבעים, בהם צאלון וסיגלון".
"כולם נהנים"
שמעה מספר, שלהגדלת מספר העצים יש ערך חשוב נוסף. "העצים מהווים מקור הזנה לציפורים ולפרפרים. כולם נהנים", הוא מחייך.
מה מדיניות לגבי כריתת עצים בעיר?
"בתפקידי כפקיד היערות, שאותו אני עושה בהתנדבות, היד שלי קשה על ההדק. כל רישיון כריתת עץ ניתן בייסורים ורק במקרים חריגים, אם העץ מהווה סכנה, אם הוא חולה ואין אלטרנטיבה אחרת".
במסגרת התוכנית לתוספת אגף לבית הספר גודרון תבוצע כריתה של עץ הפיקוס הוותיק?
"מדובר על תוספת חיונית של כיתות לימוד. במקום עץ הפיקוס, נקבל מהרשות המקומית 40 אלף שקל וניטע 53 עצים".
שמעיה מציין, שבמקביל לשתילות העצים, יש מגמה להגברת השתילות של שיחים רב-שנתיים. "הם דורשים פחות תחזוקה וטיפול", הוא מסביר. "פעמיים בשנה אנחנו שותלים כ-70 אלף פרחי עונה, שיוצרים צבע ויופי בולט בצירים הראשיים בעיר".
במסגרת התוכנית הרב-שנתית לשיפוץ 33 הגנים הציבוריים בגבעתיים, כבר בוצעו עבודות שדרוג ושיקום בכ-23 גנים. מה מתוכנן בהמשך השנה?
"ביצענו בשנה האחרונה כמה פרויקטים של שדרוגים בגנים ציבוריים - גן ילדי טהרן, גן השוטר (על שמו של אמיר חורי, שהסתער על המחבל שביצע את הפיגוע בבני ברק במרץ 2022, מ.כ.), גן תקומה, גן יפה, גן חיל האוויר וגן אסתר".
אתה גם מתכנן כל גן באופן אישי.
"אני אוהב את מה שאני עושה. הסיפוק הוא עצום, זו דרך חיים. חשוב לי לתכנן את הגינות, לשמר את העצים הקיימים, לשדרג את המקום, באמצעות שתילות חדשות, שיקום שבילים והתקנת תאורה, ריהוט גן, מתקני משחקים וברזיות. תכנון בר קיימא, שמאפשר לכל גן להיות נגיש ומונגש, עם תקני הבטיחות הנדרשים".
לנוכח הגידול במספרם של הכלבים בעיר, יש כוונה להוסיף גינות נוספות עבורם?
"בגבעתיים יש 15 גינות כלבים. להערכתי, בינתיים אין צורך בתוספת גינות כלבים, אבל אנו עובדים על תכנון לשדרוג הגנים הקיימים. יש תוכנית להציב בהם מתקני משחק לכלבים".
דיירים המתגוררים בסמוך מתלוננים על מטרדי רעש?
"אנחנו מודעים לזה ויזמנו פיילוט של חיפוי הגדרות החיצוניות בגינות הכלבים בחומר שנועד להפחית רעשים. בשלב הראשון, הפיילוט יהיה בגן הבנים ובגן אהרון, והוא יורחב בהמשך".
באיזה גנים יתמקדו השנה השיפוצים?
"גן מרים ישופץ ויעבור שדרוג, שיכלול את הרחבת מתקני המשחקים, שיקום מערכות השבילים, עיבוי הצמחייה ויצירת גינה חדשה. בגן התיאטרון נציב מתקני שעשועים לגילאי 7-0, ואני מעריך שגנים נוספים יכנסו לתוכנית השיקום השנה".
מה אתם עושים כדי להתמודד עם אירועי ונדליזם בגנים?
"יוצבו מצלמות נוספות בגנים בעיר. הנושא מטופל על ידי אגף הביטחון".
אפשר לקיים עיר ירוקה בציפות כזו?
"גבעתיים בהחלט עיר ירוקה. המדיניות שלנו היא ליצור כמה שיותר שטחים ירוקים ולטפח אותם. יש גם סביבה תומכת של תושבים אכפתיים וזה מקל. בקרב רבים קיימת מודעות לחשיבות השמירה על העצים והצמחייה. זה מתחיל בהסברה בגני הילדים בעיר".
