"זו ציפור הנפש שלי, ואני רואה בפעילות למענה שליחות", אומר מנכ"ל עמותת ידידי הסיסים אמנון האן, תושב גבעתיים. האן הפך לדרך חיים את פעילותו למען שימור אוכלוסיית ציפורי סיס החומות (מלשון קירות), שבשנים האחרונות שטחי הקינון שלהן בישראל הצטמצמו משמעותית, בשל הבנייה החדשה.
"ציפורי סיס החומות חיים במרבית ימות השנה באפריקה, בעיקר בטנזניה, קונגו וזימבבואה. בתקופה זו, אלפים מהן נודדות לישראל ושוהות באזורים אורבאניים שלושה-ארבעה חודשים", הוא מספר. "הן נמצאות בתל אביב, על גגות הרעפים בגבעתיים, רמת גן ומקומות נוספים. הן נכנסות לחללי גגות הרעפים דרך ארגזי הרוח וגם למקומות קינון נוספים דרך תריסי הגלילה".
האן מדגיש את התרומה הסביבתית של ציפורי סיס החומות. "ציפור סיס אוכלת בממוצע כ-20 אלף חרקים ביום, והיא המדביר הביולוגי האולטימטיבי, יש לה תרומה חשובה לאיכות הסביבה", הוא מציין בהתלהבות. "אנחנו בשלבי התארגנות לקראת הגעתן מאפריקה ותחילת הקינון בישראל".
להערכתו, אלפי ציפורי סיס החומות יגיעו בתקופה הקרובה לישראל, וההיערכות למצוא עבורן מקומות קינון בעיצומה. "שטחי הקינון שלהם הצטמצמו בשנים האחרונות משמעותית, בגלל הבנייה החדשה, ואנחנו מבצעים פעולות נקודתיות היכן שניתן ומגבירים את המודעות".
האן הוביל בעבר פרויקט להקמת 26 תיבות קינון לציפורי סיס על מבנה בבית הספר כצנלסון בגבעתיים. בט"ו בשבט אף התקיים בגן רבקה בעיר הפנינג חגיגי לרגל החג, תחת הכותרת "סיסים וחוגגים", במעמד ראש העירייה רן קוניק.
מדד המעוף
במקביל לפעולות להגברת המודעות, מוביל האן לאחרונה מבצע ליצירת תיבות קינון עבור ציפורי סיס החומות במקומות נוספים. "בשיתוף עיריית תל אביב, הקמנו את אתר הקינון הגדול בעולם לציפורי סיס החומות באשכול הגנים החדש בנווה שאנן, סמוך לגינת לוינסקי. האתר כולל 171 תאי קינון.
פרויקט גדול נוסף יזם האן על גג המבנה הוותיק של חברת החשמל ברחוב לבונטין בתל אביב. שיתוף פעולה בין זרוע השימור של חברת קן-התור, חברת החשמל ועמותת ידידי הסיסים, הוביל לשימור 36 תאי קינון של סיסי החומות על בית החווה - מבנה האבן ההיסטורי ברחוב החשמל בתל אביב, שהוקם בשנת 1856, שימש את חברת החשמל ונמנה על אתרי המורשת של ישראל. המבנה נמצא בלב שכונת לבונטין הוותיקה, שחלק בלתי נפרד ממנה הן להקות הציפורים המיוחדות – ציפורי סיס החומות, שלהטוטי הטיסה שלהם מרגשים כל צופה.
תכונתן הייחודית של הסיסים לחיות בלהקות ולטוס באוויר ללא הפסקה, גרמו להכרזה עליהן כציפורים של תל אביב-יפו. הסיסים מקננות בחרכים של קירות הבניינים הישנים, בארגזי הרוח של גגות הרעפים ובבתי התריסים הנגללים, שאותם אותם כאתרי קינון.
תנופת השיפוצים והבנייה במרכזי הערים בארץ ובאירופה, והשימוש הגובר בטכנולוגיות חדשות של איטום פוגעים קשה באתרי הקינון של הסיסים. "אלה ציפורים נודדות שמקננות במבנים, ובגלל שיטות הבנייה החדשות, מספרן יורד באופן מדאיג, והם נכנסו לרשימה האדומה של מינים בסיכון קיומי", מסביר האן. "במטרה לתת מענה לאובדן מקומות הקינון בשכונת לבונטין, החליטה חברת החשמל להצטרף למיזם 'בונים בית לסיסים', שמובילה עמותת ידידי הסיסים".
במסגרת שיתוף פעולה בין חברת חשמל לעמותה, הותקנו תאי קינון על גג המבנה, המשמש את דירקטוריון חברת החשמל, עוד באביב 2016. ראשוני הסיסים החלו לקנן במקום עוד באותה שנה, ובמקום התמקמה מושבת קינון של סיסים שגדלה והתפתחה. אולם, בעקבות ליקויים בטיחותיים שהתגלו במבנה ההיסטורי, הוחלט על פינויו וביצוע עבודות שיקום ושימור מחמירות במקום. במסגרת העבודות, הוסר חיפוי האבן שבוצע בשנות ה-80, וחזיתות האבן שוחזרו למצבן המקורי והמרהיב.
בנוסף, שוחזרו פתחי האבן שנהרסו בעבר. מעל 400 אבנים שסותתו למידות מדויקות באופן ידני והותקנו בפתחי האבן הקשתיים. לאחר בדיקת חומרי הבנייה המקוריים, בוצע ייצור של חומרי בנייה מסורתיים על בסיס סיד חי, בשיטת הערבוב החמה. חברת "קנטאור", זרוע השימור של חברת הבנייה "קן-התור", שאנשיה ביצעו פרויקטים רבים מסוג זה, ביניהם בית ראש הממשלה בתל אביב ומוזיאון מגדל דוד בירושלים, נבחרה לבצע את עבודת השימור ונענתה לאתגר המיוחד.
החברה הזמינה את האן ומתנדבים נוספים מעמותת ידידי הסיסים לפרק את תאי הקינון שהתקינה. התאים נארזו בקפדנות ואופסנו על ידי אנשי החברה, עד להתקנתם מחדש בסיום העבודות. לוח הזמנים היה צפוף במיוחד, שכן הסיסים עומדים להגיע החודש, והיה צורך למהר להכין ולהתקין עבורן את תיבות הקינון. בזכות שיתוף הפעולה, הכל מוכן בזמן, ויש לשער שהסיסים ישמחו למצוא את הבית שעזבו מוכן לקבל את פניהם. דוגמה נהדרת לכך, ששימור המורשת הבנויה ושמירה על הטבע העירוני יכולות להצטלב יחד ולהעשיר את המרחב העירוני הסובב אותנו.
האן מתריע, כי יש צורך בביצוע פרויקטים יזומים במקומות נוספים בסביבה האורבאנית. "הספירה האחרונה של ציפורי סיס החומות התקיימה לפני כתשע שנים, ואז נספרו באזור גוש דן כ-9,100 ציפורים. אני מעריך שמספרן כיום נמוך יותר, בשל הצמצום במרחבי המחייה הטבעיים שלהן. עלינו להירתם להצבת כמה שיותר תאי קינון עבורן, כדי שימשיכו להגיע אלינו בכל שנה מאפריקה", הוא אומר. "זו ציפור מדהימה, ציפור הנפש שלי ואני רואה שליחות אישית בפעילות למענה".
ציפורים שרות בגן
מאות הורים וילדים הגיעו לגן רבקה בגבעתיים, שעמד בסימן ציפורי סיס החומות והקשר בינן לבין העיר גבעתיים, במטרה להעלות את המודעות לשמירה על חיי הציפור המקומית. האירוע קושט בדמויות סיסים מעופפים וההפנינג הייחודי, שהתקיים בסמוך לספינת הפיראטים בגן, כלל סדנאות יצירה להכנת מובייל סיסים, סיורים, שתילת פקעות ודוכנים נוספים, בשיתוף בתי הספר בעיר. באירוע השתתפו גם תלמידי בתי הספר בעיר, שמכרו את תוצרתם.
את האירוע הובילה עמותת ידידי הסיסים בראשותו של אמנון האן, ששמה לעצמה למטרה לשמור על אוכלוסיית הסיסים בישראל. "הפנינג ט"ו בשבט לא יכול להסתכם רק בשתילת צמחים. מבחינתי, זו הזדמנות לעורר מודעות לנושא סביבתי", ציין מחזיק תיק איכות הסביבה בעיריית גבעתיים ד"ר אביעד מנשה.
לדבריו, "טרום משבר הקורונה הקדשנו את ההפנינג לטובת העלאת המודעות לדבורים שנעלמות מכדור הארץ וחשיבותן למערכת האקולוגית שלנו. השנה ציינו את הקשר בין גבעתיים לציפורי סיס החומות. זה המקום להזכיר, שהמחלקה לקיימות ואיכות הסביבה נמצאת בקשר מתמיד עם עמותת ידידי הסיסים ואף הקימה עמה מספר אתרי קינון לסיסים שהוכרו על ידי החברה להגנת הטבע כאתרי טבע רשמיים".
ראש עיריית גבעתיים רן קוניק: "שמחתי לראות מאות מתושבי העיר ממלאים את גן רבקה ונהנים מחגיגת ט"ו בשבט המסורתית שלנו. אני מודה למחלקה לקיימות ואיכות הסביבה באגף שפ"ע על הפקת אירוע מרשים בעל ערך סביבתי וחינוכי, ותודה לכל בתי הספר שהתגייסו ולקחו חלק פעיל בהפנינג החגיגי".
