תיקנו חכמים להדליק נרות לקראת השבת שיאירו את הבית בליל שבת. רעיון נפלא רמוז בנרות השבת. אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שהוא מחפש, ונתקל ברהיטיו וחפציו עד שנדמה לו שכולם קמו עליו להכשילו, ואם הדליק נרות לכבוד שבת - בא שלום לבית, והוא רואה שרהיטיו באו לשמשו, וכל חפציו מונחים במקומם, והוא יכול לענג את השבת בסעודתו. כמו כן, כשמתבוננים על העולם במבט רגיל, הוא נראה מלא קטטות, פילוגים ומלחמות ללא תקנה. כל צד חושב שברגע שיצליח לבטל את זה שכנגדו יגיע למנוחתו, וכך הסכסוכים נמשכים בלא סוף. אך לאחר שאדם זוכה לאמונה, האור האלוהי מתגלה והחושך מסתלק, והוא נוכח לדעת שכל הצדדים השונים משלימים זה את זה, ויש יד מכוונת שמובילה את העולם אל תיקונו, ומכל הצרות והייסורים צומחות ישועות ונחמות. כך נרות השבת שמוסיפים אור ועושים שלום בבית, רומזים לתיקון העולם על ידי הוספת אור אמונה ותורה. בכך שמירת השבת מקדמת את האדם והעולם לתיקונם ולגאולתם.
זמני הדלקת נרות בחנוכה 2023: מתי מדליקים נר ראשון ברחבי הארץ?
זמני כניסת ויציאת השבת וזמני הדלקת נרות
כללי מצוות הדלקת הנרות
מצווה להדליק נרות שבת במקום שבו יאכלו את סעודת ליל שבת. ברכת ההדלקה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת". רוב הנשים נוהגות להדליק את הנרות, לכסות את עיניהן ולברך, ולאחר הברכה ליהנות מאורם. ויש נוהגות לברך תחילה על הנרות ואחר כך להדליקם.
מצד הדין אפשר להדליק נר אחד, והמנהג להדליק שני נרות, אחד כנגד 'זכור' ואחד כנגד 'שמור'. ויש נוהגות להדליק נר נוסף כנגד כל אחד מבני הבית. כאשר נקלעים למקום שאין בו נר, אפשר לקיים את המצווה בהדלקת נורה חשמלית. בנוסף לנרות שמדליקים במקום הסעודה, יש להשאיר בבית נורה חשמלית שתדלק כל הלילה, כדי שהקמים בלילה לא ייתקלו בדרכם.
רווקים, גרושים ואלמנים, חייבים להדליק נרות בביתם, וכשהם מתארחים בבית אחר, המנהג לסמוך על הדלקת בעלת הבית. משפחה שמתארחת אצל חברתה יכולה להסתפק בהדלקת הנרות של בעלת הבית. אמנם כיוון שנשים מחבבות את המצווה, נוהגים לתת רשות לאורחת להדליק נרות. ואזי ראוי שבעלת הבית תדליק את נרותיה במקומם הקבוע, והאורחת תדליק נרות במקום אחר, כדי שתהיה תוספת ייחודית בהדלקתה. למשל, אם בעלת הבית רגילה להדליק בסלון, האורחת תדליק במטבח.
נשים ונרות השבת
מצוות הדלקת נרות שייכת לכל ישראל, גברים ונשים, נשואים ורווקים, שהכל חייבים לכבד את השבת ולענגה על ידי נרות השבת. אמנם זכותה של אֵם הבית במצווה קודמת לשאר בני המשפחה, שעיקר 'שלום הבית' תלוי בה. ואף אור התורה והאמונה שורה בבית בזכותה. מפני חיבת המצווה, נשים רבות נוהגות להדליק את הנרות בפמוטים נאים של כסף. אמרו חכמים, שהמהדרות בהדלקת נרות שבת יזכו לילדים חכמים שיוסיפו אור בתורתם ובמעשיהם הטובים. לכן נשים רבות נוהגות להתפלל אחר הדלקת נרות על ילדיהן שיהיו טובים וחכמים.
קבלת שבת בהדלקת הנרות למנהג נשים
אין מילים לתאר את גודל ערכה של השבת ואת עומק רעיונותיה, וכשאין מילים - המעשים מבטאים את מה שמעבר למילים. הדלקת הנרות מבטאת את מהותה של השבת, שאורם רומז לאור האמונה שמביא שלום והשלמה לעולם (לעיל ז). לכן השעה שבה אֵם המשפחה מדליקה את נרות השבת היא מהשעות הקסומות ביותר. שעה שבה נפרדים מימות החול ונכנסים ליום שבת המקודש וזוכים לתוספת נשמה והארה.
אשה שלא הספיקה לסיים את כל הכנותיה ולהדליק נרות בשעה הכתובה בלוחות, רשאית לדחות מעט את הדלקת הנרות, ובלבד שתדליקם לפני שקיעת החמה. אבל אם כבר הגיעה שעת השקיעה, לא תדליק נרות באותה שבת, מפני שהשבת כבר נכנסה ואסור להדליק אש. כאשר אחד מבני הבית רואה שבעלת הבית לא תספיק להדליק נרות, ידליק במקומה את הנרות לפני השקיעה. אשה שקיבלה שבת בהדלקת הנרות, רשאית לבקש מבעלה או מיהודי אחר שעדיין לא קיבל על עצמו את השבת, לעשות עבורה מלאכות שאסורות עליה, ובתנאי שיספיק לקבל את השבת לפני השקיעה.
נוסח הדלקת נרות שבת ויום טוב:
בשבת: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹו-הֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת
ביו"ט: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹו-הֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב
לאחר ההדלקה נהגו לומר:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹו-הַי וֵאלֹו-הֵי אֲבוֹתַי. שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי (וְאֶת אִישִׁי וְאֶת בָּנַי וְאֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי) וְאֶת כָּל קְרוֹבַי. וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים. וְתִזְכְּרֵנוּ בְזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה. וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים וּתְבָרְכֵנוּ בְּרָכוֹת גְּדוֹלוֹת. וְתַשְׁלִים בָּתֵּינוּ. וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ. וְזַכֵּנִי לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים. אוֹהֲבֵי ה'. יִרְאֵי אֱלֹו-הִים. אַנְשֵׁי אֱמֶת. זֶרַע קֹדֶשׁ בַּה'. דְּבֵקִים וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָנָּא שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בָּעֵת הַזֹּאת. בִּזְכוּת שָׂרָה וְרִבְקָה וְרָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ. וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן:
הדברים הובאו מתוך אתר 'המסורת היהודית' של הרב אליעזר מלמד. ראש ישיבת הר ברכה ורב היישוב