הסוכנות היהודית עושה הכל כדי לפתור את המשבר בין ישראל ליהודי התפוצות

מעיתונאי ותיק ומנוסה כשלמה שמיר, כתב "מעריב" בארצות הברית, מצופה היה לכתוב אחרת במאמרו “איפה הרצוג?" (30.12.2018). אני מודה לו שהרים לי להנחתה מעל דפיו של עיתון נכבד כ"מעריב", אבל קובע כי לצערי מאמרו טועה ומטעה.
 

שתי הנחות מוטעות בבסיס מאמרו. הראשונה והמרכזית בהן היא שאינני נשמע בכל הקשור ליחסי ישראל והתפוצות במסגרת תפקידי החדש כיו"ר הסוכנות היהודית. אילו היה שמיר טורח ומבצע חיפוש מהיר באינטרנט, לבטח היה מוצא את שלל אמירותיי וראיונותיי מאז שנבחרתי לכהונת יו"ר הסוכנות. במיוחד שמתי דגש על המשבר העמוק ביחסי ישראל והתפוצות. המשבר הזה הוא המרכיב המרכזי בהחלטתי לקחת על עצמי את התפקיד בעת הזו. אילו היה שמיר נכנס לרשתות החברתיות, שבהן אני פעיל מדי יום, לבטח היה מוצא אינספור התייחסויות שלי לנושא, שעולה כמעט בכל פורום שבו אני נוכח. עמדותיי ברורות, מוצקות ונאמרות בקול גדול.
 

בנאום המכונן שנשאתי באוקטובר האחרון בעצרת השנתית של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, הצבעתי על סכנת הפילוג בעמנו - בין מה שאני מכנה “ירושלים", דהיינו העם היושב בציון, לבין “בבל", דהיינו העם היושב מעבר לים. בנאום הדגשתי את האיום במלוא חומרתו והצבתי יעדים וכלים להתמודדות מול האתגר: תוכניות להנחלת השפה העברית בתפוצות; שכלול החוויה הישראלית בתחומי התרבות וההייטק; בניית כוח צעירים יהודי למשימות תיקון עולם ועוד.

ההנחה השנייה המשתמעת מהמאמר היא שיו"ר הסוכנות חייב לספק אמירות מזעזעות כדי לשנות את המציאות. זו השקפה מיושנת שלא תמיד הוכיחה את עצמה. כדי להתמודד עם שסעים כה עמוקים בעם, יש לפעול הפוך – לבנות אמון ודיאלוג ולהוביל תהליכי תיקון. בכך אני משקיע מאמצים רבים.

מרגע שנכנסתי לתפקיד לפני כחצי שנה, נפגשתי עם כל שחקני המפתח שלוקחים תפקיד מרכזי בהצתת המשבר או שבידם להביא לסיומו. ביקשתי מהם להוריד את הטון, לבדוק את כל הטענות ולפתח דיאלוג לפני שעמנו הקטן, שמונה בסך הכל כ־14.5 מיליון נפש בתוך ים של 7 מיליארד בני אדם, ייקרע לגזרים וייעלם חלילה.

ניגשתי באופן אישי לכל הרבנים, חברי הכנסת וקובעי המדיניות והדעה הרלוונטיים, וביקשתי להבין כי דברים שנאמרים על ידם חודרים ללבבות של מיליוני יהודים מעבר לים. ביקשתי שילמדו על מה שקורה בקהילות שמעבר לים ויכירו את השיח היהודי המרתק בזרמים ובקהילות. באותה מידה ניגשתי לאחים ולאחיות מעבר לים וביקשתי מהם ללמוד את החברה הישראלית, ולהבין שלא כל מה שהם שומעים וקוראים בכלי התקשורת משקף את המציאות המורכבת במדינת ישראל. 

הדמוקרטיה בישראל היא דמוקרטיה תוססת, ובו־בזמן מתרחשים שינויים חברתיים עמוקים, כפי שמתקיימים בכל מדינה. לשני הצדדים אני מבהיר את גודל השעה וכי רב המשותף על המפלג. שמחתי לאשרר את עקרונות מגילת העצמאות בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית כבאי הכוח של התפוצות במדינת ישראל. אני שמח להוביל ארגון נמרץ שעובדיו עושים לילות כימים כדי לעודד ולקלוט עלייה, לטפח זהות ומורשת יהודית בכל רחבי תבל ולהשפיע על החברה הישראלית בפעילויות רבות ומגוונות. 

על דבר חשוב אחד אכן מצביע המאמר: כלי התקשורת, כולל עיתון זה, צריכים לייחד את כיסוי התחום החשוב של יחסי ישראל והתפוצות ולהביאו לידיעת הציבור בצורה ממוקדת יותר. עם שלוש נקישות על העץ, אני שמח שיש רצון אמיתי להידברות, וכולי תקווה שאווירת הבחירות לא תהרוס זאת.