בית הדין המיוחד בראשות הרב הראשי לישראל הגר"י יוסף, הדיין הרב מיכאל עמוס והרב יעקב רוז׳ה שהוקם במטרה לדון במעמדם ההלכתי של הנספים באסון התרסקות המטוס באתיופיה ואף גבה עדויות ממתנדבי זק"א ששהו באזור האסון, קבע כי על המשפחות לשבת שבעה על יקיריהם שעל פי העדויות וההוכחות שהוצגו בפני ביה"ד שהו על המטוס. בפס"ד נכתב כי העגונות יותרו בהמשך לאחר סיום הליך זיהוי שרידי הגופות שימצאו. פסק הדין ניתן לאחר
קבלת מסמכים רשמיים מממשלת אתיופיה, משרד החוץ ומחברת התעופה, ולאחר מס דיונים וישיבות של בית הדין המיוחד.
ההרוגים הישראלים באירוע הם, כזכור, שמעון ראם-ביטון, אב לחמישה מזכרון יעקב, ואברהם מצליח ממעלה אדומים. בפס"ד ארוך ומנומק המשתרע על מס עמודים ובו מופיעים מקורות הלכתיים רבים נפסק על ידי ביה"ד המיוחד כי על המשפחות לשבע שבעה כאמור ולנהוג מנהגי אבלות. לאחר קבלת פסק הדין של ביה"ד המיוחד הודיעו המשפחות כי החלו לשבת שבעה על יקיריהן ופרסמו את זמני ניחום האבלים. בפס"ד, מתייחסים הדיינים כי לגבי היתר הנשים להינשא על אף שיש פנים רבות להיתר כבר עכשיו, הדבר ידון לאחר סיום זיהוי שרידי הגופות בעוד מספר חודשים.
בעקבות פניות אלמנות הנספים באסון הטיסה באתיופיה, משפחת ראם, ומשפחת מצליח, ללשכת הראשון לציון הרב הראשי לישראל, חבר בית הדין הגדול ונשיא מועצת הרבנות הראשית הראש"ל הגר"י יוסף, בבקשה להורות להם האם לשבת שבעה על קרוביהם וכן להתייחס לשאלת מעמדן האישי, לאחר שבינתיים לא נמצאו חלקי גופה ברורים השייכים לנספים הישראלים ולאחר דיון בהשתתפות נציגי משרד הפנים, החוץ ועוד הוחלט להקים ביה"ד מיוחד שידון במעמדם האישי של הנספים.
בפני ביה"ד המיוחד הופיעו יו"ר זק"א ר' יהודה משי זהב ומתנדב זק"א מר אליעזר סמט, ששהו באתר מיד לאחר האסון באתיופיה והעידו בפני ביה"ד על הממצאים שראו באזור האסון. בפני ביה"ד הוצגו גם מספר תיעודיים שנמצאו במקום וכן מספר מסמכים הקשורים ישירות לנספים הישראלים. בנוסף, בפני ביה"ד הוצג ע"י נציג משרד החוץ מסמך של חברת התעופה "אתיופיאן איירליינס", ובו רשימת כל האנשים שעלו למטוס, ובין השמות נמצאו שמותיהם של שני היהודים שהיו על המטוס וכן נמסרו לביה"ד עדויות של יהודים שראו את הנספים הישראלים עולים על המטוס. כמו כן הגיעו ללשכת הראשון לציון מסמכים רשמיים משלטונות אתיופיה שמאשרים שהנספים הישראלים היו על הטיסה.