ה"פרשייה" הנוכחית נגד המכינה בעלי - תעודת עניות עצובה לציונות החילונית

לדוגמא, המכינה בעלי, כמייצגת את ציבור הכיפות הסרוגות, טוענת שתהליך קיבוץ-גלויות ובניין הארץ הוא תופעה אלוקית, שהרי אין לה הסבר אנושי. על הרצל אמרו שהוא משוגע, על בן גוריון אמרו שיגרום לשואה שנייה בזה שיכריז על המדינה, ערב מלחמת ששת הימים ביצרו את תל אביב וחפרו קברי אחים בשביל מאות אלפי ההרוגים שיהיו ובמיתון הכלכלי של שנות השמונים חשבו שהמדינה תקרוס מחוסר תקציב. למרות כל זאת אנחנו היום מעצמה טכנולוגית, מדעית, מדינית כלכלית וצבאית בקנה מידה אזורי ולעיתים אפילו עולמי. התופעה הזו לא מתרחשת רק בגלל שאתה והוא חכמים אלא גם ובעיקר בגלל שאבא שבשמים החליט להקים את כנסת ישראל מעפר.
 

עם כל הטיעון הגדול הזה לא מתמודדים בצד השמאלי של המפה אלא צועקים על חלקי משפטים שנאמרו בהקשרים מסוימים. אם הטיעונים הללו היו מוטעים אז היו תוקפים אותם, אך מכיוון שמרגישים שהטיעונים הללו נכונים מתעסקים בזוטות. אם מסלפים דברים של רב כדי להתנגח בו סימן ששאר הדברים שלו מוסכמים על רוב האוכלוסייה בישראל. 
 

איך יודעים שקבוצה איבדה את חוש הכיוון? כשהיא מלכלכת על אנשים טובים בלי להתמודד עם טענותיהם. יש מעט מאוד אנשים צדיקים בעם ישראל כמו הרב אליעזר קשתיאל. מדובר בתלמיד חכם עצום ועדין נפש שלא יודע איך לפגוע בזבוב. יש לו ענווה שמעוררת הערכה עצומה בכל מפגש איתו. אם מלכלכים אפילו עליו סימן שכבר ממש אין טיעונים טובים בצד השני. ברור שצריך להיות ביקורתי ולומר דברים חדים אבל אם מלכלכים עליו באופן אישי במקום להתמודד באופן ענייני עם אמירותיו אז כנראה שדווקא ליוצאים נגדו יש בעיה רצינית. ביקורת עניינית היא דבר מבורך, אך ביקורת אישית היא סימן לאבדן דרך. 

 

אגב, אחד מתלמידיו הבולטים של הרב קשתיאל הוא רס"ן רועי קליין ז"ל, סמג"ד 51, שקפץ על רימון בלבנון כדי להציל את החיים של כולנו. את החינוך של הרב קשתיאל מוכנים לקבל בשמחה כשהוא מגדל מאות קצינים בכירים מעולים, אך אין טיפת סבלנות לשמוע את מכלול דבריו עד הסוף ולהבין מה באמת אמר.
 

אחת מהתופעות המעניינות בהקשר הזה היא גבולות הפלורליזם. דווקא אנשים המגדירים את עצמם כפלורליסטים נעשים חסרי סבלנות ואפילו עצבניים ביחס לאנשים מסויימים. על שקרי דובר החמאס הם יגידו שזה הנרטיב הפלסטיני, על מחבל מתאבד שרצח עשרות יהודים יגידו שהוא סבל במחנה הפליטים ולכן התאבד, על האובססיה האנטישמית של אירופה יאמרו שהיא נובעת ממדיניות חוץ כושלת של ישראל אבל כשמתנחל-כיפה-סרוגה יביע את דעתו יגידו שהוא משיחיסט מסוכן שמאיים על הדמוקרטיה ולכן צריך לפטר אותו ולסגור את מוסדותיו. במילים אחרות חופש הביטוי הוא זכות שניתנת רק לצד מסוים של המפה הפוליטית. 
 

אגב, סילוף משפטים שנאמרו במהלך שיעור של שעה הינה תופעה מאוד מאכזבת. אני מאוד מעריך חברי כנסת ועיתונאים אך מתאכזב כל פעם מחדש כשיורדים לרמות נמוכות כל כך. כל אדם שעבר קורס באקדמיה או שלמד בישיבה יודע שבמהלך שיעור עמוק ומורכב אומרים דברים חדים כדי להבהיר נקודה. כשהמרצה או הרב אומרים את המשפטים הללו הם אינם מתכוונים להגיד אותם כמו שהם נשמעים בתקשורת אלא בהקשר של השיעור הם תורמים להבנת הנושא. זה לא רציני לצטט משפט מתוך שיעור שלם ולעוות אותו. לעשות דבר כזה איננו משפיל את הרב שאמר זאת אלא משפיל את העיתונאי המסלף ואת הפוליטקאי שצועק. 
 

את תקופת הבחירות סיימנו וכבר אין תירוץ להמשיך בצעקנות. אולי כדאי דווקא בימי ספירת העומר שבהם מתו תלמידיו של רבי עקיבא בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה להתאזר בסבלנות ולהקשיב לדברים באופן שלם ולא באופן חלקי, מסולף ומנופח.