הורים יקרים, הלב נקרע כששומעים על הפגיעה בילדים קטנים כל כך. אנחנו סומכים על המורים והגננות שעושים כמיטב יכולתם לעשות טוב למען ילדינו ולא נסבול אפשרות שמחנכים יתעללו בתלמידים. לצערנו תופעות כאלו מתרחשות לפעמים וצריך להעצים את יכולות הפיקוח והענישה על סגל הגנים ובתי הספר. עם כל הכאב יש גבול אחד שאסור לעבור.
יהודי אתיופיה האהובים, סלומון טקה ז"ל איננו הבעיה אלא אנחנו הבעיה. שיטור יתר הוא רק אחד מהביטויים של היחס הבעייתי שאתם סופגים. קהילה חזקה ומדהימה של יהודים שרדה במשך אלפי שנים במרכז אפריקה ואז עלתה לארץ כנגד כל הסיכויים מתוך מסירות נפש ומאמצים אדירים. מבנה הקהילה התנפץ, זקני העדה והקסים ירדו ממעמדם, חוסר הבנה ואטימות מנעו מכם השתלבות מלאה בחברה הישראלית ועוד תופעות קשות. עם כל הכאב יש גבול אחד שאסור לעבור.
יהודי יקר, זה נורא כשאתה רואה מצד אחד את שכניך לישוב או חבריך נרצחים על ידי מחבלים ומצד שני אינך רואה תגובה ישראלית. אוזלת היד וחוסר המשילות עלולה לפעמים להטריף את הדעת. מגבלות בינלאומיות, שיקולים אסטרטגיים ועוד מניעים גורמים לנו לאיפוק ומונעים מאיתנו שימוש בכוח שנמצא בידי צה"ל. לפעמים נוצרת תחושה שדם יהודי מופקר. עם כל הכאב יש גבול אחד שאסור לעבור. יש גבול אחד פשוט שנקרא חוק ולא עוברים עליו. לעולם.
אין אף הצדקה לשרוף את ביתה של המטפלת, לשרוף מכוניות ולפגוע ברכוש תוך כדי הפגנות או לפגוע בערבים וברכושם רק מכיוון שהם ערבים. יש חוק במדינה והוא צריך לשלוט כי אחרת תהיה כאן אנרכיה שהיא הרבה יותר נוראית מחוק אחד לא טוב. בלי חוק וסדר אנחנו נחרב ולכן צריך להיאבק למען ביסוס מדינת החוק. חכמים אמרו שצריך להתפלל על המלכות כי בלעדיה אנשים יאכלו אחד את השני "הווי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (אבות ג', ב'). אם צריך להתפלל על המלכות סימן שקיומה איננו מובן מאליו. מדינה מבוססת על אזרחים שומרי חוק ואם נשמור על החוקים רק כשהם נוחים לנו אז נהרוס את המדינה.
במשך אלפיים שנות גלות שכחנו מה זה מדינה ואיך שומרים על החוק. איבדנו את תרבות הממלכתיות. שבעים שנה אחרי הקמת המדינה אנחנו עדיין חווים תופעות שנובעות מחוסר הפנמה שחוק הוא חוק ולא עוברים עליו לעולם.
הכותב הוא ראש המכינה הקדם צבאית בקשת