כנס בן יומיים אשר יתמקד ביצירתם, פועלם והשפעתם של הרב כלפון משה הכהן וחכמי תוניסיה בעת החדשה נפתח הבוקר (ראשון) באוניברסיטת בר-אילן לרגל 70 שנה לפטירתו של הרב משה כלפון הכהן. אל הכנס, המתקיים ביוזמת מרכז דהאן למורשת יהדות ישראל במזרח ובמערב, הגיעו מאות משתתפים וביניהם מנכ"ל אוניברסיטת בר אילן מר זהר ינון, דיקן הפקולטה למדעי היהדות פרופ' ירון הראל, מרצה בפקולטה למשפטים ובמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו פרופ' אמריטוס צבי זהר, מנהל מרכז דהאן ד"ר שמעון אוחיון ורבים נוספים.
"לדעת הרב כלפון, המציאות הבינלאומית בה כל מדינה היא ריבונית באופן מוחלט, היא מרשם למלחמות וסכסוכים הפוגעים קשות בכל בני האדם", מסביר פרופ' אמריטוס צבי זוהר, מרצה בפקולטה למשפטים ובמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו. "הרב כלפון אשר היה ציוני בכל רמ"ח אבריו תיאר מציאות בה השלטון היהודי בארץ ישראל לא יהיה ריבוני באופן מוחלט, כשאר מדינות בעולם. לדעתו, טובת העולם ושלומו יוכלו להתממש רק אם כל מדינות העולם תהיינה כפופות לשלטון כלל-עולמי. את הגורם הזה מכנה הרב כלפון בשמות שונים: 'בית דין כללי', 'ריפובליק כללי' וכן 'חבר לאומים' העולה בקנה אחד עם חזונם של נביאי ישראל.
"בחזונו של הרב כלפון, אם כן, התורה שתצא מירושלים לכל העמים אינה סותרת את תורת משה, אולם בשונה ממנה היא אינה פרטיקולרית, אלא תורה של שותפות כל העמים בסדר עולם אוניברסלי. סדר עולמי חדש בו אין מלחמות בין ארצות ועמים, סדר עולמי המתאפיין בדאגה משותפת לכלכלה, לבריאות, לחינוך, למשפט פלילי, לתחבורה ולתקשורת. במלים אחרות - סדר עולמי כלל אנושי, אזרחי, נאור ומתוקן".
מנהל מרכז דהאן למורשת יהדות ישראל במזרח ובמערב, ד"ר שמעון אוחיון: "רבי כלפון משה הכהן נולד בשנת 1874, חי ופעל באי ג'רבה בצפונה של תוניסיה ולימים רבה הראשי של תוניסיה. עם פרסום הצהרת בלפור הוא מכריז על "התחלתה דגאולה", וב-1919 מצא את עצמו כאחד ממייסדי התנועה הציונית בג'רבה שנקראה אז "עטרת ציון" ששקדה על לימוד השפה העברית. כאשר קמה המדינה, תגובתו הייתה לקבוע חגיגה של שלושה ימים לציון עצמאותה של ישראל.
"באותה מידה שהיו לו רעיונות ציוניים לאומיים הנוגעים לגאולת ישראל, הוא החזיק בתפיסה אוניברסלית ששמה דגש על בניית עולם שלם ומתוקן עבור כל בני האדם. כבר בעשור השני של המאה העשרים הוא מפרט את תוכניתו לייסוד וועד מדינות אשר יישב בירושלים, ישמור על השלום, ידון בין מדינות ויקיים מנגנון ליישוב סכסוכים, ואפילו פרוטוקול ערבות הדדית כלפי מדינות הנמצאות במצוקה".
ד"ר אוחיון המשיך את דבריו והסביר כי "במרכז דהאן אנו פועלים להנחיל את התפיסה כי המורשת של כל קהילה וקהילה בישראל שייכת לכולם. עלינו להשלים את הפאזל התרבותי הישראלי, להנגיש לציבור הישראלי את אוצרות הרוח ממזרח וממערב. אנשי הרוח וההגות בכל תפוצות ישראל הם הבסיס עליו הזהות הישראלית שלנו צריכה להישען. הכנסים על דמויות המופת, מכל קהילות ישראל, מדגישים מסר חינוכי חשוב לציבור הישראלי ולנוער – יש לנו מחויבות להכיר את דמויות המופת והתרבות של כלל קהילות ישראל ביוצרים פסיפס ישראלי, נכס צאן ברזל תרבותי ישראלי".