היוזמה לתיקון חוק השבות מעוררת התנגדות בישראל, מחשש לתגובת נגד של יהודי ארצות הברית ופרסומים רבים טענו ששינוי החוק, וביטול סעיף הנכד, יגרום למשבר של ממש עם יהודי התפוצות. אלא שנתונים המתפרסמים כאן לראשונה מראים שפחות מאחוז מקרב העולים מארה"ב בעשור האחרון נאלצו להשתמש בסעיף הנכד בכדי לעלות - כיוון שרובם היו יהודים, ואלה שלא, היו בני זוג, בנות זוג או ילדים של יהודים.
הנתונים שחושף ד"ר נתנאל פישר, מומחה לעלייה ולהגירה, מלמדים שבעשור האחרון עלו לישראל רק 67 נכדים של יהודים. נכדים אלו, שאינם יהודים בעצמם, עלו ארצה מכוח סעיף הנכד בחוק השבות. מדובר על פחות מאחוז מכלל העולים בתקופה זו של כעשרים ואחד אלף עולים. מכך עולה שרק כאחוז אחד בלבד מקרב העולים מארצות הברית אינם מוכרים כיהודים או כקרובי משפחה ממדרגה ראשונה של יהודים. בפועל, רק עשרות בודדות של עולים ייפגעו מביטול סעיף הנכד בחוק השבות.
נתונים אלו מתייחסים לשנים 2010-2021 והם מבוססים על מחקר בנושא עלייה לישראל שערך פישר, ראש בית הספר למדיניות ציבורית במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. מחקר זה, המתבסס על נתוני הסוכנות היהודית, מתייחס לעולים שעלו מארצות הברית, והם אינם כוללים את העולים ששינוי את המעמד שלהם לאזרחים ישראלים בזמן שהותם בישראל, המכונה "שינוי סטטוס". עם זאת פישר מדגיש כי אין שינוי באחוז הנכדים מתוך העולים שהחליטו לעלות לאחר שכבר שהו בישראל וגם כאן מדובר באחוז אפסי מכלל העולים.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאז הקמת המדינה ועד היום עלו לישראל כמאה ועשרים אלף איש ואישה מארצות הברית, כאשר בשנים האחרונות ישנו גידול קל במספר העולים השנתי והוא נע בין 2500 ל-4000 בשנה.
עם זאת מסתבר שאין כמעט עולים שאינם יהודים מארצות הברית. מתוך כעשרים וחמישה אלף עולים שעלו בעשור האחרון מארצות הברית, כולל העולים שעלו בעת שהותם בישראל, רק כחמישה אחוז, כ-1300 עולים, אינם יהודים.
אלא שגם מיעוט עולים זה אינו צפוי להיפגע מהשינוי המוצע בחוק השבות: הרוב המוחלט, כ90%, של העולים הלא-יהודים הם בני משפחה קרובים, כלומר בני זוג וילדים של יהודים. זאת בניגוד לעלייה הלא-יהודית ממדינות אחרות ובראשן ברית המועצות לשעבר, שם רק כ-30 אחוז מהעולים מוכרים כיהודים. העלייה הלא-יהודית מארצות הברית היא עלייה קטנה מאוד של בני משפחה מדרגת קירבה ראשונה שעלייתם כלל אינה נידונה במסגרת תיקון "סעיף הנכד".
נתון מעניין אחר שעולה ממחקרו של פישר חושף כי ישנו אחוז גבוה למדי של מתגיירים העולים ארצה מארצות הברית. מספר המתגיירים שעלו בעשור האחרון עומד על כ-1,500 איש, ממוצע של כ-120 מתגיירים מדי שנה. המתגיירים העולים מארה"ב מהווים כ-7 אחוז בממוצע מכלל העולים השנתי. פישר מסביר שהנתונים אינם מאפשרים לדעת באיזה זרם התבצע הגיור, אורתודוקסי, קונסרבטיבי או רפורמי. עם זאת מדובר באחוז גבוה יחסית של מתגיירים המהווים חלק גדול יותר מאשר האחוז שלהם מכלל האוכלוסייה היהודית בארצות הברית.
לדבריו של פישר "המחקר מלמד שהדיון אודות סעיף הנכד אינו רלוונטי כלל לעלייה מארצות הברית ומעט בני המשפחה הלא-יהודים המצטרפים לעליית בן המשפחה היהודי, יוכלו להמשיך ולעלות ארצה". לטענתו, "דווקא האחוז המפתיע של המתגיירים מחייב לפעול ברגישות בנושא של הכרה בגיורים המתבצעים בתפוצות".
יש לציין שהארגונים היהודיים בארה"ב מתנגדים לשינוי סעיף הנכד מכמה סיבות כגון העובדה שלרבים מאותם מנהיגים יהודיים יכולה להיווצר סיטואציה בה הנכדים שלהם לא יוכרו כיהודים בעקבות נישואי התערבות הפופולאריים מאוד. בנוסף, חלק מהזהות היהודית-אמריקאית היא כזו שמחוברת לערכים ליברליים ופרוגרסיביים, שאינם מיושרים קו עם קביעה הלכתית הקובעת מיהו יהודי.