בעקבות הסערה בתקשורת בעניין השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ועלייתו להר הבית, שוחחתי עם אלוף משנה במיל' רונן הכהן, בניסיון להבין מדוע חצי מהעם אדיש להר הבית, חציו השני מחכה למשיח ורק קומץ זעיר עולה להר הבית ומשווע לגאולה דרך תודעת הר הבית ובית המקדש.
רונן, שהוא בעצמו כהן, מנסה בדרכיו שלו להבין מדוע, והיכן בהיסטוריה, עם ישראל איבד את הדרך אל תפקידו, ייעודו ותרבותו העוברת בהכרח דרך הר הבית אל בית המקדש.
לשיטתו של רונן, חז''ל, בדרך של מחטף, בזמן הכאוס שנוצר בעקבות חורבן בית שני, השתלטו על עם ישראל וביקשו ליצור תפנית במעשה ובתרבות היהודית. הם יצרו תודעה אחרת שבה אלוהים הוא ''נוכח נפקד'' והם, אלו שהחליפו את תפקידו, באומרם: "מאז שחרב בית המקדש פסקה הנבואה, חכם עדיף מנביא ועוד כהנה וכהנה".
אין ספק שעוול נוצר לעם היהודי כל שנות גלותו בהן אלוהיו היה נעדר / נסתר ורק בדרך נס, דרך הנביאים שניבאו חזר העם לארץ ישראל, מוכה, חבול, ורצוץ מאלפיים שנות גלות. כל בר דעת היום שואל את עצמו האם זה מה שאנו רוצים? אלוהים נסתר / נעדר / מדומיין, או אלוהים נגלה ונוכח?
ואסיים באמירה: רבן יוחנן בן זכאי, מי שאמון על דרך ''היהדות החדשה'', אמר לפני מותו: "אייני יודע אם אלך לגן עדן או לגיהינום", ואולי לא בכדי אמר זאת, כי לעוות את דבר האלוהים ולהרחיק אותו מתודעת האדם והתקשורת שהתחילה אצל אברהם אבינו ונפסקה אצלו, יכולה להעיד על הכול!