תגלית חשובה ומרגשת: בולה הנושאת שם עברי מלפני 2,600 שנה נחשפה צפונית לעיר דוד. על הבולה מופיע תיאור התפקיד הבכיר ביותר בחצר המלך בממלכת יהודה.
לדברי הארכיאולוג אלי שוקרון אשר ניהל את החפירה, "זו הפעם הראשונה שהתגלתה בירושלים בולה מהסוג הזה במסגרת חפירה ארכיאולוגית. הבולה הוחתמה על ידי ראש השרים בבית המלוכה בממלכת יהודה ואין ספק כי מדובר בממצא בעל חשיבות רבה".
על הבולה (טביעת חותם), אשר שימשה לחתימת מסמכים, מופיעות בכתב עברי קדום המילים: "לאדניהו אשר על הבית". גודלה של הבולה כסנטימטר אחד, ועל פי סוג הכתב המופיע עליה, היא מתוארכת למאה השביעית לפני הספירה - תקופת ממלכת יהודה.
המונח "אשר על הבית" מתאר את התפקיד הבכיר ביותר בהיררכיה המלכותית בממלכת יהודה וישראל והוא מופיע לראשונה ברשימת שרי שלמה. תפקיד זה מוזכר בתנ"ך בהתייחס למספר דמויות בעלות השפעה ניכרת בממלכה והוא מתאר שר בכיר שהיה מקורב מאד למלך.
כך למשל, מוזכר "עבדיהו אשר על הבית", בספר מלכים א', כמי שכיהן בתפקיד זה בממלכת ישראל, תחת שלטונו של המלך אחאב בתקופתו של אליהו הנביא. במסגרת כהונתו בתפקיד, פעל עבדיהו נגד איזבל בניהול הממלכה ואף הציל מאה מנביאי ה' לאחר שהחביאם במערה.
כמו כן, בתפקיד זה כיהן בממלכת יהודה בתקופת חזקיהו המלך גם "אליקים בן חלקיהו אשר על הבית". על פי המתואר בספר ישעיהו, ניהל אליקים משא ומתן עם רבשקה, אחד משריו של סנחריב מלך אשור, אשר איים לכבוש את ירושלים.
את השם "אדניה(ו)" המופיע על הבולה, נושאות שלוש דמויות תנ"כיות: שם זה היה שייך לאחד מבניו של דוד המלך כמוזכר בספר מלכים: "וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן-חַגִּית אֶל-בַּת-שֶׁבַע אֵם-שְׁלֹמֹה". (מלכים א', ב', י"ג). כמו כן הוא נזכר כאחד הלוויים בימי יהושפט "וְעִמָּהֶם הַלְוִיִּם, שְׁמַעְיָהוּ וּנְתַנְיָהוּ... וַאֲדֹנִיָּהוּ וְטוֹבִיָּהוּ" (דברי הימים ב', י"ז, ח'), וכאחד מראשי העם בימי נחמיה: "רָאשֵׁי, הָעָם... אֲדֹנִיָּה בִגְוַי, עָדִין". (נחמיה, י, י"ז).
יצוין כי כבר לפני כ-150 שנה, התגלתה לא הרחק מעיר דוד, במדרון המזרחי של נחל הקדרון, מערת קבורה ועליה הכתובת הפותחת במילים: "זאת קבורת ..יהו אשר על הבית". תחילתו של השם נמחקה, אולם כתובת זו מתוארכת אף היא למאה השביעית לפני הספירה, בדומה לבולה. כתובת הקבורה התגלתה על ידי הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו וחקירתה ופענוחה הושלמו על ידי פרופ' נחמן אביגד, כשמונים שנה לאחר גילויה.
מקורה של הבולה הוא בעפר שהוצא מחפירה שהתקיימה ביסודות הכותל בשנת 2013, אולם רק לפני כשלושה שבועות היא נחשפה במסגרת פרויקט סינון העפר בגן הלאומי עמק צורים, על ידי בתיה אופן, מתנדבת בשירות לאומי בעמק צורים, שתיארה את רגעי חשיפת הממצא: "שפכתי למסננת דלי של עפר, התחלתי לשטוף אותו תחת זרם של מים, ופתאום בתוך העפר זיהיתי חתיכה קטנה של טין בצבע שחור. מיד הבנתי שזו בולה והייתה התרגשות מאד מאד גדולה. בשבילי, להחזיק ביד ממצא כל כך משמעותי מלפני 2,600 שנה, מתקופת ממלכת יהודה, זה דבר מדהים".
טביעות החותם - הבולות - הן פיסות טין קטנות ששימשו בתקופות קדומות לחתימת מסמכים, והן נועדו לשמור על המכתבים סגורים בדרך ליעדם.
הבולה תוצג לראשונה לקהל הרחב ביום חמישי הקרוב בגן הלאומי עיר דוד במסגרת כנס "מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה" - הכנס הארכיאולוגי ה-20 של עיר דוד.