באוניברסיטת בר-אילן התקיים היום (שלישי) כנס מיוחד לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן. בכנס, אשר התקיים בהובלת מרכז דהאן למורשת קהילות ישראל במזרח ובמערב, השתתפו השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל (הליכוד) ויו"ר ועדת החינוך בכנסת חה"כ יעקב מרגי (ש"ס).
"מאז 2003 אנחנו פועלים להכניס את סיפור יציאתם וגירושם של יהודי מדינות האסלאם לתוכנית הלימודים ונאבקנו באלו המנסים לבטל את הסיפור שלנו במחי יד", אמר יו"ר ועדת החינוך בכנסת חה"כ יעקב מרגי. "הדור הצעיר זכה שיש לו פתחון פה ויכולת לספר את הסיפור הישראלי שלנו. האנשים שלוקחים את הסיפור של אבותינו, מציגים אותו במחקר ומפתחים ממנו חומרים חינוכיים הם אנשים מסוגו של ד"ר שמעון אוחיון שפועל רבות, ללא לאות, להנחלת הידע לדורות הבאים. אנחנו בפיגור של 70 שנים בהנחלת המורשת שלנו".
השרה גילה גמליאל אשר השתתפה באירוע מסרה כי "אנחנו בעיצומו של תהליך תיקון היסטורי של עוול מתמשך של מאות אלפי יהודים שגורשו מארצות מוצאם וסיפורם המרתק והעשיר לא סופר, לא נלמד ולא נחקר. בארבע השנים האחרונות ייסדנו את יום ה-30 בנובמבר לציון היציאה והגירוש של יהודים מארצות ערב ואיראן, יזמתי את פרס ראש הממשלה לעידוד מחקר בנושא, שאחד מזוכיו הוא ד"ר אוחיון, ואני שמחה לבשר שבקרוב נממן עוד 6 מליוני שקלים עבור מלגות מחקר על תרבותה ומורשתה האדירה והמפוארת של יהדות תפוצות ערב ואיראן. אני קוראת מעל במה זו לצעירים ולצעירות להוריד את אפליקציית "רואים את הקולות" ולתעד את ההורים, הסבים והסבתות לקחת חלק במהלך ההיסטורי".
ד"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן למורשת קהילות ישראל במזרח ובמערב: "אנו מציינים את יום השנה ליציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן והשנה אנו נותנים דגש מיוחד על הדור הצעיר. איננו רוצים להסתפק בהעלאת זיכרונות מצד הדור שחווה את הגירוש על בשרו, אלא לפעול להנחיל את הסיפורים לדור ההמשך. הדבר החשוב ביותר הוא להימנע מחזרה על טעויות העבר, אשר גרמו לכך שצעירי ישראל לא נחשפו כלל לסיפורים על אורחות החיים של הסבים והסבתות שלהם. אמנם ניכר כי ישנו שינוי לטובה ושישנם בתי ספר שמתחילים לקחת ברצינות את הנושא, אולם זה לא מספיק. אחרי הכול זהו סיפורם של כמחצית מהקהילה היהודית במדינת ישראל.
"במדינה ישראל נמחק הסיפור התרבותי של למעלה ממחצית מהאזרחים", המשיך ד"ר אוחיון. "בתוך פחות משלושים שנה, חוו היהודים פרעות, רדיפות, מעצרים ואף הוצאות להורג, וקהילות עם היסטוריה בת אלפי שנים נמחקו אט-אט. יהודי מדינות ערב נאלצו לעזוב בחוסר כל את המדינות בהן נולדו וחיו, במה שהוגדר כ'טיהור אתני' של האוכלוסייה היהודית באזור. אולם, למרות היקפם ועוצמתם של אירועים אלה, קולם של היהודים מארצות ערב כמעט ולא נשמע ואפילו בישראל הנושא לא מקבל את המקום הראוי לו".
ד"ר אוחיון הוסיף: "השנה אנו נותנים דגש מיוחד על הדור הצעיר. איננו רוצים להסתפק בהעלאת זיכרונות מצד הדור שחווה את הגירוש על בשרו, אלא להנחיל את הסיפורים לדור ההמשך. הדבר החשוב ביותר הוא להימנע מחזרה על טעויות העבר, אשר גרמו לכך שצעירי ישראל לא נחשפו כלל לסיפורים על אורחות החיים של הסבים והסבתות שלהם. אמנם ניכר כי ישנו שינוי לטובה ושישנם בתי ספר שמתחילים לקחת ברצינות את הנושא, אולם זה לא מספיק. אחרי הכול זהו סיפורם של כמחצית מהקהילה היהודית במדינת ישראל".
ד"ר אדי כהן, חוקר במרכז בגין-סאדאת, אשר גדל בלבנון וחווה את המציאות המורכבת על בשרו, העביר במהלך הכנס סקירה על פרעות, רדיפות, מעצרים ואף הוצאות להורג שהתרחשו נגד הקהילות היהודיות השונות בארצות ערב ואיראן. האמנית דנה אבריש, אשר טבעה את הביטוי "יציאה ללא חזרה" בהתייחס לחוויית הגירוש, הציגה את המסע והמחקר סביב התערוכה שאותה הציגה במוזיאון ארץ ישראל. בנוסף, התקיים שיח סופרות על ההשפעה של הגירוש על היצירה התרבותית בדור ההמשך ולבסוף נערכו סדנאות לתלמידי תיכונים בהן דנו בסיפורי היציאה והגירוש.
חוק 'היום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן' נחקק בסוף 2014 ביוזמת חבר הכנסת לשעבר ד"ר שמעון אוחיון, העומד בראש 'מרכז דהאן', יחד עם ח"כ לשעבר ניסים זאב. המטרה של יום הציון, לשמור על זכויות הפליטים היהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן במסגרת משא ומתן להשגת שלום במזרח התיכון.