פרויקט ''שיחות בהר הבית'' מיועד להנגיש לכלל עם ישראל ולעולם כולו את מרכזיות המקום מאז ומקדם. בהיסטוריה, בארכיאולוגיה, בתרבות ובדת. מסלע המחלוקת לסלע הפיוס של הקיום האנושי. בסדרת שיחות זו, יועלו שיחות שונות עם מגוון דמויות בחברה הישראלית, בנושא הר הבית על חלקיו הרבים.
שיחה 45: הר הבית בפרספקטיבה של 53 שנות גלות. חלק שני, פרשת המחתרת היהודית
היינו צעירים כועסים, כואבים וזועמים אמר לי יהודה, נהרגו לנו הרבה חיילים במלחמה הזו, ובאיזו קלות בלתי נסבלת אמר משה דיין לאחר כשלוש שעות ששחררנו את הר הבית וצעקנו ''הר הבית בידינו'' , תורידו את דגל ישראל שמתנופף לו בגאון בהר הבית. וזאת לא לפני שאמר על המקום הכי קדוש לעם היהודי ''מי צריך את הוותיקן הזה''?!
פה התחילה התגבש המחשבה, חזרנו לארץ לאחר 2000 שנות גלות בה התפללנו יום יום: ''וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן''. ומששבנו, מה עשינו? נכנסנו משער אחד שער האריות, ויצאנו דרך שער אחר, שער המוגרבים, היישר חזרה לתודעת הגלות ושמה הכותל המערבי. זה היה בלתי נסבל אופירה!
זו הייתה התשתית והמניע החריף לפעילות המחתרת היהודית. הרבה דובר, נכתב ונקרא בנושא. הנה, אני רוצה לפרוס בפניך מה היה באמת, את שורשי הדברים, לא פופוליזם זול. כיצד ואיך, למה ומדוע. והכל מהמקום בו הבשילו הדברים.