סדר וניקיון. הייתה פעם עמודה כזו בתעודה שקיבלנו בבית הספר היסודי. מחברותיך נקיות ומסודרות - עליך להקפיד יותר על הכנת שיעורי בית. סדר וניקיון - הצמד חמד הזה, הם שני הכוכבים הראשיים הבאים עלינו לטובה לקראת חג הפסח הקרב. ואפשר לומר שיש כאן בעצם שתי תנועות נפש, שפועלות בכיוונים הפוכים - ומשלימים.
ניקיון - אפשר לכנותו תחת הכותרת - סור מרע. יש כאן בעצם הכרזת מלחמה על הלכלוך, על הטומאה, על משהו שאין להשלים איתו, שיש להילחם בו, ואולי זו הסיבה שחומרי שניקוי הם באמת מזכירים חומרי מלחמה ונפץ, כידוע לכל מי שנשם אי פעם אדי סנט מוריץ. מתקפה כימית.
על הלכלוך אנחנו מכריזים מלחמת חורמה. בל יראה ובל ימצא. לקראת הפסח הבית צריך להבהיק בניקיונו וכך אכן יהיה. האמת צריכה להיאמר שברמת הניקיון- הבתים שלנו נקיים מאוד כל השנה. ביחס לעבר כמובן. כל השנה אנחנו חיים בסביבה נקייה עם מים זורמים, ורחצה סדירה, כך שפסח מעצים תנועה שקיימת ממילא לאורך כל השנה כולה, ואם כך- זה אמנם סור מרע, אך המובהקות שלו פחות באה לידי ביטוי לקראת הפסח.
לעומת זאת יש לנו את האח החביב והנראה פחות מאיים - ששמו סדר. כאן אין אויב מובהק. זה הכל דברים טובים שרק צריך לסדר. תמונות, מסמכים, בגדים, ספרים, חיים שלמים. ודווקא האח החביב הזה מתברר כמי שמצריך תשומת לב מיוחדת.
כי אנחנו טובעים. טובעים עוד רגע בים הגדול שמציף אותנו בדברים שאין לנו בהם צורך. פעם הם שימשו אותנו , אולי. היום כבר לא. יש מהם הרבה מידי, ולכן אף אחד מהם לא רלוונטי. ' עונג תמידי אינו עונג', אמר הבעל שם טוב. משהו שיש ממנו יותר מידי, מפסיק לשרת אותנו ואנחנו מתחילים לשרת אותו. כי צריך לתחזק את הדברים הללו, לשמור עליהם, שלא יתקלקלו, הם עומדים, תופסים אבק, מושכים אנרגיה. ובקצה, במקום להוליד שמחה הם מביאים לאות ועצבות. ' בכל עצב יהיה מותר', המיותר גורם לעצבות כי הוא מושך מאיתנו אנרגיה לחינם, לריק.
העבודה שלנו היא עבודה של סדר. לסדר את החיים, לסדר את החפצים, להשאיר מה שצריך ומשמח - ומה שלא - להעביר הלאה. זוהי מלאכה משחררת. השבוע העברתי הלאה כמה ארגזי ספרים ששימשו אותי מאוד בשלב מסוים של חיי, אך כבר כמה שנים שלא פתחתי את הספרים האלו, וכנראה כבר לא אפתח. מישהו אחר שנמצא בשלב מתאים ישמח בהם. וגם הם, הספרים, ישמחו להיות בשימוש שוב.
זוהי מלאכה מבררת. לדייק את הספרייה שלך, יש בזה גם הרבה סדר פנימי. איפה אני נמצא היום מבחינה רוחנית. ולאן אני צועד. הסדר איננו סור מרע כמו הניקיון. הוא יותר שייך לעשה טוב. הכל דברים טובים, אך דבר טוב שאין מה לעשות איתו , הופך אותנו לכבדים , במקום שהוא ישא אותנו , אנחנו נושאים אותו, משקל עודף ומיותר של חפצים, שמייצר עייפות.
מול עידן השפע שלנו, שמאפשר לנו להציף את עצמנו עד בלי דעת בכל דבר אפשרי, עומד לילה אחד בשנה, וכמה ימי הכנה לפניו שמנכיחים מילה אחת פשוטה סדר! יש סדר למציאות , ויש סדר לדברים, והגיע הזמן לעשות סדר ולא לטבוע בים שאין לו סוף ממש. ולא לחינם הלילה המיוחד הזה נקרא ליל הסדר דייקא, ולא ליל הניקיון, כי הסדר- הוא תנועת החרות האמיתית שרומזת על סדרים גדולים ממנו, סדרים אלוקיים בהם כל דבר משמש למשהו, ולא נברא לבטלה.' לכולם שמות יקרא איש בל נעדר'.
וכשהכל מסודר- אז מה שנשאר – גם משמח אותנו. נגיש לנו. אנחנו נהנים ממנו, טועמים ממנו והוא מוסיף לחיים שמחה וצבע וגוון, ותורם לנו לעשה טוב שלנו. סדר וניקיון. צמד חמד, אחד זוכה למלחמת חורמה , אך הוא לא באמת כל כך מסוכן, והשני מחייך כל הדרך אל ההטבעה שלנו, וצריך לדעת איך לנצח בקרב הזה. הקרב על הסדר.