חגי תשרי מתחילים השנה מאוחר יחסית בלוח השנה - בסוף חודש ספטמבר. החג הראשון, שותח שת שנת תשפ"ג, הוא כמובן ראש השנה, שיחל השנה בא' בתשרי, 25 בספטמבר, ויסתיים כעבור יומיים, בג' בתשרי, 27 בספטמבר.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
הלכות ראש השנה\הרב שמואל שפירא - חבר מועצת רבני צהר ורב היישוב כוכב יאיר
ערב ראש השנה
א. מרבים בסליחות הנקראות "זכור ברית", ואפילו אבל בתוך "שבעה" יכול ללכת לסליחות אלה.
ב. בערב ראש השנה אין תוקעים בשופר.
ג. נוהגים להתיר נדרים אחרי התפילה. אפשר להתיר לרבים בבת אחת, באופן ששלושה יהיו הדיינים, וכל השאר יאמרו יחד את הנוסח, ויתירו להם הדיינים בלשון רבים. מי שלא עשה התרת נדרים - ישלים עד ערב יום הכיפורים.
ד. נוהגים ללכת לבית הקברות. רצוי להסתפר ולטבול במקווה.
הדלקת נרות
א. מדליקים נרות ומברכים "להדליק נר של יום טוב".
ב. מברכים "שהחיינו" בשני הלילות, ורצוי להניח בלילה השני בגד או פרי חדש, ולכוון גם עליו.
ג. בראש השנה אסור להדביק את הנרות לפמוטים, לכן יש להכין - עוד לפני כניסת החג - נרות גם ליום השני, או להשתמש בנרונים חד-פעמיים שאינם נדבקים.
ליל ראש השנה
א. מוסיפים בתפילת העמידה את קטעי התפילה המיוחדים לעשרת ימי תשובה. חוזרים על התפילה רק אם טעה ואמר "האל הקדוש", במקום "המלך הקדוש", ולא נזכר תוך כדי דיבור. טעות בתוספות האחרות אינה מחייבת חזרה.
ב. בסעודה נוהגים להוסיף מיני מאכלים לשם סימן טוב, ואומרים "יהי רצון" באכילת כל מין.
תקיעות
א. לכתחילה אין לאכול לפני התקיעות, ואולם בדורות האחרונים כבר נהגו להקל באכילה מועטת, מכיוון שהתפילה ארוכה וקשה לכוון בהרגשת רעב.
ב. אין עונים "ברוך הוא וברוך שמו" על ברכת השופר. וצריך לא להפסיק בדיבור עד סוף התקיעות שהן בסוף תפילת מוסף.
תשליך
א. אחרי תפילת מנחה נוהגים ללכת למקום מים ולומר שם "תשליך". במקום שאין מקווה מים, אפשר לעמוד עם הפנים לכיוון הים.
ב. אסור להתחיל בהכנות ליום השני לפני צאת הכוכבים של הלילה הראשון, ורק אחר כך להתחיל בהכנות ובהדלקת הנרות.
יום שני של ראש השנה
א. נוהגים בקידוש להניח פרי או בגד חדש, ולכוון בברכת "שהחיינו" גם עליו.
ב. הלכות יום השני נוהגות ככל הדינים של היום הראשון. הספרדים אינם מברכים "שהחיינו" על תקיעת שופר ביום זה.
ג. מי שלא עשה "תשליך" ביום הראשון עושה ביום זה.
עשרת ימי תשובה
א. עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, הנקראים בשם זה, מיוחדים לתיקוני תשובה. כנזכר בתפילת "וּנתנה תוקף": "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזֵרה".
ב. בתפילות מוסיפים את קטעי התפילה המיוחדים לימים אלה: "שיר המעלות" לפני "ברכו" בשחרית, "אבינו מלכנו" בשחרית ובמנחה, סליחות בכל יום, והתוספות בתפילת העמידה.
ג. מכיוון שיום הכיפורים אינו מכפר על עבֵרות שבין אדם לחברו, יבקש כל אדם מחילה ממי שפגע בו במשך השנה, ובעיקר מאנשי ביתו ומשפחתו.
ד. נוהגים לעשות "כפרות" בערב יום הכיפורים, ואפשר גם להקדים. בימינו נוהגים לעשות זאת בכסף, ואומרים: כסף זה יהא חליפתי, כפרתי, וכו'. כסף זה ילך לצדקה וכו'. וצריך לתת את הכסף לצדקה.