חג הסגד הוא ייחודי ליהודי אתיופיה והוא מהווה יום משמעותי בחיי הדת של הקהילה. קיומו מידי שנה ושנה מהווה מוקד לגיבוש הזהות היהודית, הרוחנית והקהילתית. קיומו בארץ, ממשיך למלא תפקיד חשוב לגיבוש הזהות הקהילתית גם בקרב הדור הצעיר, והערכים של החג יכולים לתרום גם לעם היהודי הרחב ולחברה הישראלית בפרט. החג חל בכ"ט בחשוון, בדיוק 50 יום אחרי יום הכיפורים, כפי שחג השבועות חל 50 יום אחרי חג הפסח. 

השם סגד בא מהמילה השמית סגידה שמשמעותה השתחוות, ובמקרה הזה השתחוות לבורא עולם כביטוי לתודעת ההכנעה המוחלטת שמאפיינת את מסורת הקהילה. החג נקרא גם מהללה שמשמעותו תחנון ובקשת מחילה.  

ההשראה לקיום החג ואת הקווים העיקרים לסדר יומו, שאבו המנהיגים הרוחניים של הקהילה  ממקורות בתנ"ך ובראשם מעשה חידוש הברית עם אלוקים בימי עזרא ונחמיה לאחר ההחזרה לירושלים מגלות בבל  וכך נאמר בספר נחמיה (ט', א'-ג'): "וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נֶאֶסְפוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים, וַאֲדָמָה, עֲלֵיהֶם. וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל, מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר; וַיַּעַמְדוּ, וַיִּתְוַדּוּ עַל-חַטֹּאתֵיהֶם, וַעֲוֺנוֹת, אֲבֹתֵיהֶם. וַיָּקוּמוּ, עַל-עָמְדָם, וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, רְבִעִית הַיּוֹם; וּרְבִעִית מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים, לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם".

מהות החג היא יום תפילה וצום, קריאה בתורה, הסברה ואזהרה על חומרת דיני ישראל ומצוות ה' המסמלים את אשר עשו עזרא ונחמיה. היום מתקיים בראש הר גבוה, כביטוי למקום נקי, טהור, בטבע ותחת כיפת השמיים. שם בפסגת ההר קוראים את עשרת הדברות כסמל למעמד הר סיני וקבלת התורה. 

לצד ההשראה מהמקורות המקראיים, יהודי אתיופיה המחדשים את הברית, חשו משמעות מיוחדת בקיום החג: למרות הקושי והסיכון שהיו כרוכים בשמירה על נאמנות לעם היהודי כתוצאה מרדיפה ודיכוי מצד השלטון והכנסייה האתיופית ומצד המיסיון האירופי, הם חשו צורך עז לחדש את הברית עם עם ישראל ותורת ישראל מדי שנה ושנה. החג שימש עבורם, יום של הבעת כיסופים לירושלים וקריאה לאל לשיבת ירוסלם ולאיחוד עם עם ישראל בארצו. בשעה מאוחרת אחר הצהרים, לאחר ברכה מפי הקס הראי, כל הקהל יורד מההר בשירה ובקול תרועה:  "ובאה ציון הקדושה בהר הזה ובאה ציון הנרפאת (נושעת) בהר הזה. שאי סביב עיניך ציון וראי באו כולם. כל בניך מרחוק ומקרוב באו". 

מה החברה הישראלית יכולה ללמוד ממהות חג הסגד? 

בימים אלו שלאחר הבחירות החמישיות, חג הסגד הוא הזדמנות לחברה הישראלית כולה לחשבון נפש ציבורי. חשבון נפש על מצב הרוח של האומה, על הקיטוב והשסע הפנימי שקורע את העם לטובים ורעים, לצודקים ואשמים, ליהודים וערבים, לדתיים וחילוניים, לעולים ו-וותיקים, לאשכנזים ומזרחיים וכיוצא בזה. המשותף לכל אלו ואחרים הנו שכולנו אזרחים של אותה מדינה קטנה ואין לנו ארץ אחרת. עלינו ללמוד לחיות יחד , להכיר ולכבד את האחר ולפעול לטוב משותף.  חג הסגד הוא בגדר מתנת קהילת ביתא-ישראל לחברה הישראלית כולה כהזדמנות לחשבון נפש מעמיק ומתמשך על חוסנה החברתי, לשיח מכבד ודיאלוג פנימי על המשותף והשונה בינינו. זוהי צו השעה לשים את אתגר השייכות והסולידריות החברתית כיעד אסטרטגי לאומי באותה שורה עם אתגרי הבטחון והכלכלה. 

כצעד ראשון, הנכם מוזמנים לקבל השראה במסגרת אירועי חג הסגד הקרוב לכנס החמישי של פורום ירוסלם שיחשוף את השותפות והערבות ההדדית בין קהילת ביתא-ישראל ליהדות צפון אמריקה שהביאה לפריצת דרך בשיבת ירוסלם של יהודי אתיופיה. הכנס יתקיים ב-30.11.22 בשעה 17:00 בסינמטק תל אביב. פרטים והרשמה בקישור - https://tickchak.co.il/33377/he?ref=13BW.

הכותב הוא יזם חברתי ומייסד פורום ירוסלם הפועל להרחבת הסיפור הישראלי.