לקראת צאת הצום הערב (שלישי) בשעה 19:00יתאחד עם ישראל ברחבת הכותל המערבי לקריאה ולתפילה לאחדות ישראל ביום חשבון הנפש על שנאת חינם, ובתפילה להשבת החטופים, לשלומם של החיילים והפצועים. התפילה תתקיים במעמד רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א, רבנים ואישי ציבור, משפחות החטופים ומשפחות שכולות.
בנוסף ישודרו מעגלי השירה המרגשים המתרחשים מידי שנה בשעות הערב עם דמדומי החמה לקראת צאת הצום, כאשר באים אלפי יהודים מכל המגזרים להתרפקות מרגשת של נחמה וגאולה.
התפילה והשירה יועברו בשידור חי באתר 'הקרן למורשת הכותל' ובעשרות מוקדים בארץ ובעולם.
בגמר הצום יחולק בכותל המערבי שתייה וכיבוד קל לאלו שמסיימים את הצום.
היערכות הקרן למורשת הכותל המערבי תימשך עד השעות המאוחרות של הלילה ( כ- 2 בלילה) כשהמונים בראשות אדמורי”ם רבנים וגדולי תורה מגיעים למעמד קידוש הלבנה הנעשית ברוב עם במוצאי יום תשעה באב.
יצוין כי אין כניסה ברכבים פרטיים לעיר העתיקה, ויש להגיע בתחבורה ציבורית בלבד.
הקרן למורשת הכותל המערבי מבקשת מהציבור להישמע להוראות משטרת ישראל ולהנחיות הסדרנים.
צום תשעה באב החל השנה ב-12 באוגוסט, אור ל-ט' באב, ויסתיים ב-13 באוגוסט, מוצאי ט' באב.
זמני כניסת ויציאת צום תשעה באב
ירושלים
כניסת הצום: 19:30
יציאת הצום: 19:53
תל אביב
כניסת הצום: 19:28
יציאת הצום: 19:55
חיפה
כניסת הצום: 19:31
יציאת הצום: 19:56
צפת
כניסת הצום: 19:40
יציאת הצום: 20:10
באר שבע
כניסת הצום: 19:29
יציאת הצום: 19:54
אילת
כניסת הצום: 19:23
יציאת הצום: 19:50
עזה
כניסת הצום: 19:29
יציאת הצום: 19:55
למה צמים ומה אסור לעשות?
הצום הוא לזכר חורבן שני בתי המקדש. בית המקדש הראשון נחרב על ידי צבאו של מלך בבל, נבוכדנאצר השני, בשנת 586 לפני ספירת הנוצרים. בית המקדש השני נחרב כמה מאות לאחר מכן, על ידי צבא האימפריה הרומית ובראשו המצביא טיטוס, בשנת 70 לספירה. תשעה באב הוא גם סיומם של שלושת השבועות, או ימי בין המצרים, שמתחילים בי"ז בתמוז.
לפי ההלכה, כל יהודי חייב להתענות ביום זה בחמשת העינויים – להימנע מאכילה, שתייה, רחיצה, סיכה, יחסי אישות ונעילת נעלי עור. מלבד עינויים אלה נהגו להחמיר גם במנהגי אבלות: אין יושבים על כיסא עד חצות היום, אין מברכים ב"שלום", אין עוסקים בדברים בטלים המסיחים את הדעת מהאבלות, ואין עושים מלאכה שאינה חיונית עד חצות היום.
אין לומדים תורה ביום זה אלא בנושאים הקשורים לחורבן, כמו מגילת איכה או מדרשי החורבן, או בנושאים הקשורים לסבל האנושי כמו ספר איוב. נוהגים להחמיר במנהגי האבלות של תשעת הימים – הימנעות מאכילת בשר ומשתיית יין – עד חצות היום הבא (י' באב).
מה עושים החיילים?
חולים שרופא אוסר עליהם לצום אינם רשאים להחמיר על עצמם. מי שיכול לצום אבל צריך ליטול תרופות, יבלע אותן כדרכו. אם לבליעת התרופה יש צורך במים – ישתדלו להשתמש בכמות קטנה (פחות מרביעית). אישה עד שלושים ימים לאחר הלידה – פטורה מלצום, לכל הדעות. מי שילדה בתוך 24 חודשים, ויש לה חולשה, יכולה לאכול ולשתות בצום של שנה זו. ילדים מתחת לגיל מצוות אינם חייבים לצום, ואין מחנכים לצום למספר שעות כשם שמחנכים ביום הכיפורים.
חיילים שהצום יכול לפגוע בפעולות מבצעיות שהם אמורים לבצע, פטורים מלצום, ויכולים ללכת בנעליים רגילות לצורך פעילות מבצעית. לקראת י"ז בתמוז ותשעה באב השנה, ובצל המלחמה, בית המדרש להלכה של הרבנות הצבאית הכין חוברת הוראות לחיילים בשטח – מהדורה מיוחדת של חוברת "הלכה כסדרה". על רקע ההיערכות להמשך הלחימה, התירה הרבנות הצבאית באופן חריג לקיים אימונים בימי הצום.
כחלק מהוראה זו, חיילים המתאמנים ביום הצום יחלו לצום ובמקרה שיחושו שאינם יכולים לצום תוך כדי האימון, יאכלו מעט כדי שיוכלו לחזור ולהתאמן בצורה מיטבית. על חיילים אלו להכין לעצמם אוכל שיהיה מראש במקום נגיש כדי שיפגעו כמה שפחות בשגרת האימון.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמדי/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
על פי הוראות הרבנות, חיילים הנמצאים בפעילות מבצעית מחויבים להמשיך לאכול כדי לשמור על כשירות מבצעית. זאת תוך היוועצות עם רבני היחידות הפרוסים בכלל המתקנים הצבאיים ברחבי הארץ ובשדה הקרב.
כך תעברו את צום תשעה באב בשלום
ארוחה מפסקת: יש להקפיד על שתייה מרובה לפני תחילת הצום, ולהפחית בשתיית משקאות המכילים קפאין (קפה, קקאו, קולה, משקאות אנרגיה, תה). כמו כן, מומלץ להימנע משתיית משקאות מתוקים המגבירים תחושת צמא, ולהימנע ממאכלים מלוחים במיוחד, דוגמת חמוצים ופיצוחים, הגורמים לספיחת נוזלים ולצמא. על ילדים שאינם רגילים לצום ואינם נחים מספיק במהלך הצום, להקפיד על שתייה מרובה טרם הצום, ושהות באזורים מוצלים במהלכו. בארוחה המפסקת, מומלץ לשלב מכל קבוצות המזון, בהן פחמימות מורכבות עם חלבונים וירקות, היוצרות תחושת שובע לזמן רב יותר.
חולים וקשישים: מד"א ממליץ לחולים ולקשישים להתייעץ עם הרופא המטפל לפני הצום. על חולים הסובלים מאי ספיקת כליות, מחלות לב, טרשת עורקים, בעיות בעורקים כליליים, חולי סרטן, מושתלי כליות, לב או כבד להמשיך ליטול תרופות כבשגרה, בשל החשש שהמחלה תחמיר עקב הפסקת נטילת התרופות. כך גם הסובלים מסוכרת, לחץ דם גבוה, אפילפסיה ופעילות יתר או חוסר של בלוטת התריס.
נשים בהריון: מד"א ממליץ לנשים הרות להיוועץ עם הרופא המטפל טרם הצום, ולפעול על פי המלצתו.
התייבשות: צום תשעה באב חל במהלך חודשי הקיץ החמים ובעיצומו של גל חום כבד, לפיכך טמפרטורות גבוהות מאוד. שהייה בחום והימנעות משתייה ומזון, עלולים לסכן את הצמים, במיוחד תינוקות, ילדים וקשישים. בכל מקרה בו מורגשת חולשה כללית ומופיעים סימני התייבשות (חולשה, סחרחורות, טשטוש בראיה, בחילות והקאות) יש להזעיק במהירות את צוותי מד"א בטלפון החירום 101. במגן דוד אדום קוראים לציבור לשמור על קשר עם בני משפחה מבוגרים, כדי לוודא שהם מרגישים טוב לאורך הצום.
יציאת הצום: מומלץ לשבור את הצום בארוחה קלה. יש להתחיל בשתייה פושרת (לא חמה מדי) מלווה בפרוסת עוגה או שתי פרוסות לחם עם גבינה. לאחר כשעה ניתן לאכול ארוחה.
מזג האוויר
על פי תחזית השירות המטאורולוגי, תחול עליה קלה בטמפרטורות בעיקר בהרים ובפנים הארץ. יוסיפו לשרור עומסי חום כבדים עד קיצוניים ברוב האזורים בארץ. במישור החוף יהיה הביל.
המתכונים המסורתיים לשבירת הצום
בעוד ימים ספורים נציין את תשעה באב. עם תום הצום יסתיימו עשרת הימים שבהם נהוג לא לאכול בשר. במטבח התוניסאי, האלג'יראי והטריפוליטאי נוהגים בסיום הצום להגיש תבשיל פתיתים עם נקניקיות מרגז תוצרת בית. את הפתיתים והנקניקיות מכינים מראש, משום שהם דורשים ייבוש. את הפתיתים (שנקראים גם חללם או דווידה) מפזרים על מגשים או על יריעות בד, ואת הנקניקיות תולים לייבוש.
אני זוכרת איך אמי אסתר ז״ל הייתה מכינה את הנקניקיות. היא הייתה מנקה את המעי ובמקביל מכינה את מלית הבשר הפיקנטית, לשה אותה היטב, טועמת ומתקנת את התיבול שוב ושוב, עד שהייתה מרוצה כשהגיעה לטעם ולחריפות הנכונים. אז הייתה מתיישבת לצד השולחן הקטן במטבח כשקערת הבשר לפניה ולצדה המעיים הנקיים, נוטלת ביד אחת את רצועת המעי, מצמידה את הקְמָע (המשפך) לפתח המעי ודוחסת דרכו את עיסת הבשר המתובלת - לכתבה המלאה.
בקבוקון זכוכית שלם, חרצני ענבים, קליפות ביצים בנות אלפיים שנה, וגם נרות חרס שלמים עם שרידי פיח, כל אלה מתגלים בחפירה חדשה בתעלת הניקוז שעברה מתחת לרחוב המרכזי של ירושלים בימי בית שני. החפירה, שמנהלת רשות העתיקות במימון עיר דוד, מלמדת על הדופק העירוני המשתנה של ירושלים בעשוריה האחרונים שלפני חורבן המקדש, בשנת 70 לספירה.
במסגרת החפירה, הולכת ונחשפת התעלה שהיוותה את עורקה הראשי התת קרקעי של ירושלים. תעלה זו עברה בין היתר מתחת לשווקים הססגוניים שלמרגלות הר-הבית, ולכל אורכה של עיר דוד.
"אל תוך לוע התעלה נשטפו שרידי החיים שמעל הרחוב המרכזי של ירושלים, והם נשארו שמורים בין דפנות התעלה כפי שנעזבו עם חורבן העיר", מסבירה ד"ר איילה זילברשטיין, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות. "ממצאים קטנים מספרים לנו סיפור גדול, מימי השגשוג והפאר של ירושלים על רחובותיה שוקקי החיים, ועד לרגעי הגסיסה של העיר בשנות המרד ונטישתה בעקבות החורבן".
לדברי ד"ר זילברשטיין, "היות שלרוב תעלות אלה זכו לתחזוקה שוטפת, העובדה שדווקא בתעלה המרכזית התגלו שכבות סחף שמילאו את התעלה כמעט עד מחצית גובהה, מרמזת על הזנחה הדרגתית בתחזוקת העיר. ההזנחה והנטישה שאנו עדים לה, מתכתבת עם סיפור חורבנה של ירושלים".
בשכבות העליונות של אדמת הסחף, גילו החופרים שרידים מימי החורבן של העיר, ובהם נרות חרס שלמים המתוארכים לשלהי ימי הבית השני. שרידי הפיח שהשתמרו על שפתם נותרו כסימן לאש שבערה בהם. מספר מטרים דרומית למקום בו נחשפו נרות השמן, התגלתה לפני מספר שנים, בחפירה שניהל אלי שוקרון במקום, חרב רומית בתוך נדן מעור, ונבחנת האפשרות שבדומה לחרב גם נרות השמן נישאו בידיהם של מורדים שמצאו מסתור בתעלה.
ככל שהעמיקו החופרים בשכבות הסחף, הלכו ונחשפו בפניהם שלל ממצאים המעידים על הפאר והעושר של ירושלים בימי הבית השני בשנים בהן הייתה העיר הומה: כבר בחפירה הידנית על-ידי צוות הפועלים המיומן בהובלתו של ניסים מזרחי, נמצאו כלים שלמים, ובהם בקבוקוני בושם ושמנים יקרים, מרביתם מחרס, ולצידם בקבוקון זכוכית עדין שבאורח פלא השתמר כמעט ללא פגע.
בחינתם הראשונית של מכלולי כלי החרס והזכוכית, שנערכה על-ידי ד"ר יעל גורין -רוזן וד"ר שולמית טרם, הצביעה על ריכוז מגוון עשיר במיוחד של סוגי כלים, חלקם נדירים.
"המגוון הגדול של הכלים שנאגר בתעלת הניקוז, יכול להפגיש אותנו עם סרוויס הכלים המלא של תושבי ירושלים. בניגוד לסט מצומצם יותר של כלים שמצופה לרוב למצוא בחפירה של מטבח ביתי בודד, התנקזו אל התעלה כלים מבתים ומרחובות שונים וכך התקבל ייצוג של כל מה שהיה לרוכלי העיר להציע"- מסבירה ד"ר זילברשטיין.